Skip to main content
Global

9.4: אתיקה מחקרית במחקר כמותי

  • Page ID
    207019
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מטרות למידה

    בסוף פרק זה תוכל:

    • הסבר את הרציונל מאחורי העיקרון של גישה לנתונים ושקיפות מחקר
    • להבין את היתרון של פתיחות מוגברת במחקר כמותי

    בעוד שניתוח כמותי/סטטיסטי, כאשר נעשה בו שימוש נכון, יכול להניב מידע רב עוצמה לתמיכה בטענות התיאורטיות של האדם, שימוש לא נכון בטכניקה כזו עלול בסופו של דבר לערער על שלמות השיטה הכמותית כמו גם על המחקר המתבצע. ללא אמצעי זהירות נאותים, נתונים סטטיסטיים יכולים להוביל לאי הבנה, כמו גם מצג שווא מכוון ומניפולציה של הממצאים.

    אחת העובדות החשובות ביותר שיש לקחת בחשבון בעת יישום השיטה הכמותית על מחקרו של האדם, היא לוודא כי עקרון האובייקטיביות, העומד בלב השיטה המדעית, בא לידי ביטוי בפועל (ג'ונסון, ריינולדס ומיקוף 2015). במילים אחרות, ב

    בנוסף להצגת המידע באופן אובייקטיבי ככל האפשר, יש לוודא כי כל המידע הרלוונטי בפרשנות התוצאות נגיש גם לקוראים. המשמעות של עיקרון זה בפועל היא שלא רק שחוקר צריך לספק גישה לנתונים המשמשים בפרויקט מחקר, אלא גם להסביר את התהליך כיצד הגיע למסקנה המוצגת במחקר. זה מהדהד עם השיח הנוכחי על גישה לנתונים ושקיפות מחקרית בתחום מדעי המדינה.

    העבודה העדכנית ביותר בנושא גישה לנתונים ושקיפות מחקרית בדיסציפלינה של מדעי המדינה נבעה מהחששות בקרב מתרגלים כי חוקרים לא הצליחו לשחזר חלק ניכר מהמחקרים שהופקו בכתבי עת מובילים. על מנת שהדיסציפלינה תקדם ידע בתחומי משנה שונים של מדעי המדינה וגישות מתודולוגיות שונות, עקרון שיתוף הנתונים ושקיפות המחקר הפך להיות רלוונטי אי פעם בשיח הדיסציפלינה. הרעיון הוא שידע מבוסס ראיות צריך להיות נגיש על ידי חברי קהילת מחקר אחרת שמחקרם עשוי להסתמך על גישות מתודולוגיות שונות. כתוצאה מהחששות הגוברים מהיעדר נורמות של שיתוף נתונים ותרבות שקיפות מחקרית בקרב מתרגלים בקהילות מתודולוגיות שונות ותת-תחום מהותי, האגודה האמריקאית למדעי המדינה (APSA), הארגון המקצועי הלאומי למדענים פוליטיים, הפיקה קו מנחה אתיקה כדי להבטיח שהמשמעת בכללותה תוכל לקדם את שיתוף הנתונים ואת התרבות והפרקטיקה של שקיפות הנתונים.

    הנחיות האתיקה המעודכנות לאחרונה שפורסמו על ידי APSA המוזכרות ב (Lupia and Elman 2014) קובעות כי "לחוקרים יש חובה אתית להקל על הערכת טענות הידע המבוססות על ראיות שלהם באמצעות גישה לנתונים, שקיפות ייצור ושקיפות אנליטית כך שניתן לבדוק ולשכפל בעבודתם". על פי מסמך זה, מחקר בעל אוריינטציה כמותית חייב לעמוד בשלושת שקעי האתיקה המחקרית: גישה לנתונים, שקיפות ייצור ושקיפות אנליטית. בעת ביצוע מחקר פוליטי כמותי, יש לשלב את שלושתם כדי להיחשב לעמוד בתקן האתי.

