Skip to main content
Global

3.5: כשירות תרבותית

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    206440

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    החופש לבטא את אמונותיו התרבותיות הוא זכות יסוד של כל בני האדם. אחיות מבינות שאנשים מדברים, מתנהגים ופועלים בדרכים רבות ושונות בשל התפקיד המשפיע שהתרבות ממלאת בחייהם והשקפתם על העולם. כשירות תרבותית היא תהליך לכל החיים של יישום סיעוד מבוסס ראיות בהתאם לערכים התרבותיים, האמונות, השקפת העולם והפרקטיקות של המטופלים כדי לייצר תוצאות מטופלות משופרות. [1], [2], [3]

    טיפול בעל יכולת תרבותית מחייב אחיות לשלב את הידע והכישורים שלהן עם מודעות, סקרנות ורגישות לגבי האמונות התרבותיות של מטופליהן. זה לוקח מוטיבציה, זמן, בפועל לפתח יכולת תרבותית, וזה יתפתח לאורך הקריירה הסיעוד שלך. לאחיות בעלות יכולת תרבותית יש את הכוח לשפר את איכות הטיפול המוביל לתוצאות בריאותיות טובות יותר עבור מטופלים מגוונים מבחינה תרבותית. אחיות המקבלות ומקיימות את הערכים והאמונות התרבותיות של מטופליהן נוטות יותר לפתח מערכות יחסים תומכות ובוטחות עם מטופליהן. בתורו, זה פותח את הדרך למניעת מחלות ופציעות מיטביות ומוביל לתוצאות בריאותיות חיוביות עבור כל החולים.

    השורשים של מתן טיפול מוכשר מבחינה תרבותית מבוססים על תיאוריית הסיעוד הטרנס-תרבותית המקורית שפותחה על ידי ד"ר מדלן ליינינגר. סיעוד טרנס-תרבותי משלב אמונות ופרקטיקות תרבותיות של אנשים כדי לעזור להם לשמור ולהחזיר את הבריאות או להתמודד עם המוות בצורה משמעותית. [4] ראה איור 3.4 [5] לתמונה של ד"ר ליינינגר. קרא עוד על תורת הסיעוד הטרנס-תרבותית בתיבה הבאה.

    תמונה של מדלן ליינינגר
    איור 3.4 מדלן ליינינגר
    מדלן ליינינגר ותורת הסיעוד הטרנס-תרבותית [6]

    ד"ר מדלן ליינינגר (1925-2012) ייסדה את תיאוריית הסיעוד הטרנס-תרבותית. היא הייתה האחות המקצועית הראשונה שקיבלה דוקטורט באנתרופולוגיה. היא שילבה את מושג ה"תרבות "מהאנתרופולוגיה עם תפיסת ה"טיפול" מסיעוד וניסחה מחדש את המושגים הללו ל"טיפול תרבותי".

    באמצע שנות החמישים לא היה בסיס ידע תרבותי שינחה החלטות סיעודיות או הבנת התנהגויות תרבותיות כדרך למתן טיפול טיפולי. ליינינגר כתב את הספרים הראשונים בתחום וטבע את המונח "טיפול תואם תרבותית". היא פיתחה ולימדה את קורס הסיעוד הטרנס-תרבותי הראשון בשנת 1966, ותוכניות לתואר שני ודוקטורט בסיעוד טרנס-תרבותי הושקו זמן קצר לאחר מכן. ד"ר ליינינגר זכה לכבוד כאגדה חיה של האקדמיה האמריקאית לסיעוד בשנת 1998.

    לאחיות יש חובה אתית ומוסרית לספק טיפול מוכשר מבחינה תרבותית לחולים שהם משרתים. [7] תקן הביצועים המקצועיים של "פרקטיקה מכבדת ושוויונית" שנקבע על ידי איגוד האחיות האמריקאי (ANA) קובע כי אחיות חייבות להתאמן בענווה תרבותית ובהכללה. קוד האתיקה של ANA קובע גם כי על האחות לשתף פעולה עם אנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, כמו גם עם הציבור, כדי להגן על זכויות האדם, להילחם בפרקטיקות מפלות ולצמצם פערים. [8] בנוסף, קוד האתיקה של ANA קובע גם כי אחיות "צפויות להיות מודעות לזיהוי התרבותי שלהן על מנת לשלוט בהטיות האישיות שלהן שעלולות להפריע למערכת היחסים הטיפולית. מודעות עצמית כרוכה לא רק בבחינת התרבות של האדם אלא גם בבחינת תפיסות והנחות לגבי תרבות המטופל... אחיות צריכות להיות בעלות ידע והבנה כיצד דיכוי, גזענות, אפליה וסטריאוטיפים משפיעים עליהם באופן אישי ובעבודתם". [9]

