2.4: זרמים- איכותיים מול כמותיים

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207093

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה, תוכל:

להבין את ההבדל בין שיטות איכותיות לכמותיות
ספר מחדש את השיח סביב שני הזרמים המתודולוגיים
סקור מחקר בשיטות מעורבות

יחד עם שני הגלים העיקריים של מוסדות והתנהגותיות, ישנם שני זרמים עיקריים במדע המדינה: הזרם המתודולוגי האיכותי והזרם המתודולוגי הכמותי. בדיוק כמו עמיתיהם באוקיינוס, זרמים מתודולוגיים אלה עוזרים לקבוע כיצד מדעני המדינה מנסים להבין את העולם. ובדיוק כמו שזרמי אוקיינוס עוזרים לווסת ולייצב את דפוסי האקלים העולמיים, שיטות כמותיות ואיכותיות עוזרות לווסת ולייצב את החקירה המדעית. שיטות הן פשוט הצעדים שננקטו על ידי מדעני החברה במהלך המחקר שלהם. הן הטכניקות המשמשות לאיסוף, בנייה ושקול נתונים. על ידי שימוש בשיטות הניתנות לשכפול, או שלבי מחקר שניתן לשכפל על ידי חוקרים אחרים, הדבר מאפשר למדענים פוליטיים להשתמש בשיטה המדעית בפניותיהם (זה נדון יותר בפרק השלישי: השיטה המדעית)

שיטות איכותיות מוגדרות על ידי פליק (2018) כ"מחקר המעוניין לנתח את המשמעות הסובייקטיבית או הייצור החברתי של סוגיות, אירועים או פרקטיקות על ידי איסוף נתונים לא סטנדרטיים וניתוח טקסטים ותמונות ולא מספרים וסטטיסטיקה". המשמעות היא שחוקרים מנסים לפתור חידות במדעי המדינה מבלי להשתמש בניתוח מתמטי כלשהו או באמצעות מדידה מתמטית פשוטה, כגון קידוד טקסט ו/או תמונות. שיטות כמותיות מוגדרות על ידי פליק (2018) כ"מחקר המתעניין בתדרים והפצות של נושאים, אירועים או פרקטיקות על ידי איסוף נתונים סטנדרטיים ושימוש במספרים וסטטיסטיקה לניתוחם". המשמעות היא שמדענים פוליטיים פותרים חידות באמצעות ניתוח מתמטי או מדידה מתמטית.

Shively (2017) קובע באלגנטיות יותר כי מחקר כמותי קשוב ל"מדדים מספריים של דברים... להצהיר עליהם הצהרות מתמטיות. ואילו מחקר איכותני "פחות עוסק במדידת דברים באופן מספרי ונוטה להצהיר עליהם הצהרות מילוליות". Baglione (2018) קובע בפשטות רבה יותר כי מדובר בשימוש במספרים לעומת שימוש במילים כראיות המשמשות להסקת מסקנות. ההבדלים הברורים בין שני הזרמים הביאו לחלוקה פוטנציאלית בתחום מדעי המדינה - אלה המשתמשים בשיטות איכותיות, מתמחים בהן ומעדיפים גישות אלה, כמו מחקר אתנולוגי, חקר מקרה (או קטן n) או עבודות ארכיוניות (פרק שבע); ומי שמשתמש בשיטות כמותיות ומפתח ומיישם טכניקות מתמטיות וסטטיסטיות, כגון ניתוח מערכי נתונים ומודלים פורמליים (פרק שמונה).

כצפוי, המהפכה ההתנהגותית יצרה טריז בקרב מדעני המדינה. חוקרי מחקר איכותניים לעגו לעתים קרובות לאטימות הטכניקות המתמטיות שהפכו מורכבות יותר ויותר על ידי מתודולוגים כמותיים. הם גם התלוננו על חוסר הישימות של חלק מההתפתחויות הללו, ולעתים קרובות כינו את העיתונים "מתמטיקה למען המתמטיקה". בתגובה חוקרים כמותיים ראו בטכניקות איכותיות מסורתיות, כגון עבודות ארכיון מיושנות, או טכניקות חדשות יותר, כגון פרשנות, כלא מסקנות, ובכך פחות שימוש.

