Skip to main content
Global

22.4: מדיניות סביבתית

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209120

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מבוא

    אין זה נדיר לחשוב על פרדיגמת הקיימות כפרשנות עדכנית למדיניות סביבתית, כזו שקיבלה אמון על ידי דו"ח האו"ם "העתיד המשותף שלנו" (דו"ח ברונדטלנד) כאשר הוצג לראשונה בשנת 1987. עם זאת, תהיה זו טעות להסיק כי קיימות כמבנה נפשי ומסגרת מדיניות לחזות את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע נוצרה פתאום וברגע אחד בזמן. רוב ההיסטוריונים הסביבתיים שלמדו את המדיניות האמריקאית הבחינו לפחות בשלוש תקופות נפרדות שבמהלכן נוצרו מושגים ורעיונות חדשים, הבנות מדעיות, התקדמות טכנולוגית, מוסדות פוליטיים וחוקים ותקנות על מנת להבין ולנהל את ההשפעות האנושיות על הסביבה.

    1. תנועת השימור האמריקאית: לתנועה זו מהמאה ה -19 הייתה המטרה העיקרית לשימור אדמות ומשאבים אמריקאים, היא צמחה מפילוסופיות הפוכות. מצד אחד היו לך אנשים כמו גיפורד פינצ'וט (ראש שירות היערות הלאומי של ארה"ב) שהיו מאוד פרגמטיים לגבי רצונם לשימור. לדוגמה, אנשים אלה הבחינו כי מדיניות לקצירת משאב כלשהו (כמו עצים) אינה בת קיימא, ולכן הם החלו במחקר שימור/קיימות ומדיניות חדשה כדי שהמשאב לא ייגמר בעתיד הנראה לעין. בצד השני היו אנשים כמו ג'ון מיור ותיאודור רוזוולט שראו באדמה/בתי גידול/חיות בר ישויות פנימיות, כלומר שיש להן ערך בפני עצמן (כלומר לא קשור לכסף).
    2. עליית ניהול הסיכונים הסביבתיים כבסיס למדיניות: את ראשיתו של ניהול סיכונים סביבתיים ניתן לייחס לתחומי בריאות הציבור, היגיינה תעשייתית והנדסה סניטרית, שהגיעו לגדולה בעשורים האחרונים של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. התפשטות המחלות הייתה בעיה מטרידה במיוחד כאשר המדינה המשיכה להתעיר. בנוסף, מדעני הסביבה של היום נבהלו מהיקף ומידת הנזק שהם תיעדו. פרסום האביב השקט בשנת 1962 מאת רייצ'ל קרסון (1907-1964), על השפעת השימוש הנרחב וחסר ההבחנה בחומרי הדברה, היה רגע פרשת מים, שהביא חששות סביבתיים בפני חלק גדול מהציבור האמריקאי והעולמי. קרסון, אסף עדויות מתועדות מדעית על ההשפעות של חומרי הדברה, במיוחד DDT, heptachlor ו-dieldrin, על בני אדם ויונקים, ועל ההפרעה המערכתית שהם גרמו למערכות אקולוגיות. לזכותו של אביב שקט הביא לאיסור על שימוש ב- DDT בארצות הברית, והפעיל שרשרת אירועים שתביא בסופו של דבר לשינוי המדיניות הציבורית הסביבתית מכזו המבוססת על הבעיות והעמדות שהביאו לתשע עשרה שימור המאה, לכזו המבוססת על ניהול סיכונים מרעלים כימיים. הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית הוקמה בשנת 1970, שמונה שנים בלבד לאחר פרסום האביב השקט. באותה שנה נוצר יום כדור הארץ.
    3. שילוב גורמים חברתיים וכלכליים ליצירת מה שאנו מכנים כיום פרדיגמת הקיימות: בסופו של דבר הבנו (האנושות) שכדי לפתור סוגיות סביבתיות (כמו אלה שזוהו על ידי רייצ'ל קרסון), יש לתת דין וחשבון על "הגורמים האנושיים" (חברתיים וכלכליים כאחד). זה מה שמגדיר את פרדיגמת הקיימות: דיסציפלינות סביבתיות, חברתיות וכלכליות. ניתן ליישם רק פתרונות פלסטר אם ננקוט בגישה חד פעמית.

