Skip to main content
Global

10.1: מבוא

  • Page ID
    210749
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    "אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, אתה יכול לגמור במקום אחר."

    (קייסי סטנגל)

    סי סי סטנגל, מאמן בייסבול נערץ מאוד, דיבר על בייסבול כשהעיר את ההערה הזו. אבל הוא יכול היה לדבר בקלות גם על הוראה. כמעט בהגדרה, לחינוך יש מטרות, מטרות ויעדים, ומשימה מרכזית של ההוראה היא לדעת מה אלה ולהפוך את המטרות הכלליות ביותר למטרות ומשימות ספציפיות עבור התלמידים. אחרת, כפי שאמר קייסי סטנגל, התלמידים עשויים בסופו של דבר "למקום אחר" שלא הם, לא המורה ולא אף אחד אחר מתכוונים אליו. הרבה מההבהרה והמפרט של היעדים צריכים לקרות לפני שמתחיל מחזור הוראה בפועל, אך היתרונות של תכנון מתרחשים בכל שלבי ההוראה. אם
    התלמידים יודעים בדיוק מה הם אמורים ללמוד, הם יכולים למקד את תשומת ליבם ומאמציהם בצורה יעילה יותר. אם המורה יודע בדיוק מה התלמידים אמורים ללמוד, המורה יכול לנצל טוב יותר את זמן השיעור ולבחור ולעצב הערכות של הלמידה שלהם הוגנות ותקפות יותר. בטווח הארוך כולם מרוויחים.

    פרק זה עוסק אפוא בתכנון הוראה, בחירה שיטתית של מטרות ויעדים חינוכיים ועיצובם לשימוש בכיתה. נחלק את הרעיון הזה לארבעה חלקים, ונדון בהם בזה אחר זה. ראשית, הבעיה של בחירת מטרות כלליות ללמד; איפה מורה יכול למצוא את אלה, ואיך הם נראים? שנית היא הבעיה של הפיכת יעדים ליעדים ספציפיים, או הצהרות קונקרטיות מספיק כדי להנחות את הפעילות היומיומית בכיתה; מה התלמידים בעצם יעשו או יגידו כדי ללמוד מה המורה רוצה שילמדו? שלישית היא בעיית האיזון והקשר בין יעדים ויעדים זה לזה; מכיוון שאנו עשויים לרצות שהתלמידים ילמדו יעדים רבים, כיצד נוכל לשלב או לשלב אותם כך שהתכנית הכוללת בכיתה לא תהיה מקוטעת או מוטה? הרביעי הוא האתגר של התייחסות מטרות הוראה לחוויות וידע קודמים של התלמידים. דנו באתגר זה בעבר מנקודת המבט של תורת הלמידה (בפרק 2), אך בפרק זה אנו מסתכלים עליו מנקודת המבט המעשית יותר של תכנון תכניות הלימודים