11.1: מבוא

Last updated
Save as PDF

Page ID: 210324

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

קים מלמדת תלמידי כיתה ו' בבית ספר עירוני שבו רוב המשפחות בקהילה חיות מתחת לקו העוני. בכל שנה רוב התלמידים בבית הספר שלה נכשלים במבחנים ברחבי המדינה. קים עוקבת אחר מדריכי ההוראה המחוזיים בבית הספר ובדרך כלל משתמשת בהוראה ישירה בשיעורי אמנויות השפה ומדעי החברה שלה. הערכות הכיתה נועדו לשקף את אלה במבחנים ברחבי המדינה, כך שהתלמידים יכירו את פורמט ההערכה. כאשר קים נמצאת בקורס קיץ לתואר שני בנושא מוטיבציה היא קוראת מאמר בשם "אסטרטגיות הוראה המכבדות ומניעות סטודנטים אפרו-אמריקאים בעיר הפנימית" (טיל, דברין-פארצקי וקובינגטון, 1998) והיא מחליטה לשנות את ההוראה וההערכה שלה בסתיו בארבע דרכים. ראשית, היא מדגישה גישה מצטברת ליכולת המתמקדת במאמץ ומאפשרת לתלמידים לשנות את עבודתם מספר פעמים עד לעמידה בקריטריונים. שנית, היא נותנת לתלמידים אפשרויות בהערכות ביצועים (למשל מצגת בעל פה, פרויקט אמנות, כתיבה יוצרת). שלישית, היא מעודדת אחריות בכך שהיא מבקשת מהתלמידים לסייע במשימות בכיתה כגון הקמת ציוד וידאו, חלוקת ניירות וכו 'רביעית, היא מאמתת את המורשת התרבותית של התלמידים על ידי עידודם לקרוא ביוגרפיות וסיפורת היסטורית מרקע תרבותי משלהם. קים מדווחת כי השינויים במאמץ ובהתנהגות של תלמידיה בכיתה הם דרמטיים: התלמידים נלהבים יותר, עובדים קשה יותר ומייצרים מוצרים טובים יותר. בסוף השנה עוברים פי שניים מתלמידיה את המבחן ברחבי המדינה מאשר בשנה הקודמת.

לאחר מכן. קים עדיין מלמד כיתה ו 'באותו מחוז בית ספר וממשיך לשנות את האסטרטגיות שתוארו לעיל. למרות שביצועי התלמידים שלימדה השתפרו בית הספר נסגר מכיוון שבממוצע הביצועים של התלמידים היו גרועים. קים קיבל תואר דוקטור ומלמד פסיכולוגיה חינוכית למורים מוקדמים וחסרי שירות בשיעורי ערב.

סיפורו של קים ממחיש מספר נושאים הקשורים להערכה שאנו חוקרים בפרק זה על אסטרטגיות הערכה שנעשו על ידי מורים ובפרק 12 על בדיקות סטנדרטיות. ראשית, בחירת הערכות יעילות בכיתה קשורה לשיטות הוראה, אמונות לגבי מוטיבציה ונוכחות בדיקות סטנדרטיות כלל-מדינתיות. שנית, חלק מההערכות בכיתה שנעשו על ידי מורים משפרות את הלמידה והמוטיבציה של התלמידים - חלקן לא. שלישית, מורים יכולים לשפר את הוראתם באמצעות מחקר פעולה. זה כרוך בזיהוי בעיה (למשל מוטיבציה והישגים נמוכים), למידה על גישות חלופיות (למשל קריאת הספרות), יישום הגישות החדשות, התבוננות בתוצאות (למשל מאמץ התלמידים ותוצאות הבדיקה) והמשך שינוי האסטרטגיות על סמך התצפיות שלהם.

שיטות עבודה מומלצות בהערכת למידת התלמידים עברו שינויים דרמטיים בעשרים השנים האחרונות. כאשר רוזמרי הייתה מורה למתמטיקה בשנות השבעים, היא לא העריכה את למידת התלמידים היא בדקה אותם על הידע והכישורים במתמטיקה שלימדה במהלך השבועות הקודמים. המבחנים היו מגוונים בפורמט קטן והתלמידים תמיד עשו אותם בנפרד עם עיפרון ונייר. מורים רבים, כולל מורים למתמטיקה, משתמשים כיום במגוון רחב של שיטות כדי לקבוע מה תלמידיהם למדו וגם משתמשים במידע הערכה זה כדי לשנות את הוראתם. בפרק זה ההתמקדות היא בשימוש בהערכות בכיתה לשיפור למידת התלמידים ואנו מתחילים בכמה מושגי יסוד