Skip to main content
Global

17: הגנות מארח לא ספציפיות מולדות

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209169

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    למרות חשיפה מתמדת יחסית לחיידקים פתוגניים בסביבה, בני אדם אינם סובלים בדרך כלל מזיהום או מחלה מתמדת. ברוב הנסיבות, הגוף מסוגל להגן על עצמו מפני איום הזיהום הודות למערכת חיסונית מורכבת שנועדה להדוף, להרוג ולגרש פולשים הגורמים למחלות. ניתן לתאר את החסינות כולה כשני חלקים הקשורים זה בזה: חסינות מולדת לא ספציפית, שהיא נושא פרק זה, והגנות מארח אדפטיביות ספציפיות, הנדונות בפרק הבא.

    התגובה החיסונית המולדת הלא ספציפית מספקת קו הגנה ראשון שיכול לעיתים קרובות למנוע מזיהומים להשיג דריסת רגל מוצקה בגוף. הגנות אלה מתוארות כלא ספציפיות מכיוון שאינן מכוונות לאף פתוגן ספציפי; במקום זאת, הם מתגוננים מפני מגוון רחב של פתוגנים פוטנציאליים. הם נקראים מולדים מכיוון שהם מנגנונים מובנים של האורגניזם האנושי. בניגוד להגנות ההסתגלות הספציפיות, הן אינן נרכשות לאורך זמן ואין להן "זיכרון" (הן אינן משתפרות לאחר חשיפות חוזרות ונשנות לפתוגנים ספציפיים).

    באופן כללי, הגנות מולדות לא ספציפיות מספקות תגובה מיידית (או מהירה מאוד) נגד פתוגנים פוטנציאליים. עם זאת, תגובות אלה אינן מושלמות ואינן בלתי חדירות. הם יכולים לעקוף אותם על ידי פתוגנים מדי פעם, ולפעמים הם יכולים אפילו לגרום נזק לגוף, ולתרום לסימנים ולסימפטומים של זיהום (איור\(\PageIndex{1}\)).

    תמונה של פריחה אבעבועות רוח על הגב של הכתפיים של אדם.
    איור\(\PageIndex{1}\): אבעבועות רוח, או אבעבועות רוח, נגרמת על ידי נגיף הדליות המדבק ביותר. הפריחה האופיינית שנראית כאן היא בחלקה תוצאה של דלקת הקשורה לתגובה החיסונית של הגוף לנגיף. דלקת היא מנגנון תגובה של חסינות מולדת המסייע לגוף להילחם במגוון רחב של זיהומים. (אשראי: ג'ון נובל/CDC; נחלת הכלל)

    • 17.1: הגנות פיזיות
      חסינות מולדת לא ספציפית מספקת קו הגנה ראשון מפני זיהום על ידי חסימה לא ספציפית של כניסת חיידקים ומיקוד אותם להשמדה או הסרה מהגוף. ההגנות הפיזיות של חסינות מולדת כוללות מחסומים פיזיים, פעולות מכניות המסירות חיידקים ופסולת, והמיקרוביום, המתחרה ומעכב את צמיחתם של פתוגנים. העור, הריריות והאנדותליה בכל הגוף משמשים מחסומים פיזיים.
    • 17.2: הגנות כימיות
      מתווכים כימיים רבים המיוצרים באופן אנדוגני ואקסוגני מציגים פונקציות אנטי-מיקרוביאליות לא ספציפיות. מתווכים כימיים רבים נמצאים בנוזלי גוף כמו סבום, רוק, ריר, נוזלי קיבה ומעי, שתן, קרעים, סרום והפרשות בנרתיק. פפטידים אנטי-מיקרוביאליים (AMP) הנמצאים על העור ובאזורים אחרים בגוף מיוצרים במידה רבה בתגובה לנוכחות פתוגנים. אלה כוללים דרמצידין, קתליצידין, דפנסינים, היסטטינים ובקטריוצינים.
    • 17.3: הגנות סלולריות
      האלמנטים הנוצרים בדם כוללים תאי דם אדומים (אריתרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים) וטסיות דם (טרומבוציטים). מתוכם, leukocytes מעורבים בעיקר בתגובה החיסונית. כל היסודות שנוצרו מקורם במח העצם כתאי גזע (HSCs) המבדילים באמצעות המטופואיזיס. גרנולוציטים הם לויקוציטים המאופיינים בגרעין אונות וגרגירים בציטופלזמה. אלה כוללים נויטרופילים (PMNs), אאוזינופילים ובזופילים.
    • 17.4: זיהוי פתוגנים ופגוציטוזיס
      פגוציטים הם תאים המזהים פתוגנים ומשמידים אותם באמצעות פגוציטוזיס. ההכרה מתרחשת לעתים קרובות על ידי שימוש בקולטני פגוציטים הקושרים מולקולות הנפוצות על פתוגנים, המכונים דפוסים מולקולריים הקשורים לפתוגן (PAMPs). הקולטנים הקושרים PAMPs נקראים קולטני זיהוי תבניות, או PRRs. קולטנים דמויי אגרה (TLRs) הם סוג אחד של PRR המצוי על פגוציטים.
    • 17.5: דלקת וחום
      דלקת נובעת מתגובה קולקטיבית של מתווכים כימיים והגנות סלולריות לפציעה או זיהום. דלקת חריפה היא קצרת מועד וממוקמת לאתר הפציעה או הזיהום. דלקת כרונית מתרחשת כאשר התגובה הדלקתית אינה מוצלחת, ועלולה לגרום להיווצרות גרנולומות (למשל, עם שחפת) וצלקות (למשל, עם זיהומים נגיפיים הפטיטיס C ושחמת הכבד).
    • 17.E: הגנות מארח לא ספציפיות מולדות (תרגילים)

    תמונה ממוזערת: סריקת מיקרוגרף אלקטרונים של פגוציט (צהוב, ימין) פגוציטוזינג חיידקי אנתרקס (כתום, שמאל). (CC BY 2.5; וולקר ברינקמן באמצעות PLOS).