9.4: ריבוד ואי-שוויון גלובלי

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207642

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה, אתה אמור להיות מסוגל:

הגדירו ריבוד גלובלי
תאר מודלים סוציולוגיים שונים להבנת הריבוד העולמי
הסבר את הדרכים שבהן מחקרים על ריבוד עולמי מאפשרים למדעני החברה לזהות אי שוויון עולמי

איור (א) מציג צריף דשא. איור (ב) הוא של פארק בית נייד.

איור 9.11 משפחה גרה בבקתת הדשא הזו באתיופיה. משפחה נוספת מתגוררת בקרוואן יחיד בארצות הברית. שתי המשפחות נחשבות לעניות, או למעמד נמוך יותר. עם הבדלים כאלה בריבוד העולמי, מה מהווה עוני? (קרדיט: (א) מאפינס משומרים/פליקר; תמונה (ב) הרב נויפלד/פליקר)

ריבוד גלובלי משווה את העושר, המעמד, הכוח והיציבות הכלכלית של מדינות ברחבי העולם. ריבוד עולמי מדגיש דפוסים עולמיים של אי שוויון חברתי.

בשנים הראשונות של הציוויליזציה, ציידים-לקטים וחברות אגרריות חיו על פני האדמה ולעתים רחוקות קיימו אינטראקציה עם חברות אחרות. כאשר חוקרים החלו לנסוע, החלו חברות לסחור בסחורות, כמו גם רעיונות ומנהגים.

במאה התשע עשרה יצרה המהפכה התעשייתית עושר חסר תקדים במערב אירופה ובצפון אמריקה. בשל המצאות מכניות ואמצעי ייצור חדשים, אנשים החלו לעבוד במפעלים - לא רק גברים, אלא גם נשים וילדים. בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, הטכנולוגיה התעשייתית העלתה בהדרגה את רמת החיים של אנשים רבים בארצות הברית ובאירופה.

המהפכה התעשייתית ראתה גם עלייה של אי שוויון עצום בין מדינות מתועשות לאלו שלא היו. ככל שמדינות מסוימות אימצו את הטכנולוגיה וראו עושר וסחורות מוגברים, המדינות הלא מתועשות נפלו מאחור כלכלית, והפער התרחב.

סוציולוגים הלומדים ריבוד עולמי מנתחים השוואות כלכליות בין מדינות. הכנסה, כוח קנייה ועושר משמשים לחישוב הריבוד העולמי. הריבוד העולמי משווה גם את איכות החיים שיכולה להיות לאוכלוסיית המדינה. הוכח כי רמות העוני משתנות מאוד בין מדינות. עם זאת, כל המדינות נאבקות לתמוך במעמדות הנמוכים.

מודלים של ריבוד גלובלי

תמונה א 'מראה אתר נופש יוקרתי עם בריכה, ביתן וחוף. תמונה ב 'מראה מה שנראה כמו מכונית שבורה ובתים קטנים

איור 9.12 אתרי נופש יוקרתיים יכולים לתרום לכלכלת מדינה ענייה יותר. זה, בג'מייקה, מושך אליו אנשים מהמעמד הבינוני והבינוני-גבוה ממדינות עשירות יותר. אתר הנופש הוא מקור הכנסה ומספק מקומות עבודה עבור אנשים מקומיים. אולם ממש מחוץ לגבולותיה נמצאות שכונות מוכות עוני. (אשראי, שתי התמונות: גייל פרדריק/פליקר)

על מנת לקבוע את הריבוד או הדירוג של מדינה, כלכלנים יצרו מודלים שונים של ריבוד עולמי. לכל המודלים הללו יש דבר אחד במשותף: הם מדרגים מדינות לפי מעמדן הכלכלי, המדורגות לרוב לפי תוצר לאומי גולמי (GNP). התל"ג הוא ערך הסחורות והשירותים המיוצרים על ידי אזרחי מדינה הן בתוך דייריה והן בחו"ל.

