22.6: קיימות והעתיד

Last updated
Save as PDF

Page ID: 209119

Melissa Ha and Rachel Schleiger
Yuba College & Butte College via ASCCC Open Educational Resources Initiative

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

טביעת רגל אקולוגית

טביעת הרגל האקולוגית (EF), שפותחה על ידי האקולוג והמתכנן הקנדי וויליאם ריס, היא בעצם כלי חשבונאי המשתמש בקרקע כיחידת המדידה להערכת צרכי הצריכה, הייצור והפריקה לנפש. זה מתחיל מההנחה שכל קטגוריה של צריכת אנרגיה וחומרים ופריקת פסולת דורשת יכולת ייצור או ספיגה של שטח סופי של אדמה או מים. אם נוסיף (נוסיף) את כל דרישות הקרקע לכל קטגוריות הצריכה והפסולת על ידי אוכלוסייה מוגדרת, השטח הכולל מייצג את טביעת הרגל האקולוגית של אותה אוכלוסייה על פני כדור הארץ בין אם אזור זה עולה בקנה אחד עם אזור הבית של האוכלוסייה ובין אם לאו.

אדמה משמשת כיחידת המדידה מהסיבה הפשוטה שלדברי ריס, "שטח היבשה לא רק לוכד את סופיותו של כדור הארץ, ניתן לראות בו גם פרוקסי למספר פונקציות חיוניות לתמיכה בחיים החל מחילופי גזים ועד מיחזור חומרים מזינים... אדמה תומכת בפוטוסינתזה, צינור האנרגיה לרשת החיים. הפוטוסינתזה מקיימת את כל שרשראות המזון החשובות ושומרת על השלמות המבנית של מערכות אקולוגיות".

מה אומרת לנו טביעת הרגל האקולוגית? ניתוח טביעת רגל אקולוגית יכול לספר לנו בצורה חיה ומוכנה לתפיסה כמה מהפונקציות הסביבתיות של כדור הארץ נחוצות כדי לתמוך בפעילות אנושית. זה גם מראה את המידה שבה אורח החיים וההתנהגויות של הצרכנים בר קיימא מבחינה אקולוגית, מחושב שטביעת הרגל האקולוגית של האמריקאי הממוצע היא - באופן שמרני - 5.1 דונם לנפש של אדמה יצרנית. עם כ -7.4 מיליארד דונם משטח השטח הכולל של כדור הארץ של 51 מיליארד דונם הזמינים למאכל אדם, אם האוכלוסייה העולמית הנוכחית הייתה מאמצת אורח חיים צרכני אמריקאי היינו זקוקים לשני כוכבי לכת נוספים כדי לייצר את המשאבים, לספוג את הפסולת ולספק חיים כלליים. פונקציות תומכות.

סיבה נפוצה וקיימות

סיבה נפוצה: גורם לשינוי בכל האנשים/קבוצות אינטרסים/מנהיגי העולם בגלל מטרות משותפות. להלן רשימה של יעדי קיימות על פני פרדיגמת הקיימות. רובם, אם לא כולם, הם מטרות מטרה משותפת לעת עתה, ולעתיד.

חברה

אין עוני
אפס רעב
בריאות טובה
חינוך איכותי
שוויון מגדרי
שלום, צדק ומוסדות חזקים
מים נקיים ותברואה
צמצום אי השוויון

איכות הסביבה

שימור ושיקום חיים יבשתיים/בתי גידול
שימור ושיקום חיים אוקיאניים/בתי גידול
פעולה אקלימית
פסולת/זיהום מופחת

כלכלה

אנרגיה משתלמת ונקייה
עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית
תעשייה, חדשנות ותשתיות
צריכה וייצור אחראיים
ערים וקהילות בר קיימא
שותפויות מקומיות וגלובליות

חיים בר קיימא

חיים בר קיימא מתארים אורח חיים המנסה לצמצם/לחסל שימוש של אנשים (או חברות) במשאבים כדי להיות קרוב ככל האפשר ל"אפס חיים נטו". ככזה, אדם (או חברה) מתמקד בהפחתת טביעת הרגל שלו (אקולוגית, פחמן, חברתית וכו ') באמצעות בחירותיו/שיטותיהם:

שימוש במשאבים (אנרגיה/דיאטה/תחבורה/מים/וכו ')
תמיכה של אנשים/חברות (הצבעה/כלכלית/חברתית/וכו ')
שיטות של צמצום, שימוש חוזר ומיחזור
תודעת עדיפות ומיקוד לדאגות/צרכים מקומיים לעומת דאגות/צרכים גלובליים
שיתוף ידע עם הקהילה שלהם (בכל הגילאים)

יעדים לעדיפות מבוססת קיימות, קנה מידה, התמקדות בלוחות זמנים וגישה — **איור\(\PageIndex{a}\):** שיקולים למטרות חיים בר קיימא. תמונה מאת שבוע הקיימות שוויץ בוויקימדיה Commons (CC-BY-SA)

המחשבה להתחיל עם חיים בר קיימא יכולה להיות מכריעה! עם זאת, חשוב לציין שלמרות שאנו יכולים להכיר בכל הדברים שצריך להשיג, כי כל הנטל הזה אינו מוטל על שליטת אדם אחד בלבד (ראה איור להלן). נדרשת גישה רב שכבתית כדי לפעול כראוי ברמה האישית, החברתית והפוליטית (ראה איור לעיל).

תרשים Venn הממחיש את נקודת המיקוד למה שאכפת לו לעומת מה שאפשר לשלוט בו — **איור\(\PageIndex{b}\):** התמקדות ביעדי אורח חיים בודדים של קיימות. תמונה על ידי רחל שלייגר (CC-BY-NC)

העולם הביוני

ספר זה יסתיים בהצהרת מיתוס ענק המוחזק על ידי רוב החברה של ימינו, מיתוס העולם הביוני. האמונה היא שמדע וטכנולוגיה יפתרו את הסוגיות הדוחקות של השפעת האדם על כדור הארץ הזה. אם החברה פועלת לפי ההיגיון הזה, אין לנו בחירות קשות לגבי האופן שבו אנו רואים ומתייחסים לסביבתנו, וניתן לדחות החלטות עד שהשווקים הכלכליים ידרשו או יצדיקו פתרון. החברה יכולה לקוות להיות צודקת... עם זאת, עד שיופיעו ראיות תומכות לכך שהאנושות יכולה לפתור את כל הבעיות שלה עם ציר הזמן המתכווץ כדי לעשות זאת, עלינו להתחיל לבצע בחירות קשות כדי להבטיח עתיד שוויוני ובר קיימא.

**איור\(\PageIndex{c}\):** זרוע רובוט מחזיקה את כדור הארץ. תמונה מאת Pixabay (דומיין ציבורי)

וידאו\(\PageIndex{a}\): פרספקטיבות: מייקל גרין דן ביעדי קיימות ובמה אנו יכולים לעשות קדימה (סרטונים משנת 2015 ו -2018)

ייחוס

שונה על ידי מליסה הא ורייצ'ל שלייגר מ סביבה וקיימות מביולוגיה סביבתית מאת מתיו ר 'פישר (מורשה תחת CC-BY) ו המיתוסים של אקולוגיה של שיקום מאת רוברט ה 'הילדרברנד, אדם סי ווטס ואפריל מ' רנדל 2005 (CC-BY-NC)

תגיות המומלצות על ידי התבנית: מאמר: נושא