Skip to main content
Global

22.5: ערים בר קיימא

  • Page ID
    209127
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מבוא

    קיימות, ממדע לפילוסופיה לאורח חיים, מוצאת ביטוי באופן בו אנו מעצבים את הערים שלנו. ערים אינן רק אוסף של מבנים, אלא קבוצות של אנשים החיים יחד אורח חיים שונה. כשאנחנו שואלים אם אורח חיים בר קיימא, אנחנו שואלים אם הוא יכול לסבול. כמה ארכיאולוגים טוענים כי חוסר איזון סביבתי נידון לתרבויות עתיקות רבות שנכשלו. איך יכולה להיראות העיר בת-קיימא, כיצד היא תתפקד וכיצד נוכל להימנע מחוסר איזון שיוביל לקריסת הציוויליזציה החומרית שלנו? תוך כדי ניסיון לדמיין את "העיר בת קיימא" עלינו להבחין אילו גורמים ישפיעו על צורתה וצורתה בעתיד.

     

    אז מה המכשול העיקרי לעיצוב/עדכון ל"עיר בת קיימא "?

    התפשטות: התרחבות כלפי חוץ של אוכלוסיות אנושיות (בדרך כלל בפיתוח מגורים ומסחר בצפיפות נמוכה) לקצוות החיצוניים של ערים/עיירות.

    ככל שההתפשטות מתרחבת, היא אוכלת באדמות טבעיות וחקלאיות ומבודדת אנשים. אנשים צריכים לנסוע עוד ועוד כדי ללכת לעבודה, למכולת, לבית חולים וכו '. המשמעות היא שערים/עיירות צריכות למצוא פתרונות להעברת מים, פסולת, חשמל, שירותים, פיתוח/אחזקת כבישים וכו 'לקהילות אלה. ככזה, ישנן בעיות כרוניות עם התפשטות משני הצדדים המקשות על הזדמנויות והתקדמות בגלל אילוצים כלכליים.

    חשוב לציין כי התפשטות יכולה לקרות בקני מידה שונים:

    • התפשטות בצפיפות נמוכה: בניינים קטנים בני 1-2 קומות בצפיפות גבוהה. ניתן להבחין עוד יותר בין התפשטות בצפיפות נמוכה על ידי הכנסה שכן שכונות נוטות להיות מופרדות על ידי זה. (למשל: צפון אמריקה)
    • התפשטות בצפיפות גבוהה: בניינים רבי קומות בצפיפות גבוהה (למשל: סין)
    התפשטות בצפיפות גבוהה בשנחאי סיןהתפשטות בצפיפות נמוכה בצפון אמריקה
    איור\(\PageIndex{a}\): שמאל - התפשטות בצפיפות גבוהה בשנחאי סין מאת ג'ון פטריק רוביצ'אוד בוויקימדיה Commons (CC-BY), ימין - התפשטות בצפיפות נמוכה בצפון אמריקה על ידי Pixnio (נחלת הכלל).

     

    אז מה ניתן לעשות כדי לתכנון/לעדכן ולעבור לעבר "ערים בר קיימא"?

    • פיתוח שימושים מעורבים: מעניק שימושים למגורים, מסחריים, תרבותיים, מוסדיים או תעשייתיים, כאשר פונקציות אלה משולבות פיזית ותפקודית, וזה מספק חיבורים להולכי רגל. הפיכת ערים להליכה!
    • הון גיאוגרפי: מערכת תפוצה המוגדרת על ידי יחסים של אופן התנועה של אנשים. המשמעות היא יותר אופניים, הליכה, תחבורה ציבורית (בצורות רבות) ולא מכוניות. שוויון הרחובות!
    • שימור: שמור על אדמה, תרבות ומגוון ביולוגי ככל האפשר.
    • תמהיל: מערבבים הכנסות, תרבויות, שטחים ירוקים, אפשרויות תחבורה ציבורית וכו 'ככל האפשר. אפשר לאנשים להתחבר ולהיות שכנים לא זרים.
    • מיקוד: התאם את הצפיפות של קהילה כדי לענות על צורכי המעבר/השירות.

     

    וידאו\(\PageIndex{a}\): פרספקטיבות: פיטר Calthrope מתאר 7 עקרונות לבניית ערים טובות יותר.

     

    ייחוס

    רחל שלייגר שונה מ סביבה וחברה בעולם משתנה על ידי יוזמת PennState OER (CC-BY-NC-SA)