התנגשות הזרמים בין מתודולוגיה איכותית לכמותית הגיעה לשיאה בשנות התשעים, כאשר הספר עיצוב חקירה חברתית: הסקה מדעית במחקר איכותני (DSI) יצא בשנת 1994. נכתב על ידי גארי קינג, רוברט או קוהאן וסידני ורבה (1994), DSI מציע כי מחקר איכותני ישתפר אם יאמצו חלק מהכלים המשמשים חוקרים כמותיים. כלים אלה כוללים הגדרה טובה יותר של בעיית המחקר, זיהוי מאילו תיאוריות לשאוב השערות, בחירת מקרה, בדיקה ובדיקה חוזרת כדי להבהיר עוד יותר את התיאוריה. כצפוי לא מעט חוקרים איכותיים לא העריכו את מה שהם ראו כדיבור על ידי חוקרים בולטים בדיסציפלינה. למרות שזו לא הייתה כוונתו של DSI, שכן מטרתו הייתה לכווץ את הפער בין שני הזרמים. עם זאת, זה לא היה איך זה התקבל.

הזרם הנגדי העיקרי ל - DSI היה הספר בעריכת הנרי א 'בריידי ודייויד קולייר (2004), חשיבה מחודשת על חקירה חברתית: כלים מגוונים, תקנים משותפים (RSI). ב - RSI, בריידי וקולייר מעריכים את המאמץ של קינג, קוהאן וורבה (1994) לגשר על הפער בין שני הזרמים המתודולוגיים. עם זאת, הם מודאגים מכך ש - DSI מדגיש יתר על המידה את חשיבותם של כלים כמותיים בעת תכנון אג'נדות מחקר איכותניות. צ'ארלס ראגין (2004), אחד התורמים לכרך, טוען כי מטרת המפתח של מחקר איכותני - הסקה, אינה שונה בהרבה ממטרת המחקר האיכותני - הבנת המקרים.

לשתי קבוצות החוקרים אותה מטרה, אם כי באמצעים שונים להגיע לשם. בנוסף, מחברים תורמים, כגון ג'רארדו מונק (2004), פירטו כלים איכותיים לכל שלב בתהליך המחקר, תוך התמקדות בבחירת מקרים, מדידה ואוספי נתונים והערכת סיבתיות.

זרם נגד קריטי יותר ל - DSI היה תנועת הפרסטרויקה במדעי המדינה, שבה חוקרים איכותיים ביקרו את הדומיננטיות של המתודולוגיה הכמותית בדיסציפלינה, כולל ההנהגה הנבחרת של האיגוד האמריקאי למדעי המדינה (APSA). המחברים בספרם פרסטרויקה קוראים לעצמם מרד אינטלקטואלי, דוחפים לעתיד פלורליסטי של מדע המדינה, שבו כל השיטות מכובדות ומתייחסות בצורה הוגנת. שפירו (2005) מעיר כי מדע המדינה הפך להיות מונע שיטות מדי, ובמקום זאת צריך להיות מונע יותר בעיות. וכי אם בחירת השיטה מניעה את הניתוח, אז זה מוביל למה שהוא מכנה "בניית בעיות בשירות עצמי". לבסוף, לחקר הפוליטיקה הנורמטיבית, ולחשיבות הנרטיבים והשיח להקשר את חקר הפוליטיקה יש ערך מהותי. סנדרס (2005) טוען כי הוא מקריב חומר במזבח המתמטיקה והסטטיסטיקה הוא קצר רואי.

האם התנגשות הזרמים שככה? לא ממש. חוקרים איכותיים טוענים כי כתב העת הדגל American Political Science Review (APSR) עדיין "עוין לדאגות איכותיות בדיסציפלינה" (McGovern 2010). עם זאת, התפתח זרם חדש יותר בתחום כדי לענות על דאגותיהם של חוקרים אלה: מדור המחקר האיכותי והרב-שיטות של APSA. מטרות פרק מחקר זה הן דיון נוסף במתודולוגיה כמותית ולחקור כיצד ענפי המתודולוגיה השונים מתקשרים. בהתייחסו למטרה האחרונה כמחקר בשיטות מעורבות, קרסוול וקלארק (2017) מתארים אותה כמחקר הכולל נתונים כמותיים ואיכותיים כאחד.

נתונים כמותיים מורכבים ממידע סגור. זה יכול לכלול נתוני סולם מרווחים או יחס (עוד על כך בפרק שמונה), הנשאלים לעתים קרובות בסקרים. ואילו נתונים איכותיים כוללים מידע פתוח שנאסף לעתים קרובות באמצעות ראיונות או התבוננות. מחקר בשיטות מעורבות הוא פשוט תערובת של טכניקות צמודות ופתוחות כדי לשלש את המסקנות הנכונות. האם שיטות מעורבות הן הזרם המתודולוגי העתידי של מדע המדינה? מוקדם מדי להציע שזה המצב. סטודנטים לתארים מתקדמים עדיין עשויים להתמחות בזרם מתודולוגי. עם זאת, מה שבטוח הוא שזרם העליונות המתודולוגית הכמותית נסוג מספיק כדי לאפשר לזרמים אחרים להגיע לחוף.