    פיתוח יכולת תרבותית מתחיל בבית הספר לאחיות. [10], [11] תרבות היא חלק בלתי נפרד מהחיים, אך השפעתה לרוב משתמעת. קל להניח שאחרים חולקים את אותם ערכים תרבותיים כמוך, אך לכל אדם יש אמונות, ערכים והעדפות משלו. התחל את בחינת האמונות והרגשות התרבותיים שלך על ידי מענה על השאלות שלהלן. [12]

    הערה

    שקול היטב את השאלות הבאות והרהר בתגובותיך כשאתה מתחיל את המסע שלך למתן טיפול מגיב תרבותית כאחות. (השאלות מותאמות מההתנהגות האישית של הליגה נגד השמצה "דמיין עולם ללא שנאה" של הערכה עצמית נגד הטיה). [13]

    • מי אתה? עם איזו קבוצה תרבותית או תת-קבוצות אתה מזדהה?
    • כשאתה פוגש מישהו מתרבות/מדינה/מקום אחר, האם אתה מנסה ללמוד עליהם יותר?
    • האם אתה מבחין במקרים של הטיה, דעות קדומות, אפליה וסטריאוטיפים כלפי אנשים מקבוצות או תרבויות אחרות בסביבתך (בית, בית ספר, עבודה, תוכניות טלוויזיה או סרטים, מסעדות, מקומות שבהם אתה קונה)?
    • האם הרהרת בחינוך ובילדות שלך כדי להבין טוב יותר את ההטיות המרומזות שלך ואת הדרכים שהפנמת מסרים שקיבלת?
    • האם אי פעם שקלת את השימוש שלך בשפה כדי להימנע ממונחים או ביטויים שעלולים להשפיל או לפגוע בקבוצות אחרות?
    • כשאנשים אחרים משתמשים בשפה והתנהגות מוטים, האם אתה מרגיש בנוח לדבר ולבקש מהם להימנע?
    • עד כמה אתה מוכן לתת תשומת לב, טיפול ותמיכה שווים לאנשים ללא קשר לתרבות שלהם, מעמד סוציו-אקונומי, דת, ביטוי מגדרי, נטייה מינית או "הבדל" אחר?

    תהליך פיתוח יכולת תרבותית

    ד"ר ג'וזפין קמפינה-באקוטה היא תיאורטיקנית וחוקרת סיעוד משפיעה שפיתחה מודל של יכולת תרבותית. המודל טוען שיש מאפיינים ספציפיים שיש לאחות שהופכת להיות מוכשרת מבחינה תרבותית, כולל מודעות תרבותית, ידע תרבותי, מיומנות תרבותית ומפגשים תרבותיים. [14]

    מודעות תרבותית היא תהליך מכוון וקוגניטיבי שבו נותני שירותי הבריאות הופכים להערכה ורגישים לערכים, לאמונות, לעמדות, לפרקטיקות ולאסטרטגיות לפתרון בעיות של תרבות המטופל. כדי להיות מודעת תרבותית, על האחות לעבור חקירה רפלקטיבית של ערכים תרבותיים אישיים תוך מודעות לשיטות התרבותיות של אחרים. בנוסף להרהור בערכים התרבותיים של עצמו, האחות המוסמכת מבחינה תרבותית מבקשת להפוך דעות קדומות מזיקות, השקפות אתנוצנטריות וגישות שיש להן. מודעות תרבותית חורגת ממודעות פשוטה לקיומן של תרבויות אחרות וכוללת עניין, סקרנות והערכה של תרבויות אחרות. למרות שהכשרת גיוון תרבותי היא בדרך כלל דרישה לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, התשוקה התרבותית מתייחסת למוטיבציה ולמחויבות הפנימית מצד אחות לפתח מודעות תרבותית ויכולת תרבותית. [15]