    ראשית, על החוקרים להבטיח נגישות לנתונים. על החוקרים להתייחס בבירור לנתונים המשמשים בעבודתם, ואם הנתונים ששימשו נוצרו במקור, נאספו ו/או נאספו על ידי החוקר, עליה לספק גישה אליהם. זהו נוהג שכבר אומץ על ידי כתבי עת רבים שבהם תנאי פרסום המאמר הוא לספק גישה לנתונים המשמשים בכתב היד. חלק מהחוקרים כוללים קוד ופקודות המשמשות בתוכנות סטטיסטיות שונות, כגון Stata, SAS ו- R, כך שניתן לשכפל את העבודה שפורסמה.

    שנית, החוקרים צריכים לתרגל שקיפות ייצור. לא רק שהחוקר צריך לשתף את הנתונים בעצמם, אלא שהיא גם צריכה לספק תיאור מלא של הנהלים הנהוגים בייצור ואיסוף הנתונים. בראש ובראשונה, עיקרון זה מספק אמצעי הגנה מפני פרקטיקה לא אתית של הצגת מצג שווא או המצאת נתונים. אחד המקרים המפורסמים ביותר של הונאת נתונים במחקר מדעי המדינה אולי הוא המקרה של מייקל LaCour (Konnikova 2015). הוא המציא לחלוטין את הנתונים שהוא ומחברו המשותף דונלד גרין השתמשו במחקרם שבו מדענים פוליטיים רבים חשבו שהם ממצאים מופלאים. רק כאשר שני סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת ברקלי, דיוויד ברוקמן וג'וש קאלה, ניסו לשכפל את המחקר ויצרו קשר עם המשרד שלכאורה השתמש LaCour באיסוף נתוני הסקר, נחשף כי LaCour הרכיבה לחלוטין את "נתוני הסקר" בהם השתמשו המחברים במחקר שלהם.

    לבסוף, החוקרים צריכים להבטיח שקיפות אנליטית שבה הקשר בין הנתונים לבין המסקנה של המחקר מתואר בבירור. במילים אחרות, על חוקר להסביר במפורש את התהליך שהוביל לסיום פרויקט מחקר על סמך הנתונים המשמשים במחקר כזה. יש למפות בבירור את הראיות האמפיריות על המסגרת התיאורטית של פרויקט מחקר נתון. כמה חוקרים מודאגים מההשלכה של כנות רדיקלית במחקר מדעי המדינה, ומזהים כי ההסתברות לפרסום מוצלח של כתבי עת עשויה לרדת ככל שרמת השקיפות והכנות הרדיקלית עולה (יום 2018). כתוצאה מכך, הרעיון של כנות רדיקלית במחקר מדעי המדינה מחייב רכישה מוסדית מעבר לפרקטיקה אתית ברמה האישית. אלא אם כן פרקטיקה כזו מועילה למלומד, בניגוד להיותה אתגר, תרבות השקיפות האנליטית עשויה שלא לזרום לקהילת מדעי המדינה הגדולה מעבר לכיסם של מתרגלים אתיים הקיימים כיום.

    חשוב לציין כי פתיחות מוגברת במחקר כמותי מספקת למדענים פוליטיים מספר יתרונות מעבר למה שמובטח בחזית האתית (Lupia and Elman 2014). ראשית, שקיפות וגישה מוגברת לנתונים מציעים לחברי קהילת מחקר מסוימת לבחון את המצב הנוכחי של המלגה שלהם. באמצעות הערכה עצמית "פנימית" כזו בתוך תת תחום מסוים של מדעי המדינה, חוקרים מסוגלים לטפח בסיס ראייתי והגיוני להתייחסות לטענות כתקפות "(Lupia and Elman 2014). בתחומי משנה רבים, תוקף הידע שלהם דורש שכפול של עבודה קיימת. כאשר הגישה לנתוני איכות מוגבלת, זה הופך להיות מאתגר לקבוע אם עלינו לסמוך על ממצאי המחקר שהוצגו. ללא התרבות והפרקטיקה של גישה לנתונים ושקיפות מחקרית, זה משפיע גם על הביטחון של תת תחום מסוים.

