7.3: חקר מקורות תיעודיים

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207066

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה תוכל:
● להבין את מגוון המקורות התיעודיים העומדים לרשות החוקרים

● חקור טכניקות ניתוח נתונים תיעודיות כגון ניתוח תוכן

מקורות תיעודיים יכולים להכיל שפע של מידע לטיפול בשאלת מחקר. המסמכים כאן מטופלים כמקורות ראשוניים, או חומר מקור מקורי שיכול לעזור במענה על היבט כלשהו של שאלת מחקר. עם זאת, אין ליצור מסמכים בזמן או במקום בו אנו מעוניינים ללמוד. לדוגמה, למלומד עשוי להיות פרויקט מחקר המתמקד בקודיפיקציה של זכויות אדם לאחר מלחמת העולם השנייה. מסמך מפתח במחקר זה יהיה ההצהרה האוניברסלית לזכויות אדם (UDHR) .18 החוקר יכול לאתר עותק של UDHR באופן מקוון או בעת ביקור במטה האו"ם בניו יורק, אך אין צורך שתהיה להם גישה למסמך המקורי. עם זאת, בפרויקטים מחקריים אחרים הגישה למסמכים מקוריים עשויה להיות קריטית, למשל פתקי הצבעה בפועל אם המחקר נוגע להונאת בחירות. אך גם במקרים אלה, אילוצי משאבים וקשיים ברכישת גישה לאתרי שטח עשויים להיות בלתי עבירים. דיווחים של ארגונים אמינים עשויים להחליף כמספיק מקורות תיעודיים.

צילום מסך 2020-11-17 בשעה 5.50.39 PM.png — איור \(\PageIndex{1}\): Universal Declaration of Human Rights, proclaimed 10 December 1948, available online at https://www.un.org/en/universal-decl...-human-rights/

זו תקופה מרגשת להיעזר במקורות תיעודיים בגלל הדיגיטציה של מסמכים רבים. זה הגדיל מאוד את הנגישות למסמכים והוזיל עלויות לחוקרים. הארכיון הלאומי של ארה"ב, למשל, מכיל שפע של מסמכים המקוטלגים באתר האינטרנט שלו. חוקרים עשויים לגשת למסמכים דיגיטליים בארכיון הלאומי באמצעות מאגרי מידע כגון ProQuest, הזמינים לעתים קרובות דרך ספריות אוניברסיטאות ומכללות קהילתיות. ¹⁹

יש גבולות למקורות תיעודיים, מכיוון שחלק מהתופעות הפוליטיות אינן מבוססות טקסט מטבען. עלייתה של המדינה הביורוקרטית בישרה את עליית המסמכים בחיינו, אך פעילויות פוליטיות רבות אינן טקסטואליות. כמה דוגמאות כוללות פעילויות לא חוקיות כמו סחר בבני אדם או הברחות. עם זאת, כל עוד העולם הבלתי חוקי חייב לקיים אינטראקציה עם המדינה המודרנית בשלב כלשהו, למשל בפעילות בנקאית או כנושאים של דוחות ממשלתיים, לעתים קרובות יש דרך עקיפה להשיג מסמכים להבנת נושאים אלה לכאורה לא מתועדים.

מגוון המקורות התיעודיים העומדים לרשות חוקר יהיה פונקציה של המשאבים, הגישה והיצירתיות של החוקר. כמה חוקרים ברי מזל שיש להם כיסי מחקר עמוקים ויכולים לנסוע לאתרים רחוקים כדי לאסוף מסמכים. חיבור זה הוא גישה למקורות מרכזיים, למשל מערכות יחסים עם פקידי ממשל בבירוקרטיות רלוונטיות. בדרך כלל יותר, חוקרים יתקלו בגבולות בכל הנוגע למשאבים וגישה. במקרים אלה, ובאופן כללי, על חוקר לחשוב באופן יצירתי אילו מסמכים לחפש כדי לטפל בשאלת מחקר.

שלב אחד הוא היכרות עם ספרנים, וקשורים, מאגרי המידע והארכיונים הזמינים דרך ספריות. ספרנים יודעים לעתים קרובות על אוספי מסמכים, ארכיונים או מאגרים אחרים של מסמכי מפתח. כדי להמשיך בדוגמה של הארכיון הלאומי של ארה"ב שהוזכרה לעיל, חוקרים כיום אינם צריכים לבצע נסיעות יקרות לוושינגטון הבירה כדי לחפש בארכיון, מכיוון שמסמכים רבים זמינים כעת באמצעות מסדי נתונים מבוססי מנוי כגון ProQuest.

שלב נוסף הוא הבנת הנוף הארגוני בו מוטמע נושא מחקר נתון. כדי להמשיך בדוגמה הקודמת לחקר הקודיפיקציה של זכויות האדם, נקודת מוצא אחת תהיה לחקור ארכיוני האו"ם, שחלקם דיגיטליים וזמינים באינטרנט. דרך נוספת תהיה ליצור קשר עם ספריות בתי ספר למשפטים כדי לבחון את האוספים שלהן. חוקר יכול גם לבדוק אם יש עמותות עורכי דין לזכויות אדם שעשויות

יש ספריות פתוחות לחוקרים. לארגונים לא ממשלתיים הפעילים בדיני זכויות האדם עשויים להיות גם מסמכים רלוונטיים, כגון דוחות או שפה מומלצת לטיוטת חוקים בתחומים שונים של זכויות אדם.

לאחר איסוף מסמכים, ישנן מספר דרכים לנצל אותם במחקר. האחד הוא ציור קטעי מפתח במסמכים שנאספו להתייחסות או לצטט מהם בעת כתיבת ממצאי מחקר. זה יכול להיות לואו-טק כמו הדגשה ידנית של קטעים על עותקי נייר של מסמכים וסימון אותם עם פתקים דביקים או מעבר דיגיטלי מלא ושימוש בתוכנת זיהוי טקסט כדי לחפש מונחי מפתח וקטעים בגרסאות דיגיטליות של מקורות תיעודיים.

דרך נוספת להשתמש במסמכים שנאספו היא לבצע ניתוח תוכן על מילות מפתח או ביטויים. זה יכול להיות בסיסי כמו ספירת התדירות שמונח מופיע בקבוצת מסמכים. לדוגמה, אם חוקר רצה לבחון האם חל שינוי לאורך זמן בקודיפיקציה של זכות האדם למקלט, הוא עשוי לאסוף כמה שיותר אמנות הקשורות לזכויות אדם מהאו"ם, נניח בתקופה 1945 עד 1985, ואז לספור את תדירות "המקלט" במסמכים ולראות אם זה השתנה באופן משמעותי בפרק הזמן שנבחר. ניתן להשתמש בשיטות כמותיות כגון ניתוח גורמים גם כדי לקבוע אם ישנם "גורמים" בסיסיים או משתני הסבר נפוצים, שעשויים להסביר את השונות שנצפתה בין מסמכים. ²⁰ המכניקה בפועל של טכניקות כאלה חורגת מהיקף פרק זה, אך כדאי לדעת שניתן לנתח ולנצל מסמכים בדרכים החורגות משירותם כמקורות לחומר ציטוט.