מערכת אחרת של סיווג עולמי מגדירה מדינות על בסיס התוצר המקומי הגולמי (תוצר), העושר הלאומי של מדינה. התמ"ג המחושב מדי שנה מסכם את ההכנסה של כל האנשים החיים בגבולותיה או את הערך של כל הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה במהלך השנה. זה כולל גם הוצאות ממשלתיות. מכיוון שהתמ"ג מצביע על התפוקה והביצועים של המדינה, השוואת שיעורי התוצר מסייעת לבסס את בריאותה הכלכלית של מדינה ביחס למדינות אחרות, כאשר מדינות מסוימות עולות לפסגה ואחרות יורדות לתחתית. הפרק על עבודה וכלכלה (במיוחד החלק בנושא גלובליזציה וכלכלה) מראה את ההבדלים בתוצר בין מדינות שונות.

מודלים מסורתיים, הנחשבים כיום מיושנים, השתמשו בתוויות, כגון "עולם ראשון", "עולם שני" ו"עולם שלישי "כדי לתאר את הריבוד של האזורים השונים בעולם. העולם הראשון והשני תיאר מדינות מתועשות, ואילו העולם השלישי התייחס למדינות "לא מפותחות" (Henslin 2004). כשאתה חוקר מקורות היסטוריים קיימים, אתה עדיין עשוי להיתקל במונחים אלה, וגם כיום אנשים עדיין מתייחסים לאומות מסוימות כ"עולם השלישי". מודל זה, לעומת זאת, מיושן מכיוון שהוא מקבץ מדינות שונות למדי מבחינת עושר, כוח, יוקרה ויציבות כלכלית.

מודל אחר מפריד בין מדינות לשתי קבוצות: מפותחות יותר ופחות מפותחות. למדינות מפותחות יותר יש עושר גבוה יותר, כמו קנדה, יפן ואוסטרליה. למדינות פחות מפותחות יש פחות עושר לחלק בקרב אוכלוסיות, כולל מדינות רבות במרכז אפריקה, דרום אמריקה וכמה מדינות אי.

התמ"ג והתוצר משמשים כדי לקבל תובנה לגבי ריבוד עולמי המבוסס על רמת החיים של המדינה. על פי ניתוח זה, תקן תוצר של מדינה בעלת הכנסה בינונית מייצג ממוצע עולמי. במדינות בעלות הכנסה נמוכה, רוב האנשים עניים יחסית לאנשים במדינות אחרות. לאזרחים יש גישה מועטה למתקנים כגון חשמל, אינסטלציה ומים נקיים. לאנשים במדינות בעלות הכנסה נמוכה אין חינוך מובטח, ורבים אינם יודעים קרוא וכתוב. תוחלת החיים של האזרחים נמוכה יותר מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. לכן הציפיות השונות באורח החיים והגישה למשאבים משתנות.

תמונה גדולה

התמונה הגדולה: חישוב ריבוד גלובלי

כמה ארגונים לוקחים על עצמם את העבודה להשוות את עושר המדינות. לשכת ההתייחסות לאוכלוסייה (PRB) היא אחת מהן. מלבד התמקדות בנתוני האוכלוסייה, ה- PRB מפרסם דוח שנתי המודד את הרווחה הכלכלית היחסית של כל מדינות העולם באמצעות ההכנסה הלאומית הגולמית (GNI) ושווי כוח הקנייה (PPP).

ה- GNI מודד את הערך הנוכחי של סחורות ושירותים המיוצרים על ידי מדינה. ה- PPP מודד את הכוח היחסי שיש למדינה לרכוש את אותם מוצרים ושירותים. אז, GNI מתייחס לתפוקה יצרנית ו- PPP מתייחס לכוח קנייה.

מכיוון שעלויות הסחורות והשירותים משתנות ממדינה למדינה, ה- PPP משמש להמרת ה- GNI ליחידה בינלאומית יחסית. ערך זה מחולק אז במספר התושבים המתגוררים במדינה כדי לקבוע את ההכנסה היחסית הממוצעת של תושב אותה מדינה. מדד זה נקרא PPI GNI. חישוב נתוני ה- PPP של GNI מסייע לחוקרים להשוות במדויק את רמת החיים של המדינות. הם מאפשרים לאו"ם ולשכת ההתייחסות לאוכלוסייה להשוות ולדרג את העושר של כל המדינות ולשקול סוגיות ריבוד בינלאומיות (nationline.org).