יחידה 5: חסינות מולדת
- Page ID
- 208967
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
חסינות מולדת היא מנגנוני הגנה לא ספציפיים לאנטיגן בהם מארח משתמש מיד או תוך מספר שעות לאחר החשיפה כמעט לכל חיידק. זוהי החסינות שאדם נולד איתה והיא התגובה הראשונית של הגוף לחיסול חיידקים ולמניעת זיהום. ניתן לחלק חסינות מולדת לחסינות מולדת מיידית ולחסינות מולדת מוקדמת המושרה. בחלק זה נלמד על חסינות מולדת מיידית.
- 11.1: מערכת החיסון המולדת: סקירה כללית
- לגוף שתי מערכות חיסון: מערכת החיסון המולדת ומערכת החיסון ההסתגלותית. חסינות מולדת היא מנגנוני הגנה לא ספציפיים לאנטיגן בהם מארח משתמש מיד או תוך מספר שעות לאחר החשיפה כמעט לכל חיידק. חסינות מולדת היא החסינות שאדם נולד איתה והיא התגובה הראשונית של הגוף לחיסול חיידקים. חסינות מולדת מיידית מתחילה 0 - 4 שעות לאחר החשיפה לסוכן זיהומי. חסינות מולדת מוקדמת מתחילה 4 - 96 שעות לאחר מכן.
- 11.2: תאי הגנה בדם: הלוקוציטים
- ספירת הדם המלאה (CBC) היא בדיקת מעבדה שקובעת בין היתר את המספר הכולל של לויקוציטים וגם אריתרוציטים למ"ל דם. באופן כללי, ספירת WBC מוגברת (לויקוציטוזיס) נראית בזיהום, דלקת, לוקמיה ונגיעות טפיליות. נויטרופילים הם הנפוצים ביותר מבין הלוקוציטים, המהווים בדרך כלל 54-75% מה- WBCs. נויטרופילים הם פגוציטים חשובים וגם מקדמים דלקת. אאוזינופילים בדרך כלל מהווים 1-4% של WBCs.
- 11.3: חסינות מולדת מיידית
- חסינות מולדת מיידית מתחילה 0-4 שעות לאחר החשיפה לגורם זיהומי וכוללת פעולה של מולקולות אנטי-מיקרוביאליות מסיסות מראש המסתובבות בדם, הנמצאות בנוזלי רקמות חוץ-תאיות, ומופרשות על ידי תאי אפיתל. אלה כוללים: אנזימים ופפטידים אנטי-מיקרוביאליים, וחלבוני מערכת משלימים. מולקולות אנטי-מיקרוביאליות מעוצבות אלה נועדו להתחיל מיד להסיר חומרים זיהומיים ברגע שהם נכנסים לגוף.
- 11.3: תאי הגנה ברקמה - תאים דנדריטים, מקרופאגים ותאי מאסט
- רוב התאים הדנדריטים נגזרים ממונוציטים ומכונים תאים דנדריטים מיאלואידים וממוקמים בכל אפיתל העור, דרכי הנשימה ודרכי העיכול, כמו גם רקמות לימפואידיות ופרנכימה של איברים. עם לכידת אנטיגנים באמצעות פינוציטוזיס, והתאים הדנדריטים מתנתקים מהאתר הראשוני שלהם, נכנסים לכלי לימפה ונישאים לבלוטות לימפה אזוריות שם הם מציגים אנטיגנים לאוכלוסיות המשתנות ללא הרף של לימפוציטים T תמימים
- 11.4: חסינות מולדת מוקדמת
- חסינות מולדת מוקדמת מתחילה 4 - 96 שעות לאחר החשיפה לגורם זיהומי וכוללת גיוס של תאי הגנה כתוצאה מדפוסים מולקולריים הקשורים לפתוגן או PAMPs הנקשרים לקולטנים לזיהוי דפוסים או PRRs. תאי הגנה מגויסים אלה כוללים תאים פגוציטים (לויקוציטים כגון נויטרופילים, אאוזינופילים ומונוציטים; תאים פגוציטים ברקמות ברקמה כגון מקרופאגים), תאים המשחררים מתווכים דלקתיים ותאי רוצח טבעיים (תאי NK)
- 11.3A: דפוסים מולקולריים הקשורים לפתוגן (PAMPs) ודפוסים מולקולריים הקשורים לסכנה (DAMPs)
- 11.3B: קולטני זיהוי תבניות (PRRs)
- 11.3C: ציטוקינים חשובים בחסינות מולדת
- 11.3D: השפעות מזיקות הקשורות לתגובות קולטן לא תקינות לזיהוי דפוסים, וריאציות במסלולי איתות חיסוניים מולדים ו/או רמות ייצור ציטוקינים
- 11.3E: פגוציטוזיס
- 11.3F: תאי רוצח טבעיים (תאי NK) ולימפוציטים T רוצחים טבעיים בלתי משתנים (תאי iNKT)
- 11.3 גרם: דלקת
- 11.3H: חסינות תזונתית
- 11.3I: חום
- 11.3J: תגובת השלב החריף
- 11.3K: לימפוציטים T תוך-אפיתליים ותאי B-1
- 11.E: חסינות מולדת (תרגילים)
- אלה תרגילי שיעורי בית שילוו את TextMap "מיקרוביולוגיה" של קייזר. מיקרוביולוגיה היא חקר מיקרואורגניזמים, המוגדרים ככל אורגניזם מיקרוסקופי הכולל תא בודד (חד תאי), אשכולות תאים או ללא תא כלל (תאי). זה כולל אוקריוטים, כגון פטריות ופרוטיסטים, ופרוקריוטים. וירוסים ופריונים, אם כי אינם מסווגים בקפדנות כאורגניזמים חיים, נחקרים גם הם.
תמונה ממוזערת: תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק (SEM) של לימפוציט אנושי יחיד. (נחלת הכלל; המכון הלאומי לסרטן ד"ר טרישה).