4.5: יחידות תצפית ויחידות ניתוח

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207135

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה תוכל:

להבין את ההבדל בין יחידת תצפית ליחידת ניתוח

מדענים פוליטיים צופים במגוון אובייקטים פוליטיים, כגון שחקנים פוליטיים, מוסדות, תהליכים, אינטראקציות ותוצאות. יחידות תצפית הן האובייקטים שחוקר מתבונן בהם באופן ספציפי במטרה לתאר את הקשר בין האובייקטים. מצד שני, יחידת ניתוח היא האובייקט שחוקר מנתח באופן ספציפי. שני אלה, יחידות תצפית וניתוח, אולי נשמעים דומים, אך הם מושגים שונים. בואו נחקור שלוש דוגמאות ממאמרי כתב עת שנבדקו על ידי עמיתים בגישה פתוחה כדי לעזור להאיר את ההבדל בין יחידות תצפית ליחידות ניתוח.

הדוגמה הראשונה שלנו מגיעה מ כתב העת לפיתוח בינלאומי והמאמר "חשיבה מחודשת על שותפויות מחקר: עדויות ופוליטיקה של השתתפות בשותפויות מחקר לפיתוח בינלאומי" מאת ג'וד פרנסמן וקייט ניומן (Fransman and Newman 2019). בתקציר המאמר הם כותבים: "מאמר זה מגיב לדחף לשותפויות מחקר בין אקדמאים למתרגלים, וטוען כי למרות שהיתרונות הפוטנציאליים ברורים, לעתים קרובות אלה אינם ממומשים וכתוצאה מכך שותפויות שאינן יעילות או גרועות יותר, מחמירות הנחות מזיקות או לא שוויוניות. על מנת להבין/לשפר שותפויות, מוצע ניתוח שיטתי של יחסי הגומלין בין מה שנחשב כראיה לדינמיקה של השתתפות. בהסתמך על נתונים מסדרת סמינרים וניתוח איטרטיבי של שבעה מקרי מקרה של שותפויות בין מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים, המאמר מסתיים בהצעת שינויים מהותיים בתיאוריה ובפרקטיקה של שותפויות".

לפיכך, המחברים מתבוננים כיצד מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים שותפים לביצוע מחקר. וזה אומר שיחידות התצפית שלהם הן אקדמאים ומתרגלים. עם זאת, השאלה היא, מה מנתחים פרנסמן וניומן? האם זה הארגונים האקדמיים, ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים, או שניהם? בקריאה מדוקדקת של המאמר ניתן לטעון כי יחידות הניתוח הן מחקרי מקרה של השותפויות עצמן. לדוגמה, טבלה 1 במאמר מציגה השוואה של שבעה מקרי מקרה המפרטים את הארגון המוביל, שותפים נוספים המעורבים, סוגי מימון, רמה/קנה מידה של השותפות, מיקוד משמעתי/נושאי וגישות מחקר. ולאורך כל שאר המאמר, הם מתמקדים בשותפויות.

הדוגמה השנייה שלנו נמצאת ב כלכלה ופוליטיקה ובמאמר "ההשפעה ההטרוגנית של תגליות נפט על הדמוקרטיה" מאת טניה מאסי ורוברטו ריצ'יוטי (Masi and Ricciuti 2019). בתקציר המאמר הם קובעים: "מאמר זה מעריך את קיומה של קללת משאבים על משטרים פוליטיים בשיטת הבקרה הסינתטית. בהתמקדות ב -12 מדינות, אנו משווים את רמת הדמוקרטיה שלהן לרמת הדמוקרטיה המשוקללת של מדינות שלא חוו זעזועי נפט ובעלות מאפיינים דומים לפני האירוע. אנו מוצאים כי השונות האקסוגנית בהקצאת הנפט אינה משפיעה על כל המדינות. ברוב המקרים, לאירוע יש השפעה שלילית בטווח הארוך, אך מדינות עם רמה גבוהה של דמוקרטיה קיימת אינן מושפעות לרעה". תקציר זה מצביע על כך שהמחברים מתבוננים במדינות. כעת, האם המדינות הן גם יחידת הניתוח? סקירה מעמיקה של המאמר מצביעה על כך שיחידות הניתוח הן גם המדינות. לדוגמה, איור 1 במאמר משווה את רמת הדמוקרטיה בכל מדינה לגרסה "סינתטית" של עצמה. זה מצביע על כך שגם יחידת התצפית וגם יחידת הניתוח זהים.

הדוגמה השלישית שלנו נמצאת ב כתב העת לדמוקרטיה ייצוגית והמאמר "מילוי החלל? היענות פוליטית של מפלגות פופוליסטיות "מאת קרולינה פלססיה, סליביה קריצינגר ולורנצו דה סיו (פלססיה, קריצינגר ודה סיו 2019). בתקציר נכתב: "מאמר זה בוחן את היענות המפלגות הפופוליסטיות לבולטות הנושאים בקרב הציבור המתמקדים במספר רב של נושאים בהם מפלגות מתמודדות במהלך הבחירות. העיתון חוקר מפלגות פופוליסטיות שמאל וימין באופן יחסי בשלוש מדינות, כלומר אוסטריה, גרמניה ואיטליה. אנו מוצאים שבעוד שמפלגות פופוליסטיות מבצעות פונקציית היענות חשובה, הן מגיבות רק מעט יותר מעמיתיהן המיינסטרים בנושאים שבבעלותן. לתוצאות מאמר זה יש השלכות חשובות על הבנתנו את הייצוג הפוליטי ואת עתיד הערעור הפופוליסטי". ישנם כמה אובייקטים המוזכרים בתקציר שיכולים לשמש יחידות תצפית: מפלגות, סוגיות, הציבור, קמפיינים, בחירות ומדינות. מכאן נובע כי החוקרים מתבוננים במפלגות בתוך מדינות ספציפיות, כך שנוכל לטעון כי יחידות התצפית הן מדינות עצמן. עם זאת, בהתחשב במגוון האובייקטים שהעיתון בוחן, ברור כי יחידות הניתוח אינן רק צדדים בתוך מדינות. אפשר לטעון שיחידות הניתוח הן היחסים בין הצדדים לציבור. במיוחד, מאמר זה מעוניין כיצד הצדדים היענות לסדרי העדיפויות של הציבור. לכן החוקרים מעוניינים מאוד למדוד את הקשר בין שני האובייקטים הללו.