מטרות למידה
בסוף פרק זה תוכל:
● לחקור ראיונות כשיטת מחקר איכותית
● לשקול גישות לראיונות כגון בחירת מרואיינים, ראיונות מובנים לעומת לא מובנים והקלטת נתונים
במילים פשוטות, ראיונות הם שיחות עם נבדקים אנושיים רלוונטיים לצורך מענה על שאלת מחקר. יש שונות רבה כיצד לגשת לראיונות. החלטות מפתח לחוקרים סובבות סביב בחירת המרואיינים, האם לבנות ראיונות או להשאיר אותם לא מובנים והאם לתעד את הנאמר במהלך ראיון.
בחירת המרואיינים תלויה בזיהוי אותם אנשים שיש להם את הידע והניסיון כדי לענות בצורה הטובה ביותר על שאלת מחקר. שקול שוב את שאלת המחקר, "באילו תנאים טקסס עשויה להפוך למדינה סגולה?" טקסס היא מדינה ענקית, עם אוכלוסייה של עשרות מיליונים. לבחירת מרואיינים שתגובותיהם עשויות לספק מנוף במענה על שאלת מחקר זו, ישנן שתי גישות. באופן אידיאלי, החוקרים היו בוחרים באקראי ואז מראיינים מדגם של טקסנים המייצג את המגוון של ציבור הבוחרים בטקסס. לדוגמה, הם עשויים לנסות לאתר שילוב של מרואיינים המייצגים את הממדים הגזעיים, האתניים, המגדריים, הדתיים, החינוכיים, העירוניים/כפריים ורלוונטיים אחרים בקרב מצביעי המדינה.
באופן מציאותי יותר, במיוחד עבור חוקרי סולו שרק התחילו, גישה שנייה לראיונות מבוססת יותר על רשת. זוהי בחירה לא אקראית וכוללת ראיון טקסנים שחוקר מכיר ישירות או דרך רשתות. חוקר עשוי להתייעץ עם פנקס הכתובות שלו עבור כל מי שהם מכירים שגר בטקסס, ואז ליצור קשר עם אותם טקסנים לראיונות. אז החוקר עשוי לבקש מאותם אנשי קשר או מרואיינים ראשוניים להציג אותם בפני טקסנים אחרים שאולי ירצו לדון בדעותיהם הפוליטיות. בדרך זו החוקר יכול לראיין נושאים בעלי ידע רלוונטי, אך ייתכן שכל מדגם המרואיינים אינו מייצג.
יתרון משמעותי אחד של בחירת ראיונות לא אקראיים הוא פוטנציאל קשר גדול יותר עם נושאי הראיון. כאשר לחוקר כבר יש מערכת יחסים עם מרואיין או שהוצג על ידי צד שלישי מהימן, סביר יותר שמרואיינים יהיו כנים בתגובותיהם. חוקרים עצמאיים נאלצים לעתים קרובות להשתחוות למציאות ולהסתמך על בחירה לא אקראית במטרה להתקרב ככל האפשר לאידיאל. זה פותח את נתוני הראיון לאתגרים של חוסר אמינות, אך אפילו עם מידע לא אקראי מראיונות, הנתונים המתקבלים ניואנסים יותר מבחינת האופן שבו הבוחרים חושבים בפועל על השתייכותם למפלגה ותובנות לגבי מגמות ביחס הבוחרים בטקסס.
שיקול שני הוא האם לערוך ראיונות מובנים לעומת לא מובנים. ראיונות מובנים הם ראיונות המתקיימים עם מערכת שאלות שנכתבה מראש הנקראות מילה במילה לכל נושא ראיון. אין סטייה מהשאלות שנקבעו ככל שהראיון מתקדם. ראיונות מובנים יניבו רמות גבוהות יותר של עקביות והשוואה בנתונים שנאספו. מסיבה זו, מומלץ לבצע ראיונות מובנים אם צוות חוקרים יוצא לראיין נושאים רבים. ראיונות מובנים מומלצים גם למראיינים פחות מנוסים שעשויים להפיק תועלת מרבית מהכנה מדוקדקת וקבלת תסריט מוכן לראיון.
