8: תמלול
- Page ID
- 208463
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
למרות ש- DNA הוא אמצעי מצוין לאחסון מידע, עצם המאפיין שהופך אותו ליציב כל כך ומתקן את עצמו מטבעו - בהיותו דו-גדילי - הופך אותו גם למסורבל לשימוש במידע הגנטי הזה לייצור רכיבי תאים. מכיוון שחלקי המידע של המולקולה (הבסיסים החנקניים) נעולים בתוך הסולם, קריאתו דורשת את המשימה היקרה מבחינה אנרגטית של שבירת כל קשרי המימן המחזיקים את שני הגדילים יחד. כדי לעשות זאת עבור כל עותק בודד של כל חלבון הדרוש לתא לא רק ייקח הרבה אנרגיה, אלא הרבה זמן. במקום זאת, חייב להיות מנגנון לקחת את המידע מה-DNA פעם אחת (או כמה פעמים), ולאחר מכן ליצור עותקים רבים של חלבון מאותה פיסת מידע בודדת. המנגנון הזה הוא תמלול.
תמונה ממוזערת: תרשים פשוט של סינתזה ועיבוד mRNA. (CC BY 3.0 - לא נשלח; קלווינסונג).