     

    היסטוריה של מדיניות סביבתית

    מדיניות סביבתית מונעת בדרך כלל מבעיות של היום, אמיתיות ונתפסות, הדורשות פתרונות מערכתיים. לדוגמה:

    • אנשי שימור מוקדמים נבהלו מחוסר היעילות של ניהול משאבי אנוש והפלישה של בני אדם על אדמות בתוליות... מוביל לחקיקת שימור.
    • במהלך המאה ה -20 קבוצות רבות (מדענים, כלכלנים, פוליטיקאים ואזרחים מן השורה) נבהלו וחששו מההשלכות של עומסי מזהמים רעילים על הסביבה שכללו השפעות מקומיות על בריאות האדם ורווחתו... מוביל לחקיקת אוויר נקי ומים.
    • ככל שאנו מתקדמים אל המאה ה -21, מערך של בעיות מורכבות שיש להן פוטנציאל לשנות באופן מהותי את המבנה והרווחה של חלקים גדולים של חברות אנושיות, קורא לחידוש והערכה מחודשת של גישתנו למדיניות סביבתית.

    עד כה זה הוכח כמעבר קשה. לרבות מהבעיות המורכבות הללו יש סיבות והשפעות מרובות, משפיעות על קבוצות מסוימות של אנשים יותר מאחרות, הן תובעניות כלכלית, ולעתים קרובות אינן ניכרות לעין בפני משקיפים מזדמנים כמו השפעות קודמות, וגם היתרונות אינם נתפסים כעולים בקנה אחד עם העלויות. תכנון אסטרטגיה רגולטורית לבעיות כאלה דורש גישה אדפטיבית וגמישה שהחוקים הנוכחיים אינם מטפחים.

    טבלה\(\PageIndex{a}\): טבלה הממחישה את התפתחות המדיניות הסביבתית. טבלה לפי קיימות: קרן מקיפה ב- Openstax (CC-BY).

      1850-1920 1960-1990 1990-הווה

    פוקוס

    		 שימור/תברואה מדיה/אתר/בעיה ספציפית בעיות אזוריות/גלובליות מורכבות
    תוצאה שימור קרקע/יעילות/שליטה במחלות ניהול סיכון אנתרופוצנטרי ואקולוגי פיתוח בר קיימא גלובלי
    פעילות עיקרית רפורמה בניהול משאבים/בקרות מזהמים פשוטות תאימות/תיקון/דגש טכנולוגי על פתרון בעיות שילוב מידע חברתי, כלכלי וטכנולוגי לפתרון בעיות הוליסטי
    מיקוד כלכלי מקסום רווח/בריאות הציבור מזעור עלויות השקעות אסטרטגיות/רווחה חברתית ארוכת טווח
    פעילות רגולטורית נמוך כבד מסתגל וגמיש
    מודל קונספטואלי הרחבה לעומת שימור פיקוד ובקרה גישת מערכות/מחזור חיים
    גישה משמעתית משמעתי ומבודד רב תחומי בין-תחומית/אינטגרטיבית

     

    טבלה\(\PageIndex{b}\): טבלה הממחישה תפיסות חקיקה סביבתית, חברה וארגון מרכזיות. טבלה מאת רחל שלייגר (CC-BY-NC).

    שנה

    		 תפיסת מדיניות/חברה/ארגון
    1899

    חוק סירוב
    1905 שירות היערות הלאומי
    1916 שירות הפארק הלאומי
    1918 חוק אמנת ציפורים נודדות
    שנות השלושים פארקים ממלכתיים
    1948 החוק הפדרלי לבקרת זיהום מים
    1950 ארגון שמירת הטבע
    1955 חוק בקרת זיהום אוויר
    1961 הפדרציה העולמית לחיות בר
    1963 חוק אוויר נקי (1970, 1977, 1990 עדכונים)
    1965 חוק פינוי פסולת מוצקה (עדכון 1976)
    1965 חוק איכות המים (עדכון 1987)
    1967 חוק איכות האוויר
    1969 חוק מדיניות סביבתית לאומית
    1970 חוק הבטיחות והבריאות התעסוקתית
    1970 הסוכנות להגנת הסביבה
    1971 מינהל בטיחות ובריאות תעסוקתית
    1972 חוק בטיחות מוצרי צריכה
    1972 החוק הפדרלי לקוטלי חרקים, קוטלי פטריות וקוטלי מכרסמים
    1972 חוק מים נקיים (עדכון 1977)
    1972 חוק בקרת רעש
    1973 חוק מינים בסכנת הכחדה
    1974 חוק מי שתייה בטוחים (1986, 1996 עדכונים)
    1975 חוק הובלת חומרים מסוכנים
    1976 חוק שימור ושחזור משאבים
    1976 חוק בקרת חומרים רעילים
    1980 סרקלה (סופרפונד)
    1984 תיקוני פסולת מסוכנת ומוצקה
    1986 חוק תיקונים ואישור מחדש של קרנות העל
    1986 חוק משאבי ביצות לשעת חירום
    1990 חוק זיהום נפט
    1993 הסכם סחר חופשי בצפון אמריקה
    2003 יוזמת יער בריאה