ראיון לא מובנה הוא ראיון בו לחוקר יש תחושה כללית של הנושאים או השאלות שהראיון יכסה, אך הכוונה היא לשאול שאלות המשך ב"זמן אמת "ככל שהראיון מתקדם. זוהי הגישה הגמישה ביותר לראיון. זה גם יוצר את המרחב הרב ביותר לגילוי ולחקירה מעמיקה של נושא במהלך ראיון. ראיונות לא מובנים הם אידיאליים כאשר חוקר נמצא בשלבים הראשונים של חקר נושא מחקר. מצד שני, ראיונות לא מובנים הם גם מאוד תובעניים של המראיין. על המראיין להיות מודע לחקירת נושא מעניין ככל האפשר תוך איזון אילוצים
כגון התייחסות לנושאים אחרים שיש לכסות, הזמן שהוקצה לראיון, רמות האנרגיה של נושא הראיון ושיקולים אחרים כאלה. ראיונות לא מובנים מסתכנים בשיטוט רחוק מדי מהנושא שלא ניתן לדון בנושאים חשובים.
ראיונות עשויים להיות מובנים למחצה. אלה ראיונות שבהם לחוקר יש רשימה מוכנה של שאלות לשאול, אך החוקר מוכן גם לסטות מרשימה זו כאשר שאלה מעוררת את סקרנותם או דורשת שאלות המשך נוספות שאינן ברשימה הראשונית. ראיונות מובנים למחצה מבקשים לשלב את היתרונות של ראיונות מובנים ולא מובנים ולמקסם מצד אחד את ההכנה על ידי החוקר ומצד שני גמישות כאשר נתקלים במידע בלתי צפוי.
שיקול שלישי הוא האם וכיצד להקליט ראיונות. תארו לעצמכם את הראיון כאתר מפתח לאיסוף נתונים בפרויקט המחקר. יש לאסוף ולהקליט נתונים מהראיון, ואז למזג אותם עם נתונים שנאספו מראיונות אחרים. לאחר מכן ניתן לנתח או להתייחס לנתונים מאוחדים אלה בעת כתיבת ממצאי מחקר. שלב ראשוני מרכזי הוא שהחוקר יחליט כיצד לאסוף נתונים מהראיון עצמו. ישנן מגוון דרכים לעשות זאת, אך כל איסוף הנתונים דורש הסכמה מכל נושא ראיון.
הטכנולוגיה הפשוטה ביותר היא עט ונייר: לכתוב הערות במהלך הראיון או מיד לאחר מכן להיזכר כמה שיותר של השיחה. אפשרות שנייה היא הקלטת הראיון, או רק הקלטת קול או וידאו. לאחר מכן, כדי לנתח או להפנות תוכן מהראיון, חשוב לתמלל את ההקלטה לטקסט. ניתן לעשות זאת באמצעות תוכנת תמלול או תמלול ידני של שידור חוזר של ההקלטה. קיום טקסט של ראיונות מוקלטים הוא קריטי כדי לחפש בראיון מילות מפתח או ציטוטים שעשויים ליידע את ממצאי המחקר.
מה מומלץ, הערות בכתב יד או הקלטת ראיון? להערות בכתב יד יש את היתרון של הגדרה וראיון נושא בנוח יותר, מכיוון שהנבדקים נוטים להיות מרוסנים יותר כאשר הם יודעים שהם מוקלטים. חלק מנושאי הראיון, במיוחד אנשי ציבור, עשויים להיות רגילים יותר לרשום את הערותיהם ומכאן להעניק אישור בקלות רבה יותר. אם הנושא רגיש, הערות בכתב יד הן ככל הנראה הבחירה הטובה יותר. להקלטת הראיון יש יתרון של דיוק רב יותר ומאפשרת למראיין להתמקד יותר בהנחיית הראיון ולא בלהטט בין הערות ושאלות ראיון בו זמנית.
בשלב מסוים יהיה צורך להזין את הנתונים שנאספו מראיון למסד נתונים גדול יותר. זה יכול להיות פשוט כמו יצירת מסמך או גיליון אלקטרוני עם הערות מכל הראיונות שנערכו או שימוש באחת מחבילות תוכנת קוד פתוח רבות הזמינות להזנה וניתוח נתוני ראיונות.
הערה על ביצוע מחקר על נושאים אנושיים
מחקר הכולל התקשרות עם אנשים, או נבדקים אנושיים, חייב להיות מלווה בהגנות על אותם נושאים. זה קריטי להבטחת שלמות פרויקט המחקר ואמינותם של החוקר ושל כל מוסדות חסות. מחקר עם נבדקים אנושיים יטופל בפרק האתיקה במחקר.
