Skip to main content
Global

16.4: בריאות הציבור העולמית

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209213

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מטרות למידה

    • תאר את הגורמים המעורבים בבריאות הציבור הבינלאומית ופעילותם
    • לזהות ולהבדיל בין מחלות זיהומיות מתעוררות ומתעוררות מחדש

    מספר רב של תוכניות וסוכנויות בינלאומיות מעורבים במאמצים לקידום בריאות הציבור העולמית. בין מטרותיהם פיתוח תשתיות בתחום הבריאות, התברואה הציבורית ויכולת בריאות הציבור; מעקב אחר התרחשויות מחלות זיהומיות ברחבי העולם; תיאום תקשורת בין סוכנויות בריאות הציבור הלאומיות במדינות שונות; ותיאום תגובות בינלאומיות למשברים בריאותיים גדולים. במידה רבה, המאמצים הבינלאומיים הללו נחוצים מכיוון שמיקרואורגניזמים הגורמים למחלות אינם יודעים גבולות לאומיים.

    ארגון הבריאות העולמי (WHO)

    סוגיות בריאות הציבור הבינלאומיות מתואמות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכנות של האו"ם. מתוך תקציב של כ -4 מיליארד דולר לשנים 2015—16 1, כמיליארד דולר מומנו על ידי המדינות החברות והשאר 3 מיליארד דולר על ידי תרומות מרצון. בנוסף לניטור ודיווח על מחלות זיהומיות, ארגון הבריאות העולמי מפתח ומיישם גם אסטרטגיות לבקרתן ומניעתן. ארגון הבריאות העולמי ניהל מספר קמפיינים בינלאומיים מוצלחים לבריאות הציבור. לדוגמה, תוכנית החיסון שלה נגד אבעבועות שחורות, שהחלה באמצע שנות השישים, הביאה למיגור העולמי של המחלה עד 1980. ארגון הבריאות העולמי ממשיך להיות מעורב בבקרת מחלות זיהומיות, בעיקר בעולם המתפתח, עם תוכניות המכוונות בין היתר למלריה, HIV/איידס ושחפת. היא גם מפעילה תוכניות להפחתת מחלות ותמותה המתרחשות כתוצאה מאלימות, תאונות, מחלות הקשורות לאורח חיים כגון סוכרת ותשתיות בריאות לקויות.

    ארגון הבריאות העולמי מקיים מערכת התראה ותגובה גלובלית המתאמת מידע ממדינות חברות. במקרה חירום או מגיפה בבריאות הציבור, הוא מספק תמיכה לוגיסטית ומתאם את התגובה הבינלאומית למצב החירום. ארצות הברית תורמת למאמץ זה באמצעות ה- CDC. ה- CDC מבצע מאמצי ניטור ובריאות הציבור בינלאומיים, בעיקר בשירות ההגנה על בריאות הציבור בארה"ב בעולם המחובר יותר ויותר. באופן דומה, האיחוד האירופי מקיים ועדה לביטחון בריאות העוקבת אחר התפרצויות מחלות במדינות החברות בו ובעולם, תוך תיאום עם ארגון הבריאות העולמי.

    תרגיל \(\PageIndex{1}\)

    ציין את הארגונים המשתתפים במעקב אחר בריאות הציבור הבינלאומי.

    מחלות זיהומיות מתעוררות ומתחדשות

    גם ארגון הבריאות העולמי וגם כמה סוכנויות בריאות ציבוריות לאומיות כמו ה- CDC עוקבות ומתכוננות למחלות זיהומיות מתעוררות. מחלה זיהומית מתעוררת היא חדשה לאוכלוסיית האדם או שהראתה עלייה בשכיחות בעשרים השנים הקודמות. בין אם המחלה חדשה ובין אם התנאים השתנו כדי לגרום לעלייה בתדירות, מעמדה כפי שמתעורר מרמז על הצורך ליישם משאבים כדי להבין ולשלוט בהשפעתה הגוברת.

    מחלות מתעוררות עשויות לשנות את תדירותן בהדרגה לאורך זמן, או שהן עלולות לחוות צמיחה פתאומית של מגיפה. חשיבות הערנות הובהרה במהלך מגיפת קדחת הדימום של אבולה במערב אפריקה עד 2014—2015. למרות שמומחי בריאות היו מודעים לנגיף האבולה מאז שנות השבעים, התפרצות בקנה מידה כה גדול מעולם לא התרחשה לפני כן (איור\(\PageIndex{1}\)). מגיפות אנושיות קודמות היו קטנות, מבודדות ומכילות. ואכן, אוכלוסיות הגורילות והשימפנזים במערב אפריקה סבלו הרבה יותר מאבולה מאשר האוכלוסייה האנושית. דפוס המגיפות האנושיות הקטנות והמבודדות השתנה בשנת 2014. קצב ההעברה הגבוה שלה, יחד עם פרקטיקות תרבותיות לטיפול במתים ואולי הופעתה בסביבה עירונית, גרמו להתפשטות המחלה במהירות, ואלפי אנשים מתו. הקהילה הבינלאומית לבריאות הציבור הגיבה במאמץ חירום גדול לטיפול בחולים ולהכיל את המגיפה.

