5.3: מדוע סוציאליזציה חשובה
- Page ID
- 208055
בסוף פרק זה, אתה אמור להיות מסוגל:
- תאר את חשיבות הסוציאליזציה הן ליחידים והן לחברה
- הסבר את הוויכוח על הטבע מול הטיפוח
סוציאליזציה היא קריטית הן ליחידים והן לחברות בהן הם חיים. זה ממחיש עד כמה בני האדם שזורים זה בזה לחלוטין ועולמם החברתי. ראשית, באמצעות הוראת תרבות לחברים חדשים חברה מנציחה את עצמה. אם דורות חדשים של חברה לא לומדים את אורח חייה, היא מפסיקה להתקיים. כל מה שמייחד בתרבות חייב להיות מועבר למי שמצטרף אליה על מנת שחברה תשרוד. כדי שהתרבות האמריקאית תמשיך, למשל, ילדים בארצות הברית חייבים ללמוד על ערכים תרבותיים הקשורים לדמוקרטיה: עליהם ללמוד את נורמות ההצבעה, כמו גם כיצד להשתמש בחפצים חומריים כמו מכונות הצבעה. הם עשויים ללמוד זאת באמצעות צפייה בהוריהם או באפוטרופוסים שלהם מצביעים, או, בבתי ספר מסוימים, על ידי שימוש במכונות אמיתיות בבחירות לממשלת התלמידים. כמובן, יש שיטענו כי חשוב לא פחות בתרבות האמריקאית לדור הצעיר ללמוד את נימוסי האכילה במסעדה או את הטקסים של מסיבות דלת אחורית במשחקי כדורגל. למעשה, ישנם רעיונות וחפצים רבים שאנשים בארצות הברית מלמדים עליהם ילדים בתקווה לשמור על אורח החיים של החברה בדור אחר.
סוציאליזציה חיונית לנו לא פחות כיחידים. אינטראקציה חברתית מספקת את האמצעים שבאמצעותם אנו הופכים בהדרגה מסוגלים לראות את עצמנו דרך עיניהם של אחרים, וכיצד אנו לומדים מי אנחנו וכיצד אנו משתלבים בעולם הסובב אותנו. בנוסף, כדי לתפקד בהצלחה בחברה, עלינו ללמוד את היסודות של התרבות החומרית והלא חומרית כאחד, החל מאיך להתלבש לעצמנו ועד לבוש מתאים לאירוע ספציפי; מרגע שאנחנו ישנים למה שאנחנו ישנים עליו; וממה שנחשב מתאים לאכול לארוחת ערב ועד כיצד להשתמש בתנור להכנתו. והכי חשוב, עלינו ללמוד שפה - בין אם זו השפה הדומיננטית או השפה הנפוצה בתת-תרבות, בין אם היא מילולית או באמצעות סימנים - על מנת לתקשר ולחשוב. כפי שראינו עם דניאלה, ללא סוציאליזציה אין לנו ממש עצמי.
טבע מול טיפוח
כמה מומחים טוענים שמי שאנחנו הוא תוצאה של טיפוח - מערכות היחסים והאכפתיות שמקיפות אותנו. אחרים טוענים שמי שאנחנו מבוסס כולו על גנטיקה. על פי אמונה זו, המזג, האינטרסים והכישרונות שלנו נקבעים לפני הלידה. מנקודת מבט זו, אם כן, מי שאנחנו תלוי בטבע.
אחת הדרכים שבהן חוקרים מנסים למדוד את השפעת הטבע היא על ידי לימוד תאומים. כמה מחקרים עקבו אחר תאומים זהים שגדלו בנפרד. הזוגות חלקו את אותה גנטיקה אך במקרים מסוימים היו חברתיים בדרכים שונות. מקרים של מצב מסוג זה הם נדירים, אך לימוד המידה שבה תאומים זהים שגדלו זה מזה זהים ושונים יכול לתת לחוקרים תובנה לגבי האופן שבו המזג, ההעדפות והיכולות שלנו מעוצבים על ידי המבנה הגנטי שלנו לעומת הסביבה החברתית שלנו.
לדוגמה, בשנת 1968 הועמדו בנות תאומות לאימוץ, הופרדו זו מזו וגדלו במשקי בית שונים. ההורים המאמצים, ובוודאי התינוקות, לא הבינו שהבנות הן אחת מחמישה זוגות תאומים שהפכו לנבדקים במחקר מדעי (Flam 2007).
בשנת 2003 התאחדו שתי הנשים, אז בנות שלושים וחמש. אליס שיין ופולה ברנשטיין ישבו יחד ביראת כבוד, והרגישו שהם מביטים במראה. לא רק שהם נראו דומים, אלא שהם גם התנהגו כאחד, תוך שימוש באותן מחוות ידיים והבעות פנים (Spratling 2007). מחקרים כמו אלה מצביעים על השורשים הגנטיים של המזג וההתנהגות שלנו.
למרות שגנטיקה והורמונים ממלאים תפקיד חשוב בהתנהגות האנושית, הדאגה הגדולה יותר של הסוציולוגיה היא ההשפעה שיש לחברה על ההתנהגות האנושית, הצד ה"טיפוח "של ויכוח הטבע מול הטיפוח. איזה גזע היו התאומים? מאיזה מעמד חברתי היו הוריהם? מה לגבי מגדר? דת? כל הגורמים הללו השפיעו על חייהם של התאומים כמו על המבנה הגנטי שלהם והם קריטיים לשקול כאשר אנו מסתכלים על החיים דרך העדשה הסוציולוגית.
