מטרות למידה
בסוף פרק זה, תוכל:
- להבין את החשיבות של אנונימיות וסודיות לאיסוף נתונים אתיים
- שקול כיצד גישה רפלקסיבית לאיסוף נתונים יכולה למזער הטיה ולפתוח את עצמנו לדרכי חשיבה חדשות
כפי שמציין הסעיף לעיל, יצירת אמון יכולה לספק גישה ליחידים, קהילות ותובנות שאחרת יהיה קשה להשיג. אבל עם גישה כזו מגיעה גם אחריות רבה בכל הנוגע לאיסוף נתונים. לדוגמה, שיקול אתי חשוב מציע לערוך ראיון, סקר או התבוננות בתנאי סודיות. זה לא רק מאפשר לנבדקים אנושיים את הנוחות לומר את האמת שלהם, אלא לוקח ברצינות את העיקרון של "ראשית אל תזיק", במקום להתייחס אליהם כאל אמצעים למטרות האקדמיות שלנו.
אין זה נדיר שחוקר עשוי להגיע להבנה שאחד או מספר המשתתפים במחקר שלהם עשויים להתמודד עם סוג כלשהו של תגמול, מבוכה או גרוע מכך כתוצאה מהמחקר שלנו, גם אם המשתתף אולי לא הבין זאת בזמן ההסכמה. שוב אנו עומדים בפני דילמה אתית: האם אנו מצטטים את המקור בידיעה שהוא ייתן אמינות רבה יותר למחקר שלנו או שאנו הופכים אנונימיים, אם לא משמיטים מידע זה לחלוטין, בידיעה את הנזק הפוטנציאלי שעלול לפגוע במשתתפינו? זו החלטה לא קלה, אך כפי שהזכרנו, החוקר האתי מעודד להיות זהיר ולא להסתכן בפגיעה אנושית. אכן, אנו מבקשים מהנושאים שלנו לעזור לנו ללמוד וליצור ידע. לכן, זה לא יהיה רק אנוכי אלא לא מוסרי להעמיד אותם ביודעין לפגיעה לצורך המחקר שלנו, אם אנו יודעים שיש אפילו אפשרות להשלכות שליליות.
מעבר למזעור הפוטנציאל של פגיעה פיזית או פסיכולוגית שעלולה לפגוע בנבדקים האנושיים שלנו, עלינו לשקול גם את האלימות האפיסטמית, או הפגיעה שיכולה להיגרם כתוצאה מכך שהידע המקומי נעקר ו/או מעוות על ידי המסגרות, המושגים והדרכים האלטרנטיביות שלנו. של ידיעה (כלומר אפיסטמולוגיה) (ספיבק 2010). לדוגמה, מדעני המדינה מתאימים גם את שיטות איסוף הנתונים שלהם בתחום בהתבסס על האופן שבו משתתפים שונים מפרשים את התופעה הנחקרת, והמשמעויות שהם מייחסים להם. בדומה למחקר של שפר על "דמוקרסי" בסנגל, כיצד המרואיינים מבינים מושגי מפתח ורעיונות הנחקרים, במקרה זה הדמוקרטיה, משתנים לעתים קרובות מהשפה המשמשת בדיונים אקדמיים (Schaffer 2000). זה יכול להיות מתסכל להפליא כאשר מכשירי הסקר שלנו, המושרשים בדרך כלל בספרות תיאורטית או במחקרים קודמים, אינם משתלבים עם מה שהמשתתפים מבטאים בתחום. לכן אין זה נדיר שחוקרים, לא במודע או אחרת, אוספים נתונים באופן שיכול לאשר בטעות תחושות, ושאלות קשורות, המנפישות את הפרויקטים שלהם.
עם זאת, הרצון לאשר את מה שאנו מחפשים יכול להטות מבלי משים את תגובות המרואיינים שלנו, בהתבסס על האופן שבו אחד ממסגר את שאלותיהם וכל עמדת סמכות או כוח נתפסת של המראיין. מבחינה אתית, הימנעות מהפיתוי לכפות את המנגנון הרעיוני שלנו על נושאים אנושיים יכולה למשמעת את חשיבתו של החוקר, לעזור להם לחשוב מחדש באופן פרודוקטיבי על תחושות ראשוניות בדרכים שימושיות, להימנע מהסמכות המשוערת של מושגים אקדמיים ולהיות פתוחים לשילוב ושערוך מתמיד שלהם (Godrej 2011). לדוגמה, התבוננות במשתתפים היא לעתים קרובות כלי חיוני לאספקת מכשירי סקר מתפתחים עם השפה המתאימה לגישור דיונים אקדמיים עם מה שהמרואיינים שלנו מנסים לומר לנו. עם זאת, מימד מרכזי בגישה כזו הוא מחויבות לרפלקסיביות בנוגע לדרכים שבהן זהותו האישית, תפיסתו של אחרים ותפיסת עולמו עשויים להשפיע על האופן שבו הם מסוגלים לאסוף ולנתח את הנתונים (Yanow and Schwartz-Shea 2011). זה עשוי לכלול "חקירת צורות הכללה והדרה ופירוק גבולות. כמו כן, זה עשוי להיות כרוך בהקשבה לשתיקות ולפעמים שמירה אחראית על שתיקות אלה, בהתאם להקשר (Ackerly and True 2010; ססיליה לינץ '2013).
מחקר רפלקסיבי כולל גם מודעות להשפעות המעוותות הנובעות ממיקומם של אנשים בתחומם האקדמי, הקשר האישי של האדם לנושאיהם, והכרה בעובדה שהם מעורבים בל יינתק בתהליכים החברתיים הנצפים (ססיליה לינץ '2014). עם זאת, כאשר לומדים כיצד למתן את הטיית התגובה הפוטנציאלית (הנטייה של המשתתפים לענות על שאלתנו בצורה לא מדויקת בשל ניסוח השאלות או כיצד תשובתם תיתפס על ידי החוקר) והטיית אישור (נטיית החוקרים לפרש נתונים באופן כזה שהוא מאשר את אמונותיהם הקיימות), עמדתנו הייחודית בתחום יכולה לסייע גם לגשר על גבולות בין דיונים אקדמיים לנושאי המחקר שלנו, יחד עם אלה שבין תיאוריה לפרקטיקה. לעיסוק אתי של הקולות, הסיפורים והתובנות של נושאים אנושיים יש אפוא השלכות חומריות ואפיסטמולוגיות כאחד. באופן ספציפי, לאפשר לחוקרים לא רק לתרום לוויכוחים מרכזיים במדעי המדינה, אלא גם לחלוק את מה שלמדנו עם אלה שעזרו לייצר יחד את הידע החדש הזה.