    מחלות מתעוררות נמצאות בכל המדינות, הן מפותחות והן מתפתחות (טבלה\(\PageIndex{1}\)). יש מדינות שמצוידות טוב יותר להתמודד איתן. סוכנויות בריאות הציבור הלאומיות והבינלאומיות צופות אחר מגיפות כמו התפרצות האבולה במדינות מתפתחות מכיוון שלמדינות אלה יש לעתים רחוקות תשתית ומומחיות בתחום הבריאות להתמודד עם התפרצויות גדולות ביעילות. אפילו בתמיכת סוכנויות בינלאומיות, המערכות במערב אפריקה נאבקו לזהות ולטפל בחולים ובהתפשטות השליטה. בנוסף למטרה האלטרואיסטית של הצלת חיים וסיוע למדינות חסרות משאבים, האופי הגלובלי של התחבורה פירושו שהתפרצות בכל מקום יכולה להתפשט במהירות לכל פינה בכדור הארץ. ניהול מגיפה במקום אחד - מקורו - קל בהרבה מאשר להילחם בה בחזיתות רבות.

    אבולה היא לא המחלה היחידה שצריך לפקח עליה בסביבה הגלובלית. בשנת 2015, ארגון הבריאות העולמי קבע סדרי עדיפויות בכמה מחלות מתעוררות שהיו בעלות סבירות גבוהה לגרום למגיפות ואשר לא הובנו (ולכן נדרשו בדחיפות מאמצי מחקר ופיתוח).

    מחלה זיהומית המתפתחת מחדש היא מחלה הגוברת בתדירות לאחר תקופה קודמת של ירידה. הופעתה המחודשת עשויה להיות תוצאה של שינוי בתנאים או משטרי מניעה ישנים שאינם פועלים עוד. דוגמאות למחלות כאלה הן צורות עמידות לתרופות של שחפת, דלקת ריאות חיידקית ומלריה. זנים עמידים לתרופות של החיידקים הגורמים לזיבה ועגבת הופכים גם הם לנפוצים יותר, ומעלים חששות לזיהומים שאינם ניתנים לטיפול.

    גרף של מקרים אנושיים ידועים של מחלות נגיף אבולה ברחבי העולם בשנים 1976 - 2015. היו 604 בשנים 1976-77. היו 44 בשנים 1978-79. היו 0 משנת 1980 - 87. היו 3 בשנים 1988-1989. היו 4 בשנים 1990-91. היו 368 בשנים 1994-95. היו 100 בשנים 1996-97. היו 0 בשנים 1998-99. היו 547 בשנים 2000-2001. היו 178 בשנים 2002-2003. היו 18 בשנים 2004-2005. היו 413 בשנים 2006-2007. היו 38 בשנים 2006-2007. היו 38 בשנים 2008-2009. היה אחד בשנים 2010-2011. היו 53 בשנים 2012-2013. היו 28,718 בשנים 2014-2015.
    איור\(\PageIndex{1}\): עוד לפני מגיפת האבולה בשנים 2014—15, אבולה נחשבה למחלה מתפתחת בגלל כמה התפרצויות קטנות יותר בין אמצע שנות התשעים ל -2000.
    טבלה\(\PageIndex{1}\): כמה מחלות זיהומיות מתעוררות ומתחדשות
    מחלה פתוגן שנה שהתגלתה אזורים מושפעים שידור
    עזרים HIV 1981 ברחבי העולם מגע עם נוזלי גוף נגועים
    קדחת צ'יקונגוניה וירוס צ'יקונגוניה 1952 אפריקה, אסיה, הודו; התפשטות לאירופה ויבשת אמריקה הנישא על ידי יתושים
    מחלת נגיף האבולה נגיף האבולה 1976 מרכז ומערב אפריקה מגע עם נוזלי גוף נגועים
    שפעת H1N1 (שפעת החזירים) וירוס H1N1 2009 ברחבי העולם העברת טיפות
    מחלת ליים חיידק בורליה בורגדורפרי 1981 חצי הכדור הצפוני ממאגרי יונקים לבני אדם על ידי וקטורי קרציות
    מחלת נגיף הנילוס המערבי וירוס הנילוס המערבי 1937 אפריקה, אוסטרליה, קנדה לוונצואלה, אירופה, המזרח התיכון, מערב אסיה הנישא על ידי יתושים

    תרגיל \(\PageIndex{2}\)

    1. הסבר מדוע חשוב לעקוב אחר מחלות זיהומיות מתעוררות.
    2. הסבר כיצד מחלה חיידקית יכולה להופיע מחדש, גם אם בעבר טופלה ונשלטה בהצלחה.

