Skip to main content
Global

2.1: מבוא

  • Page ID
    210391
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    כשבני מייקל היה מבוגר מספיק לדבר, ובהיותי אבא להוט אך נאיבי, החלטתי להביא את מייקל לשיעור הפסיכולוגיה החינוכית שלי כדי להדגים לתלמידים שלי "איך ילדים לומדים". במשימה אחת שפכתי מים מכוס שתייה גבוהה לצלחת פאי זכוכית רחבה, שלדברי מייקל שינתה את "כמות" הווטי - היה פחות עכשיו מאשר בצלחת העוגה. אמרתי לו להפך, כמות המים נשארה זהה בין אם זה בכוס או בצלחת העוגה. הוא הביט בי קצת מוזר, אבל נענה לנקודת המבט שלי - הסכים בהתחלה שכן, הסכום נשאר זהה. אבל בסוף השיעור הוא חזר לעמדתו המקורית: היו פחות מים, לדבריו, כשהם נשפכו לצלחת העוגה בהשוואה למזוג לכוס השתייה. כל כך הרבה להדגמת "למידה"!

    (קלווין סייפרט)

    למידה מוגדרת בדרך כלל כשינויים קבועים יחסית בהתנהגות, מיומנויות, ידע או עמדות הנובעות מחוויות פסיכולוגיות או חברתיות הניתנות לזיהוי. מאפיין מרכזי הוא קביעות: שינויים אינם נחשבים כלמידה אם הם זמניים. אתה לא "לומד" מספר טלפון אם אתה שוכח אותו דקה אחרי שאתה מחייג למספר; אתה לא "לומד" לאכול ירקות אם אתה עושה את זה רק כשאתה נאלץ. השינוי צריך להימשך. עם זאת, שימו לב שלמידה יכולה להיות פיזית, חברתית או רגשית כמו גם קוגניטיבית. אתה לא "לומד" להתעטש פשוט על ידי הצטננות, אבל אתה לומד מיומנויות והתנהגויות רבות שמבוססות פיזית, כמו רכיבה על אופניים או זריקת כדור. אתה יכול גם ללמוד לאהוב (או לא לאהוב) אדם, למרות ששינוי זה לא יכול לקרות בכוונה.

    בכל שנה לאחר הביקור הראשון אצל התלמידים שלי, כשמייקל עדיין היה ילד בגיל הרך, חזרתי איתו לשיעור ה- ed-psych שלי לעשות את אותן "הדגמות למידה". ובכל שנה מייקל הגיע בשמחה, אבל שוב נכשל במשימה לגבי כוס השתייה וצלחת העוגה. הוא היה מציית בקצרה אם "הצעתי" שכמות המים תישאר זהה לא משנה באיזו דרך היא נשפכה, אך בסופו של דבר הוא עדיין יטען שהכמות השתנתה. הוא לא למד את הידע המקובל הזה, למרות המאמצים החוזרים ונשנים שלי.

    אבל בשנה שבה מלאו לו שש, דברים השתנו. כשאמרתי לו שהגיע הזמן לבקר שוב בשיעור ה- ed-psych שלי, הוא הסכים בקלות ושאל: "אתה מתכוון לשאול אותי שוב על המים בכוס השתייה ובצלחת העוגה?" אמרתי כן, אכן תכננתי לבצע את המשימה הזו שוב. "זה טוב", הוא השיב, "כי אני יודע שהסכום נשאר זהה גם אחרי ששופכים אותו. אבל אתה רוצה שאזייף את זה הפעם? למען התלמידים שלך?