Skip to main content
Global

16: מחלות ואפידמיולוגיה

  • Page ID
    209204
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות, בריאות הציבור היא תפקיד מרכזי של הממשלה. אזרחות בריאה היא פרודוקטיבית יותר, מרוצה ומשגשגת יותר; שיעור גבוה של מוות ומחלות, לעומת זאת, יכול לפגוע קשות בפריון הכלכלי ולטפח חוסר יציבות חברתית ופוליטית. נטל המחלה מקשה על האזרחים לעבוד באופן עקבי, לשמור על תעסוקה ולצבור עושר כדי לשפר את חייהם ולתמוך בכלכלה צומחת.

    בפרק זה נחקור את הצמתים בין מיקרוביולוגיה לאפידמיולוגיה, המדע העומד בבסיס בריאות הציבור. אפידמיולוגיה חוקרת כיצד מקור המחלה ומתפשט בכל אוכלוסייה, במטרה למנוע התפרצויות ולהכיל אותן כאשר הן מתרחשות. במהלך שתי המאות האחרונות, תגליות באפידמיולוגיה הובילו למדיניות בריאות הציבור ששינתה את החיים במדינות מפותחות, מה שהוביל למיגור (או כמעט למיגור) של מחלות רבות שהיו בעבר גורמים לסבל אנושי גדול ומוות בטרם עת. עם זאת, עבודתם של אפידמיולוגים רחוקה מלהסתיים. מחלות רבות ממשיכות להטריד את האנושות, ומחלות חדשות מתעוררות תמיד. יתר על כן, בעולם המתפתח, היעדר תשתיות ממשיך להציב אתגרים רבים למאמצים להכיל מחלות.

    תיק אדום ועליו מדבקה מסוכנת ביולוגית.
    איור\(\PageIndex{1}\): סימנים כאלה עשויים להיראות מובנים מאליהם כיום, אך לפני כמה מאות שנים קצרות, לאנשים הייתה חסרה הבנה בסיסית כיצד מחלות מתפשטות. המיקרוביולוגיה תרמה רבות לתחום האפידמיולוגיה, המתמקד בהכלת התפשטות המחלה. (קרדיט: שינוי עבודה מאת טוני וובסטר)

    • 16.1: שפת האפידמיולוגים
      תחום האפידמיולוגיה נוגע להתפלגות הגיאוגרפית ולתזמון של התרחשויות מחלות זיהומיות וכיצד הן מועברות ומתוחזקות בטבע, במטרה לזהות ולשלוט בהתפרצויות. מדע האפידמיולוגיה כולל אטיולוגיה (חקר הגורמים למחלות) וחקירת העברת מחלות (מנגנונים שבאמצעותם מתפשטת מחלה).
    • 16.2: מעקב אחר מחלות זיהומיות
      כמה חוקרים חשובים, כמו פלורנס נייטינגייל, נרשמו להשערת המיאסמה. המעבר לקבלה של תורת הנבטים במהלך המאה ה-19 סיפק בסיס מכניסטי מוצק לחקר דפוסי המחלה. מחקריהם של רופאים וחוקרים מהמאה ה -19 כמו ג'ון סנואו, פלורנס נייטינגייל, איגנז שמאלוויס, ג'וזף ליסטר, רוברט קוך, לואי פסטר ואחרים זרעו את זרעי האפידמיולוגיה המודרנית.
    • 16.3: כיצד מחלות מתפשטות
      לפתוגנים יש לעתים קרובות התאמות משוכללות לניצול הביולוגיה, ההתנהגות והאקולוגיה המארחת כדי לחיות בהם ולעבור בין מארחים. מארחים פיתחו הגנות מפני פתוגנים, אך מכיוון שקצב האבולוציה שלהם בדרך כלל איטי יותר מהפתוגנים שלהם (מכיוון שזמני הדור שלהם ארוכים יותר), המארחים נמצאים בדרך כלל בעמדת נחיתות אבולוציונית. חלק זה יחקור היכן שורדים פתוגנים - הן בתוך והן מחוץ למארחים - וכמה מהדרכים הרבות בהן הם עוברים ממארח אחד למשנהו.
    • 16.4: בריאות הציבור העולמית
      מספר רב של תוכניות וסוכנויות בינלאומיות מעורבים במאמצים לקידום בריאות הציבור העולמית. בין מטרותיהם פיתוח תשתיות בתחום הבריאות, התברואה הציבורית ויכולת בריאות הציבור; מעקב אחר התרחשויות מחלות זיהומיות ברחבי העולם; תיאום תקשורת בין סוכנויות בריאות הציבור הלאומיות במדינות שונות; ותיאום תגובות בינלאומיות למשברים בריאותיים גדולים.
    • 16.E: מחלות ואפידמיולוגיה (תרגילים)

    תמונה ממוזערת: סמל הסיכון הביולוגי פותח על ידי חברת דאו כימיקלים בשנת 1966 עבור מוצרי הבלימה שלהם. הוא משמש תיוג של חומרים ביולוגיים הנושאים סיכון בריאותי משמעותי. (נחלת הכלל; סילסור).