    התפרצות וזיהוי SARS

    ב- 16 בנובמבר 2002 דווח על המקרה הראשון של התפרצות SARS במחוז גואנגדונג, סין. המטופל הציג תסמינים דמויי שפעת כמו חום, שיעול, מיאלגיה, כאב גרון וקוצר נשימה. ככל שמספר המקרים גדל, ממשלת סין נרתעה מלהעביר מידע גלוי על המגיפה עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) והקהילה הבינלאומית. התגובה האיטית של גורמי בריאות הציבור הסיניים למחלה חדשה זו תרמה להתפשטות המגיפה בתוך סין ומאוחר יותר מחוצה לה. באפריל 2003 הגיבה ממשלת סין לבסוף במאמץ עצום לבריאות הציבור הכולל הסגר, מחסומים רפואיים ופרויקטים מסיביים של ניקיון. למעלה מ -18,000 איש הוסגרו בבייג'ינג בלבד. יוזמות מימון גדולות נוצרו לשיפור מתקני הבריאות, ונוצרו צוותי התפרצות ייעודיים לתיאום התגובה. עד 16 באוגוסט 2003 שוחררו חולי הסארס האחרונים מבית חולים בבייג'ינג תשעה חודשים לאחר שדווח על המקרה הראשון בסין.

    בינתיים התפשטה SARS למדינות אחרות בדרכה להפוך למגיפה עולמית. למרות שעדיין לא זוהה הגורם הזיהומי, הוא נחשב לנגיף שפעת. המחלה נקראה SARS, ראשי תיבות של תסמונת נשימה חריפה קשה, עד שניתן היה לזהות את הגורם האטיולוגי. הגבלות נסיעה לדרום מזרח אסיה נאכפו על ידי מדינות רבות. בסוף ההתפרצות היו 8,098 מקרים ו -774 מקרי מוות ברחבי העולם. סין והונג קונג נפגעו בצורה הקשה ביותר מהמגיפה, אך גם טייוואן, סינגפור וטורונטו, קנדה, ראו מספר משמעותי של מקרים (איור\(\PageIndex{2}\)).

    למרבה המזל, תגובות בריאות הציבור בזמן במדינות רבות דיכאו למעשה את ההתפרצות והובילו להכללתה בסופו של דבר. לדוגמה, המחלה הוכנסה לקנדה בפברואר 2003 על ידי מטייל נגוע מהונג קונג, שמת זמן קצר לאחר שאושפז. בסוף מרץ התקיימו הליכי בידוד בתי חולים והסגר ביתי באזור טורונטו, הוכנסו פרוטוקולים מחמירים נגד זיהום בבתי חולים, והתקשורת דיווחה באופן פעיל על המחלה. פקידי בריאות הציבור עקבו אחר מגעים של אנשים נגועים והסגרו אותם בהסגר. בסך הכל 25,000 אנשים הוסגרו בהסגר בעיר. הודות לתגובה הנמרצת של קהילת בריאות הציבור הקנדית, SARS הובאה לשליטה בטורונטו עד יוני, ארבעה חודשים בלבד לאחר שהוצגה.

    בשנת 2003, ארגון הבריאות העולמי הקים מאמץ שיתופי לזהות את הגורם הסיבתי של SARS, שזוהה כעת כנגיף קורונה שהיה קשור לעטלפי פרסה. הגנום של נגיף ה- SARS רצף ופורסם על ידי חוקרים ב- CDC ובקנדה במאי 2003, ובאותו חודש אישרו חוקרים בהולנד את האטיולוגיה של המחלה על ידי מילוי ההנחות של קוך לנגיף ה- SARS. המקרה האחרון הידוע של SARS ברחבי העולם דווח בשנת 2004.

    מפה המציגה את התפשטות הסארס. זה התחיל במלון מטרופול במחוז גואנגדונג בסין לאחר מכן הוא התפשט לווייטנאם (58 מקרים), סינגפור (71 מקרים); הונג קונג (אזור מנהלי מיוחד 195 מקרים), קנדה (29 מקרים), ארצות הברית (מקרה אחד); ואירלנד (מקרה אחד).
    איור\(\PageIndex{2}\): מפה זו מציגה את התפשטות הסארס החל מה -28 במרץ 2003. (אשראי: שינוי העבודה על ידי סוכנות הביון המרכזית)
    קישור ללמידה

    מאגר דיווחים זה מתאר התפרצויות של מחלות זיהומיות ברחבי העולם. על מערכת זו הופיע המידע הראשון על התפרצות ה- SARS בסין.

    ה- CDC מפרסם מחלות זיהומיות מתעוררות, כתב עת חודשי הזמין באינטרנט.

    מושגי מפתח וסיכום

    • ארגון הבריאות העולמי (WHO) הוא סוכנות של האו"ם שאוספת ומנתחת נתונים על התרחשות מחלות ממדינות חברות. ארגון הבריאות העולמי מתאם גם תוכניות לבריאות הציבור ותגובות למקרי חירום בינלאומיים.
    • מחלות מתעוררות הן אלה שהן חדשות לאוכלוסיות אנושיות או שהולכות וגוברות בשני העשורים האחרונים. מחלות המתעוררות מחדש הן אלו שעושות התחדשות באוכלוסיות רגישות לאחר שנשלטו בעבר באזורים גיאוגרפיים מסוימים.

    הערות שוליים

    1. 1 ארגון הבריאות העולמי. "תקציב התוכנית 2014—2015." www.who.int/אודות/פיננסים-ac... ליט/תקציב/en.