    רכישת ידע תרבותי היא צעד חשוב נוסף לקראת הפיכתה לאחות מוכשרת מבחינה תרבותית. ידע תרבותי מתייחס לחיפוש מידע על אמונות וערכים של בריאות תרבותית להבנת השקפות העולם של המטופלים. כדי לרכוש ידע תרבותי, האחות מחפשת באופן פעיל מידע על תרבויות אחרות, כולל פרקטיקות נפוצות, אמונות, ערכים ומנהגים, במיוחד עבור אותן תרבויות הרווחות בתוך הקהילות שהן משרתות. [16] ידע תרבותי כולל גם הבנת הרקע ההיסטורי של קבוצות מגוונות מבחינה תרבותית בחברה, כמו גם וריאציות פיזיולוגיות ושכיחות מצבים בריאותיים מסוימים בקבוצות מגוונות מבחינה תרבותית. הידע התרבותי מתקבל בצורה הטובה ביותר באמצעות מפגשים תרבותיים עם מטופלים מרקעים מגוונים כדי ללמוד על וריאציות אינדיבידואליות המתרחשות בתוך קבוצות תרבותיות ולמנוע סטריאוטיפים.

    תוך השגת ידע תרבותי, חשוב להפגין רגישות תרבותית. רגישות תרבותית פירושה להיות סובלני ולקבל פרקטיקות תרבותיות ואמונות של אנשים. רגישות תרבותית מודגמת כאשר האחות משדרת עניין וכבוד לא שיפוטיים באמצעות מילים ופעולה והבנה שחלק מטיפולי הבריאות עלולים להתנגש עם אמונותיו התרבותיות של האדם. [17] רגישות תרבותית מרמזת גם על מודעות להשפעות המזיקות של סטריאוטיפים, דעות קדומות או הטיות על המטופלים ורווחתם. אחיות שלא מצליחות לפעול ברגישות תרבותית עשויות להיחשב כלא אכפתיות או לא מתחשבות, מה שגורם להתמוטטות האמון של המטופל ובני משפחתו. כאשר מטופל חווה טיפול סיעודי הסותר את אמונותיו התרבותיות, הוא עלול לחוות קונפליקט מוסרי או אתי, אי הקפדה או מצוקה רגשית.

    תשוקה תרבותית, מודעות, רגישות וידע הם אבני הבניין לפיתוח מיומנות תרבותית. מיומנות תרבותית באה לידי ביטוי ביכולתה של האחות לאסוף ולסנתז מידע תרבותי רלוונטי על מטופליהם תוך תכנון טיפול ושימוש במיומנויות תקשורת רגישות מבחינה תרבותית. אחיות בעלות מיומנות תרבותית מספקות טיפול התואם את הצרכים התרבותיים של מטופליהן ונוקטות בכוונה צעדים להבטחת סביבת בריאות בטוחה נטולת אפליה או חוסר סובלנות. לדוגמה, אחות מיומנת מבחינה תרבותית תעמיד מקום וישיבה בחדר החולים של המטופל עבור בני משפחה מלווים כאשר תמיכה זו מוערכת על ידי המטופל. [18]

    מפגשים תרבותיים הוא תהליך שבו האחות עוסקת ישירות באינטראקציות תרבותיות פנים אל פנים וסוגים אחרים של מפגשים עם לקוחות מרקעים מגוונים מבחינה תרבותית על מנת לשנות אמונות קיימות לגבי קבוצה תרבותית ולמנוע סטריאוטיפים אפשריים.

    על ידי פיתוח המאפיינים של מודעות תרבותית, ידע תרבותי, מיומנות תרבותית ומפגשים תרבותיים, אחות מפתחת יכולת תרבותית.

