Skip to main content
Global

2.5: זרמים- פוליטיקה- השקפות נורמטיביות וחיוביות

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    207090

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מטרות למידה

    בסוף פרק זה, תוכל:

    • זכור את ההבדל בין השקפה נורמטיבית להשקפה חיובית על הפוליטיקה
    • להבין את הפוליטיקה משתי ההשקפות

    ההיסטוריה וההתפתחות של המחקר האמפירי של הפוליטיקה יכולים להיות מושרשים בוויכוח בין "מה צריך להיות" לעומת "מה שיש". כאשר אנשים, כולל מדענים פוליטיים, שואלים "מה צריך להיות?" הם שואלים שאלה נורמטיבית. מצד שני, כאשר אנשים שואלים, "מה זה?" הם שואלים שאלה חיובית.

    לדוגמה, ממשלה לאומית מוציאה משאבים. ניתן להוציא משאבים אלה באופן מקומי או בינלאומי. ההוצאה המקומית כוללת בניית תשתיות, כמו כבישים וגשרים, ותשלום עבור עובדי ציבור לעבודה, כמו מהנדסים ועובדי בניין שמתכננים ובונים תשתיות. ההוצאות הבינלאומיות כוללות סיוע חוץ לגופים ממשלתיים או לא ממשלתיים. כאשר אנשים, כולל מדענים פוליטיים, שואלים "מה צריך להיות?" הם שואלים שאלה נורמטיבית. מצד שני, כאשר אנשים שואלים, "מה זה?" הם שואלים שאלה חיובית. לדוגמה, מי משלם דמי חבר לארגון בינלאומי, מעניק סיוע לממשלות זרות או תומך בארגונים ללא כוונת רווח העובדים במדינות זרות?

    כעת, נניח שממשלה לאומית מוציאה 100% ממשאביה באופן מקומי. מנקודת מבט חיובית, "מה שיש" הוא שהממשלה מוציאה את כל משאביה באופן מקומי ואף אחד ממשאביה מעבר לים. השקפה חיובית עשויה להתרחב על ידי שמירה על כמה מוציאים על תשתיות לעומת משכורות, נניח 75% לתשתיות ו -25% למשכורות. עם זאת, השקפה חיובית לא תטען כי אין לבזבז 100% על סדרי עדיפויות מקומיים, או שהפיצול בהקצאה בין תשתיות לעומת משכורות צריך להיות שונה.

    מצד שני, השקפה נורמטיבית, "מה צריך להיות", תטען כי יש להוציא פחות מ -100% על סדרי עדיפויות מקומיים, בעוד שיש להוציא אחוז גדול מ -0% על סדרי עדיפויות זרים. כעת, נניח שהממשלה משנה את הוצאותיה כך ש -90% מקומיים ו -10% זרים. עם 10% שהוקצו למאמצים מעבר לים, השקפה נורמטיבית תטען שחלק מה -10% צריך ללכת לדמי חבר ואילו השאר צריך ללכת למתן סיוע לממשלות זרות.

    תמונה זו מתארת תרשים של ריבוע אפור שכותרתו "סטטוס קוו" המחובר לריבוע אפור שכותרתו "חיובי" וריבוע כתום שכותרתו "נורמטיבי". תיבת הסטטוס קוו מכילה את הטקסט "D: 100% F: 0%", התיבה החיובית מכילה את הטקסט "D: 100% F: 0%", והתיבה הנורמטיבית מכילה את הטקסט "D: 90% F: 10%."
    איור\(\PageIndex{1}\): השוואה חזותית של השקפה חיובית ותפיסה נורמטיבית

    מדוע להבדיל בין נקודות מבט חיוביות לנורמטיביות? בעת קריאת מאמר בכתב עת, ספר או מאמר חדשותי, אנו בדרך כלל מצפים להתמקד במה שיש ולא במה שצריך להיות. מצד שני, כשאנחנו קוראים מאמר מערכת בעיתון או צופים בתוכנית טלוויזיה, היינו מצפים לראות ולשמוע דעות וספקולציות. היכולת שלנו להבחין בין עובדה לדעה חיונית לעיסוק במדע המדינה. הפוליטיקה, מטבעה, זרועה בדעות של יחידים, ארגונים ומנהיגים. עם זאת, דעה לא צריכה להיות עובדה ולא צריכה להחליף מציאות אובייקטיבית. לכן, היכולת להכיר, לזהות ולסווג מידע עוזרת לנו לבנות את הבנתנו את העולם סביבנו.