18.3: מקורות חיצוניים לטכנולוגיה וחדשנות
- Page ID
- 205748
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
- מהם מקורות חיצוניים לפיתוח טכנולוגיה וחדשנות, ומתי משתמשים בהם בצורה הטובה ביותר?
התהליכים החיצוניים לפיתוח ורכישת טכנולוגיה וחדשנות כוללים מגוון אפשרויות. הם משמשים בהצלחה ביותר בנסיבות הבאות:
- קו המוצרים או תהליכי המשרד נפלו מאחורי אלה של מתחרותיה.
- נכנס חדש לשוק הענף שינה את הדינמיקה התחרותית.
- חברה מאמינה שתמהיל המוצרים שלה או דרך לעשות דברים לא יצליחו בטווח הרחוק.
היתרון העיקרי בשימוש בתהליך חיצוני הוא המהירות - עבור חברת המוקד, הזמן הדרוש למיזוג טכנולוגיה או חדשנות נרכשת הוא בדרך כלל קצר בהרבה מהזמן הנדרש כדי לנסות ולגלות תגלית ולהביא אותה לשוק או ליישם אותה בתוך המשרד. לעתים קרובות, תהליכים חיצוניים הם פחות יקרים. החסרונות קשורים לצורך למזג חברות שונות או להביא "אחרים" לפעילות המשרד. לדוגמה, ייתכנו קונפליקטים תרבותיים ברכישה או שיש התנגדות לקבלה של החידוש המובא למשרד.
הסוגים הנפוצים ביותר של תהליכים חיצוניים המשמשים לשיפור הטכנולוגיה והחדשנות בחברה כוללים:
- מיזוג/רכישות (M&A), הכרוכים בשינויי בעלות בתוך החברות. לצורך רכישה, חברה אחת קונה חברה אחרת; לצורך מיזוג, שתי החברות מתכנסות ומקימות חברה חדשה. המהות של שתי הגישות הללו היא שנוצרת ישות ארגונית חדשה וגדולה יותר. על המשרד החדש להיות בעל כוח שוק רב יותר (להיות גדול יותר) וצריך לצבור ידע על טכנולוגיה או תחום פעילות. מיזוג של שתי תרבויות, שתי קבוצות תהליכים ושני מבנים הם כולם חסרונות פוטנציאליים של פעילות M & ampA.
- מיזמים משותפים הם בריתות ארוכות טווח הכרוכות ביצירת ישות חדשה לביצוע ספציפית של חידוש מוצר/תהליך. הישות נשלטת בדרך כלל על ידי מערכת יחסים חוזית המפרטת את התרומות וההתחייבויות של השותפים במיזם המשותף. יש התנגשויות תרבותיות פוטנציאליות כמו גם פוטנציאל להיסחפות אסטרטגית - איבוד מיקוד אסטרטגי בסיבות למיזם המשותף.
- הסכמי זיכיון הם בדרך כלל הסכמים ארוכי טווח הכוללים תמורות ארוכות עבור שיתוף טכנולוגיה ידועה. מסעדות מזון מהיר, כמו מקדונלד'ס, משתמשות בהסכמי זיכיון עם בעלי חנויות. מקדונלד'ס מספקת מו"פ לתהליכים חדשים ומוצרים חדשים. בעלי החנויות (זכיינים) משלמים אגרה עבור השימוש בשם ושיווק המוצר. עלויות החוזה והניטור הכרוכות בהסכמי זיכיון הם החיסרון הגדול של ברית מסוג זה.
- הסכמי רישוי כרוכים ברכישת טכנולוגיה ללא מו"פ. לדוגמה, דולבי מתקשרת עם מפיקים של ציוד סאונד מסוגים שונים כדי לאפשר להם להשתמש בטכנולוגיה שלהם כדי לקבל איכות צליל טובה יותר. הסכמי רישוי נפוצים למדי בתעשיות ההיי-טק. עלויות החוזה ואילוצים הם החסרונות של הסכמי רישוי.
- חוזים פורמליים ובלתי פורמליים משמשים כדי לאפשר לחברות לחלוק טכנולוגיה ביניהן. לגבי חוזים רשמיים, משך הזמן בו ניתן לאכיפה של החוזה הוא מאפיין מכונן. ככל שחוזה רשמי יותר, בדרך כלל הוא ארוך יותר, והוא בדרך כלל כולל פרטים נוספים על השימוש והמגבלות של הטכנולוגיה. עבור החוזה הבלתי פורמלי, היתרון הוא שאם הפעילות כבר לא מועילה, זה הרבה יותר קל לפרק.
כל השיטות הן לשימוש לחברות גדולות וקטנות. במקרה הפתיחה, Acer השתמשה במספר שיטות לרכישת טכנולוגיה חיצונית.
התבונן בתיק Acer בתחילת הפרק והגיב לפריטים הבאים.
- זהה את הפעמים ש- Acer השתמשה בשיטות חיצוניות לרכישת חדשות לארגון שלהם.
- אילו מטרות הם השיגו?