    בספרות תחילת מלחמת האזרחים ערכו הגרה וסמבניס, למשל, מחקר רגישות על ממצאי יצירות שונות שפורסמו (Hegre and Sambanis 2006). בעיקרו של דבר, מחקר רגישות הוא בחינת מדידה מספרית (למשל, האם החלה מלחמת אזרחים או לא) בתנאי שונה מהמסגרת המקורית. במקרה הספציפי הזה, חוקרי ספרות מלחמת האזרחים משתמשים בהגדרות שונות של מתי סכסוך אלים מהווה מלחמת אזרחים. המשמעות של זה היא שייתכן שחלק מהחוקרים כללו או הוציאו מקרים מסוימים ממערך הנתונים שלהם. כתוצאה מכך, זה ישפיע על תוצאות המחקר שלהם. לכן, אחת הדרכים לערוך מחקר רגישות היא להשתמש באותה הגדרה, למשל, של משתנה תוצאה ולשכפל את המחקר כדי לבחון את ההשפעה של שינוי כזה.

    פרויקט זה היה תוצאה של התצפית שמספר תוצאות אמפיריות אינן חזקות או ניתנות לשכפול במחקרים. מכיוון שכותבי מאמרים אלה בניתוח הרגישות עסקו בתרבות האתית של שיתוף נתונים ושקיפות מחקרית, חוקרי ספרות מלחמת האזרחים הצליחו לשקף את מצב קהילת המחקר שלהם. עבור חברי קהילות מחקר אחרות, התרבות והפרקטיקה של פתיחות יכולים לתרום לשכנוע הממצאים. זה מבוסס על הרעיון שככל שמוסמך יותר להבין את התהליך שבאמצעותו הגיעו החוקרים למסקנה מסוימת, כך גדל הסיכוי שהקורא יאמין ויעריך את הידע.

    לאחר מכן, התרבות והפרקטיקה של פתיחות מסייעים למדענים פוליטיים לתקשר בצורה יעילה יותר עם חברי קהילות אחרות, כולל מדענים שאינם פוליטיים. זה חשוב מאוד, שכן ממצאי המחקר שלנו נושאים לעתים קרובות השלכות פוליטיות וחברתיות אמיתיות. באופן כללי, מחקר פוליטי טוב חייב לתרום לתחום מדעי המדינה כמו גם לעולם האמיתי (King, Keohane and Verba 1994). הממצאים שלנו משמשים לעתים קרובות על ידי שחקנים פוליטיים, תומכי מדיניות, כמו גם ארגונים שונים ללא כוונת רווח המשפיעים על חיים רבים של הציבור הרחב. לדוגמה, ד"ר טום וונג, מומחה למדיניות הגירה, עבד כיועץ מומחה בממשל אובמה והעיד בתיקים שונים של בתי משפט פדרליים כדי לתמוך בזכויותיהם של מהגרים ללא תעודה. הוא תמך בעמדתו בכך שהסתמך על מחקריו על השפעתם של מהגרים ללא תעודה שנכתבו בעיקר עבור אקדמאים. עם זאת, הוא גם הצליח לתקשר עם מדענים שאינם פוליטיים בין היתר בגלל העובדה שמחקריו שיקפו את ערך הגישה לנתונים ושקיפות המחקר (Wong 2015, 2017).

    למרות שמדענים פוליטיים צריכים לאמץ באופן מהותי שיטות מחקר אתיות, זה גם די יעיל לזהות את התועלת הפוטנציאלית של שיטות כאלה לקהילות המחקר שלהם, כך שלמתרגלים יהיה תמריץ לאמץ את תרבות שיתוף הנתונים ושקיפות המחקר ויהפוך לטבע שני.