Skip to main content
Global

3: גישות מערכות לניהול מערכות המזון שלנו

  • Page ID
    205993
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    סקירה כללית

    זהו החלק השלישי של הקורס, בו תעמיקו את הבנתכם את הקשרים בין הסביבה הטבעית למערכת ייצור המזון האנושית. כבר למדנו עד כמה חשובים משאבי הקרקע, משאבי המים והאקלים בקביעת הגידולים שנוכל לגדל והיכן נוכל לגדל אותם. בחלק זה, אנו בוחנים אסטרטגיות נוספות לניהול קרקע ומתחילים ללמוד עוד על מזיקים ושינויי אקלים, שהם שני גורמי לחץ משמעותיים למערכת המזון האנושית שלנו. מודול 7 מעמיק יותר בניהול קרקעות וגידולים לשיפור איכות הקרקע לחקלאות וממחיש קשרים נוספים בין מערכות טבעיות למערכות אנושיות. במודול 8 תחקור סוגי מזיקים ושיטות שונות המשמשות לניהול מזיקים, כמו גם כמה מהאתגרים וההזדמנויות לניהול מזיקים בר קיימא. המודול האחרון בחלק זה, מודול 9, מציג תחילה את מדע שינויי האקלים העולמיים, ולאחר מכן בוחן פרויקטים עתידיים עבור משתני אקלים מרכזיים המשפיעים על ייצור המזון. לבסוף, החלק מסתיים בשלב 3 של אבן היסוד, בו תחקור כל אחד מהנושאים הללו ביחס לאזור אבן היסוד שלך.

    מודולים

    • מודול 7: קרקעות וגישה מערכתית לאיכות הקרקע
    • מודול 8: מזיקים והדברה משולבת
    • מודול 9: שינויי אקלים
    • שלב קפסטון 3

    מטרות הסעיף

    בסיום פרק 3 התלמידים יוכלו:

    • להבין את ההשפעה האנושית על הסביבה במערכות מזון ומשוב מערכת טבעית.
    • יישם באופן נרחב את העקרונות של ניהול קרקע בר קיימא בהצעת פתרונות למערכות מזון.
    • יישם הבנה של פגיעות, חוסר ביטחון תזונתי ואיכות תזונה כמאפייני מערכת אנושית הקובעים את קיימות מערכת המזון.
    • נתח מגוון רחב של סוגי מערכות מזון מנקודת המבט של אינטראקציה אנושית-טבעית.
    • ביקורת על מערכות מזון המבוססות על הבנה של תכונות מערכת המזון הקשורות לחוסן, יכולת הסתגלות ופגיעות.
    • שלבו תרומות של תנועות מוכוונות מערכת מזון והצעותיהן בהצעות מערכת המזון שלהן.
    • הצע תוכנית או תרחיש משולב לקיימות של מערכת מזון לדוגמה (פרויקט אבן יסוד).
    • למד את הסוגים והתכונות של מזיקים חקלאיים עיקריים של חרקים, היתרונות של חרקים, אתגרים הקשורים להדברה.
    • למד כיצד אינטראקציות טרופיות יכולות לתרום להדברת מזיקים, ואת הבסיס המדעי ל-IPM להדברת מזיקים חקלאיים בטווח הארוך.
    • להבין מזיקים של עשבים ופתוגנים.
    • למד כיצד ניהול משולב של מזיקים ועשבים יכול לתרום לניהול מוצלח של עשבים ומזיקים לטווח ארוך, וכמה טכנולוגיות הדברה מהונדסות והשפעתן.

    מטרות הסעיף

    על מנת להגיע ליעדים אלה, קבענו את יעדי הלמידה הבאים ללמידת התלמידים. עם השלמת המודולים בסעיף 3, תוכל:

    • ציין השפעות שונות של מערכת המזון על המערכות הטבעיות של כדור הארץ.
    • הגדר וספק דוגמה לשיטות ניהול קרקע בר קיימא, כולל עיבוד אדמה, מניעת שחיקת קרקע, חיתוך כיסוי ומגוון סיבובי יבול.
    • תאר אפשרויות שונות לשימוש בר קיימא במים במערכות מזון.
    • תאר מערכות מזון כמערכות טבעיות-אנושיות משולבות.
    • תאר את שלושת הסוגים העיקריים של מערכות מזון בעולם כיום.
    • תאר ניתוח מחזור חיים ולמה הוא משמש.
    • תאר מאפיינים של מזיקים חרקים וגורמים שהופכים אותם למזיקים מוצלחים, כמו גם מאפיינים מועילים של חרקים.
    • הסבר קצת היסטוריה של חומרי הדברה חקלאיים.
    • תאר גורמים התורמים למזיקים המתפתחים עמידות לאסטרטגיות הדברה.
    • דון מהו IPM ומדוע הוא יעיל.
    • פרש כיצד ליישם את נתוני צופי המזיקים ולהבחין אם מזיקים הגיעו לסף כלכלי.
    • נתח תרחישי ניהול IPM ופרש את היתרונות האגרו-אקוסיסטמיים של IPM.
    • תאר והשווה את המאפיינים של מערכות אקולוגיות טבעיות ומערכות אגרו-אקולוגיות, והסבר כיצד אינטראקציות ברמה הטרופית והמגוון הביולוגי עשויים לתרום להדברה.
    • תאר מאפיינים של מזיקים עשבים וגורמים שהופכים אותם למזיקים מוצלחים, כמו גם מאפיינים מועילים של עשבים שוטים.
    • תאר קטגוריות טקטיקות לניהול עשבים עם שיטות הדברת עשבים לדוגמה.
    • הסבר אילו אורגניזמים וגורמים תורמים למחלות יבול.
    • הסבר כמה טכנולוגיות ניהול מזיקים מהונדסות עדכניות ונתח ופרש נתונים מדעיים על טכנולוגיות מהונדסות.
    • להבדיל בין גישות הדברה שעשויות להיות יעילות בטווח הארוך בהתבסס על עקרונות IPM, וליצור או לגבש גישות IPM לשיפור ההדברה.
    • תאר את השינויים האבולוציוניים בהיסטוריה האנושית של דיאטות ואת השינויים הנוכחיים בהקשרים מודרניים של דיאטה גלובלית.
    • הגדר מושגים הקשורים לביטחון תזונתי וחוסן במערכות מזון כגון יכולת הסתגלות, גישה למזון, פגיעות ותת תזונה.
    • הבחין בדרכים שונות שבהן מערכות מזון מתפתחות ומשתנות בגלל אינטראקציה עם גורמים טבעיים ואנושיים.
    • דון כיצד ניהול יבולים וקרקעות כמערכת מקדם את איכות הקרקע ויתרונות אגרו-אקולוגיים מרובים והופך את מערכות המזון לפרודוקטיביות ובר קיימא יותר.
    • החל ופרש הערכת מחזור חיים (LCA) כדי למדוד ולהשוות השפעות מערכת על המערכות הטבעיות של כדור הארץ.
    • ניתוח משאבי מיפוי הקשורים לגישה למזון וחוסר ביטחון תזונתי.
    • נתח את הגורמים והמסלול ההיסטורי של דוגמא לרעב.
    • להעריך ולהשוות גישות שונות להתמודדות עם מחסור במים במערכות מזון.
    • הצע אסטרטגיות לשיפור השימוש במים, ניהול קרקע, חוסן המערכת ושיפור התזונה כחלק מאסטרטגיה משולבת לקיימות מערכת המזון.