תמונה גדולה
חייו של כריס לנגן, האיש החכם ביותר שמעולם לא שמעת עליו
סדרן. כבאי. עובד במפעל. -קאובוי. כריס לנגן בילה את רוב חייו הבוגרים רק להסתדר עם עבודות כאלה. לא היה לו תואר אקדמי, מעט משאבים ועבר מלא אכזבה רבה. לכריס לנגן היה גם מנת משכל של מעל 195, כמעט 100 נקודות גבוה מהאדם הממוצע (בראבהאם 2001). אז מדוע כריס לא הפך לנוירוכירורג, פרופסור או מהנדס אווירונאוטיקה? על פי מקולם גלדוול (2008) בספרו חריגים: סיפור ההצלחה, לכריס לא היה מערך הכישורים החברתיים הדרושים כדי להצליח ברמה כה גבוהה - כישורים שאינם מולדים אלא נלמדים.
גלדוול הסתכלה על מחקר שנערך לאחרונה על ידי הסוציולוגית אנט לארו בו היא הצללה מקרוב על 12 משפחות מרקעים כלכליים שונים ובחנה את טכניקות ההורות שלהן. הורים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה יותר עקבו אחר אסטרטגיה של "השגת צמיחה טבעית", כלומר הם נתנו לילדיהם להתפתח בעצמם עם כמות גדולה של עצמאות; הורים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר, לעומת זאת, "טיפחו וניגשו באופן פעיל לכישרונותיו, דעותיו וכישוריו של הילד "(גלדוול 2008). הורים אלה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לנהל שיחה אנליטית, לעודד תשאול פעיל של הממסד ולטפח פיתוח כישורי משא ומתן. ההורים הצליחו גם להכיר לילדיהם מגוון רחב של פעילויות, החל מספורט למוזיקה וכלה בתוכניות אקדמיות מואצות. כאשר נשללה מילדה ממעמד הביניים כניסה לתכנית מחוננת ומוכשרת, האם עתרה לבית הספר וארגנה בדיקות נוספות עד לקבלת בתה. הורים בעלי הכנסה נמוכה יותר, לעומת זאת, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לציית ללא עוררין לרשויות כגון מועצות בתי ספר. ילדיהם לא התרועעו כדי להתעמת בנוחות עם המערכת ולדבר (גלדוול 2008).
מה זה קשור לכריס לנגן, שנחשב בעיני כמה לאיש החכם ביותר בעולם (ברבהאם 2001)? כריס נולד בעוני קשה, נע ברחבי הארץ עם אב חורג מתעלל ואלכוהוליסט. הגאונות שלו נעלמה במידה רבה מעיניו. לאחר שקיבל מלגה מלאה למכללת ריד, הוא איבד את המימון שלו לאחר שאמו לא הצליחה למלא את הניירת הדרושה. לא הצליח להעלות את טענותיו בהצלחה לממשל, כריס, שקיבל A ישר בסמסטר הקודם, קיבל F על התמליל שלו ונאלץ לנשור. לאחר שנרשם למדינת מונטנה, סירובו של מנהל לסדר מחדש את לוח השיעורים שלו הותיר אותו לא מצליח למצוא את האמצעים הדרושים לנסיעה של 16 הקילומטרים כדי להשתתף בשיעורים. מה שהיה לכריס בזוהר, חסר לו אינטליגנציה מעשית, או מה שהפסיכולוג רוברט שטרנברג מגדיר כ"יודע מה לומר למי, לדעת מתי להגיד את זה ולדעת איך להגיד את זה להשפעה מקסימלית "(שטרנברג ואח '2000). ידע כזה מעולם לא היה חלק מהסוציאליזציה שלו.
כריס ויתר על בית הספר והחל לעבוד במגוון עבודות צווארון כחול, ורדף אחר האינטרסים האינטלקטואליים שלו בצד. למרות שהוא זכה לאחרונה לתשומת לב בזכות "המודל התיאורטי הקוגניטיבי של היקום", הוא נשאר עייף ועמיד בפני מערכת החינוך.
כפי שסיכם גלדוול, "הוא היה צריך לעשות את דרכו לבד, ואף אחד - לא כוכבי רוק, לא ספורטאים מקצועיים, לא מיליארדרים תוכנה ואפילו לא גאונים - לא עושה את זה לבד" (2008).
סוציולוגים כולם מכירים בחשיבות הסוציאליזציה להתפתחות אינדיבידואלית וחברתית בריאה. אך כיצד חוקרים העובדים בשלוש הפרדיגמות התיאורטיות העיקריות ניגשים לנושא זה? פונקציונליסטים מבניים היו אומרים כי סוציאליזציה חיונית לחברה, הן משום שהיא מכשירה את החברים לפעול בהצלחה בתוכה והן משום שהיא מנציחה את התרבות על ידי העברתה לדורות חדשים. ללא סוציאליזציה, תרבות החברה תמות כאשר החברים ימותו. תיאורטיקן קונפליקט עשוי לטעון כי סוציאליזציה משחזרת את אי השוויון מדור לדור על ידי העברת ציפיות ונורמות שונות לבעלי מאפיינים חברתיים שונים. לדוגמה, אנשים מתרועעים באופן שונה לפי מין, מעמד חברתי וגזע. כמו במקרה של כריס לנגן, זה יוצר הזדמנויות שונות (לא שוויוניות). אינטראקציוניסט הלומד סוציאליזציה עוסק בחילופי פנים אל פנים ותקשורת סמלית. לדוגמה, הלבשת תינוקות בכחול ותינוקות בוורוד היא דרך אחת קטנה בה אנו מעבירים מסרים על הבדלים בתפקידים מגדריים.