10: תורת הפיזור
- Page ID
- 207269
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
כמעט כל מה שאנחנו יודעים על גרעינים וחלקיקים אלמנטריים התגלה בניסויי פיזור, מההפתעה של רתרפורד לגלות כי לאטומים המסה והמטען החיובי שלהם מרוכזים בגרעינים כמעט דמויי נקודה, ועד לתגליות האחרונות, בקנה מידה אורך קטן בהרבה, שפרוטונים ונויטרונים מורכבים בעצמם מקווארקים דמויי נקודה לכאורה.
- 10.1: תורת הפיזור
- המודל הפשוט ביותר של ניסוי פיזור ניתן על ידי פתרון משוואת שרדינגר לגל מישורי הפוגע בפוטנציאל מקומי. פוטנציאל V (r) עשוי לייצג את מה שאלקטרון מהיר נתקל בפגיעה באטום, או בחלקיק אלפא בגרעין. ברור שייצוג כל מערכת כזו על ידי פוטנציאל הוא רק התחלה, אך בטווחי אנרגיה מסוימים זה די סביר, ועלינו להתחיל איפשהו!
- 10.2: תורת פיזור נוספת - גלים חלקיים
- אנו שוקלים את הפתרון למשוואת שרדינגר לפיזור גל מישור נכנס בכיוון z על ידי פוטנציאל הממוקם באזור ליד המקור. אנו, כמובן, מעוניינים רק בגלים הכדוריים היוצאים שמקורם בפיזור מהפוטנציאל, ולכן עלינו להיזהר שלא לבלבל בין מרכיבי הגל היוצא הקיימים של גל המישור לבין הגלים היוצאים החדשים הנוצרים מהפוטנציאל.
- 10.3: פיזור אמפליטודות, מצבים קשורים, תהודה
- בחלק זה נבחן את המאפיינים של מטריצת פיזור הגל החלקי.
- 10.4: חלקיקים זהים- סימטריה ופיזור
- כדי לבנות פונקציות גל לשלושה פרמיונים או יותר, אנו מניחים תחילה שהפרמיונים אינם מתקשרים זה עם זה, והם מוגבלים על ידי פוטנציאל בלתי תלוי בספין, כגון שדה קולומב של גרעין. המילטוניאן יהיה אז סימטרי במשתני הפרמיון.
תמונה ממוזערת: קרן הומוגנית מתואמת של חלקיקים מונואנרגטיים, חבילת גל ארוכה שהיא בערך גל מישור, אך בהחלט אינה משתרעת עד אינסוף לכל הכיוונים, מתרחשת על מטרה ולאחר מכן מפוזרת לגלאי המשתרע בזווית מוצקה. ההנחה היא שהגלאי רחוק ממרכז הפיזור. (המחלקה לפיזיקה Wiki @ אוניברסיטת פלורידה סטייט).