    1. מרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (2020, 21 באוקטובר). יכולת תרבותית בתחום הבריאות ושירותי האנוש. https://npin.cdc.gov/pages/cultural-competence ↵
    2. קרטיס, א ', ג'ונס, ר', טיפן-ליץ ', ד', ווקר, ג ', לורינג, ב', פיין, ס.-ג'יי, אנד ריד, פ '(2019). מדוע נדרשת בטיחות תרבותית ולא כשירות תרבותית להשגת שוויון בריאותי: סקירת ספרות והגדרה מומלצת. כתב העת הבינלאומי להון בבריאות, 18, 174. https://doi.org/10.1186/s12939-019-1082-3 ↵
    3. יאנג, ס 'וגואו, ק' (2016). הכשרת גיוון תרבותי: הצורך ביכולת תרבותית עבור נותני שירותי בריאות ובפרקטיקה סיעודית. מנהל שירותי הבריאות, 35 (2), 94-102. https://doi.org/10.1097/hcm.0000000000000100 ↵
    4. מרפי, ס 'סי (2006). מיפוי ספרות הסיעוד הטרנס-תרבותי. כתב העת של איגוד הספרייה הרפואית: JMLA, 94 (2 ספקים), e143—e151. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1463039/ ↵
    5. "Leininger.jpg" על ידי יהודה 712 מורשה תחת CC BY-SA 3.0 ↵
    6. מרפי, ס 'סי (2006). מיפוי ספרות הסיעוד הטרנס-תרבותי. כתב העת של איגוד הספרייה הרפואית: JMLA, 94 (2 ספקים), e143—e151. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1463039/ ↵
    7. יאנג, ס 'וגואו, ק' (2016). הכשרת גיוון תרבותי: הצורך ביכולת תרבותית עבור נותני שירותי בריאות ובפרקטיקה סיעודית. מנהל שירותי הבריאות, 35 (2), 94-102. https://doi.org/10.1097/hcm.0000000000000100 ↵
    8. איגוד האחיות האמריקאי (2015). קוד אתי לאחיות עם הצהרות פרשניות. איגוד האחיות האמריקאי. https://www.nursingworld.org/practice-policy/nursing-excellence/ethics/code-of-ethics-for-nurses/coe-view-only/↵
    9. איגוד האחיות האמריקאי (2015). קוד אתי לאחיות עם הצהרות פרשניות. איגוד האחיות האמריקאי. https://www.nursingworld.org/practice-policy/nursing-excellence/ethics/code-of-ethics-for-nurses/coe-view-only/ ↵
    10. גילסון, ס 'וכריאן, נ' (2019). החשיבות של הוראת המגוון התרבותי בחינוך סיעודי בבגרויות. כתב העת לגיוון תרבותי, 26 (3), 85—88. ↵
    11. גאווין-קנכט, ג'יי, פונטנה, ג'יי ס ', פישר, ב', שפיץ, ק 'ר', וטטרו, ג'יי נ '(2018). חקירה של התפתחות הכשירות התרבותית בקרב סטודנטים לאחיות בגרויות: מחקר שיטות מעורבות. כתב העת לגיוון תרבותי, 26 (3), 89-95. ↵
    12. זרן, ו '(2016). כשירות תרבותית ובטיחות בחינוך לסיעוד: מקרה מבחן. סקירה צפונית, 43, 105—115. https://thenorthernreview.ca/index.php/nr/article/view/591 ↵
    13. הליגה נגד השמצה (2013). תארו לעצמכם עולם ללא שנאה: דו"ח שנתי של הליגה נגד השמצה 2012. https://www.adl.org/media/4528/download. ↵
    14. מקורבי C.A.R.E. טרנס-תרבותיים (2020). תהליך התחרות התרבותית. http://transculturalcare.net/the-process-of-cultural-competence-in-the-delivery-of-healthcare-services/ ↵
    15. הליגה נגד השמצה (2013). תארו לעצמכם עולם ללא שנאה: דו"ח שנתי של הליגה נגד השמצה 2012. https://www.adl.org/media/4528/download. ↵
    16. גילסון, ס 'וכריאן, נ' (2019). החשיבות של הוראת המגוון התרבותי בחינוך סיעודי בבגרויות. כתב העת לגיוון תרבותי, 26 (3), 85—88. ↵
    17. קרטיס, א ', ג'ונס, ר', טיפן-ליץ ', ד', ווקר, ג ', לורינג, ב', פיין, ס.-ג'יי, אנד ריד, פ '(2019). מדוע נדרשת בטיחות תרבותית ולא כשירות תרבותית להשגת שוויון בריאותי: סקירת ספרות והגדרה מומלצת. כתב העת הבינלאומי להון בבריאות, 18, 174. https://doi.org/10.1186/s12939-019-1082-3 ↵
    18. ברוקס, ל ', מניאס, א' ובלומר, מ' (2019). תקשורת רגישה מבחינה תרבותית בתחום הבריאות: ניתוח מושגים. קולגיאן, 26 (3), 383-391. https://doi.org/10.1016/j.colegn.2018.09.007 ↵