5: קריאה ביקורתית

Last updated
Save as PDF

Page ID: 211211

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

קריאה להבנה

קריאה היא מיומנות הרבה יותר קשה לשלוט ממה שאנחנו חושבים, ומדריכים רבים לוקחים זאת כמובן מאליו בעת הקצאת חומר אקדמי. אנו שוכחים כמה קשה לקרוא ולהבין מידע שעשוי להיות חדש לחלוטין עבורנו.

קטע הקריאה הבא הוא קטע מתוך הספר, קריאה להבנה: כיצד חניכות קריאה משפרת את הלמידה המשמעתית בכיתות תיכוניות ומכללות. כללתי את זה כאן כי זה באמת מגדיר קריאה וכיצד לימוד קריאה ביקורתית יעזור לך להיות חוקר טוב יותר.

קרא: קטע מפרק 2: מסגרת חניכות הקריאה

קרא, קרא מחדש, קרא שוב

קריאה ביקורתית דורשת מיומנות וזמן. כדי באמת לתפוס חומר קשה, מומלץ לקרוא אותו לפחות שלוש פעמים:

קרא לסקירה כללית - קרא במהירות, כדי לקבל תמונה כללית של מטרת הכותב (טיעונים מרכזיים), שיטות ומסקנות. המחבר לא מתכוון לפרט במפורש את הכל עבורך - זה תלוי בך להבין על מה המידע.
קרא להבנה - ברגע שיש לך רעיון כללי, קרא פעם שנייה בזהירות רבה יותר כדי לקבל הבנה ביקורתית ומתחשבת של נקודות המפתח. תחשוב על מה המחבר מציג - האם הם מספקים ראיות ואתה מוצא את הטיעונים משכנעים? (השתמש בחלק מכישורי ההערכה שלך כאן.)
קרא לרישום הערות וסיכום - כשאתה קורא בפעם השלישית, התחל לרשום הערות קצרות על טיעונים, ראיות, מסקנות או שאלות שעדיין יש לך.

זיהוי נקודות מפתח וטיעונים

שלב ראשון קל יחסית - כך אנו קוראים כמעט הכל. אנו גולשים במאמר או בפוסט מקוון כדי לקבל את המשמעות הכללית וסקירה כללית. שלבים שניים ושלושה נעשים קשים יותר. כשאתה מחפש נקודות מפתח וטיעונים, אתה מנסה לקבוע כיצד (או אפילו אם) תשתמש במקור למחקר שלך.

ישנם מקומות המכילים בדרך כלל מידע מסוג זה, כך שקטעים אלה עשויים להיות מקומות טובים להתחיל בהם.

אבסטרקט

אם מדובר במאמר בכתב עת אקדמי, הוא כולל לעתים קרובות תקציר. זהו סיכום של פסקה אחת עד שתיים של המאמר שעשוי לכלול שאלת מחקר, מידע על נושאי מחקר וסיכום מהיר מאוד של הממצאים. זה מקום מצוין לחפש בו כדי לקבוע אם מאמר המחקר יעזור לך לקדם את הטיעונים שלך.

מבוא

מטרת ההקדמה לכל יצירה שיש בה היא לתת מידע על מה שהקורא יכול לצפות מהמקור בכללותו. ישנם סוגים שונים של הקדמות, כולל הקדמות והקדמות שעשויות להיכתב על ידי מחבר הספר או על ידי מישהו אחר בעל ידע בנושא. קטעי מבוא יכולים לכלול מידע רקע מדוע נבחר הנושא, רקע על התעניינותו של המחבר בנושא, הקשר הנוגע מדוע הנושא חשוב או העדשה שדרכה ייחקר הנושא. הכרת מידע זה לפני הצלילה לגוף היצירה תעזור לך להבין את גישתו של המחבר לנושא וכיצד הוא עשוי להתייחס לגישה שאתה נוקט במחקר שלך.

תוכן העניינים

לרוב, אם המקור שלך הוא ספר או אתר שלם, הוא יחולק לחלקים שכל אחד מהם מכסה היבט מסוים של הנושא הכולל. ייתכן שיהיה צורך לקרוא את כל הסעיפים הללו על מנת לקבל הבנה של "תמונה גדולה" של המידע הנדון או שעדיף להתרכז רק בתחומים המתייחסים ביותר למחקר שלך. מבט על תוכן העניינים או התפריט יעזור לך להחליט אם אתה צריך את כל המקור או רק חלקים ממנו.

רשימת הפניות

אם המקור שבו אתה משתמש מבוסס מחקר, צריכה להיות לו רשימת הפניות שמופיעה בדרך כלל בסוף המסמך. סקירת הפניות אלה תיתן לך מושג טוב יותר על סוג העבודה שהמחבר הכניס למחקר משלו. האם הם השקיעו עבודה רבה בהערכת המקורות שלהם כמוך? האם אתה יכול לדעת מהציטוטים אם המקורות שבהם נעשה שימוש היו אמינים? מתי הם פורסמו? האם הם מייצגים איזון הוגן של נקודות מבט או שכולם תומכים בנקודת מבט מוגבלת? באיזה מידע משתמש המחבר ממקורות אלה ובאיזו דרך הוא משתמש במידע זה? השתמש בכישורי המחקר שלך כדי לרגל אחר הרגלי המחקר של אחרים כדי לעזור לך להעריך את המקור.

רישום הערות על טקסט

רישום הערות מכונה לפעמים ביאור. ביאור פירושו פשוט לרשום הערות על הטקסט שאתה קורא. יש אנשים שכותבים ביד ישירות על המסמך, יש אנשים שכותבים ביד הערות נפרדות על פיסת נייר אחרת או במחברת, ויש אנשים שמקלידים פתקים - עליכם לעשות את מה שמרגיש לכם הכי טוב. יש מחקרים המראים כי הערות בכתב יד עם נייר ועט מיושן וטוב יעזרו לך לשמור יותר מידע מאשר רישום הערות במחשב (Goodwin, 2018).

אסטרטגיות לחיבור קריאה וכתיבה

אם אתה רוצה להיות קורא ביקורתי, אתה צריך להיכנס להרגל לכתוב בזמן שאתה קורא. אתה גם צריך להבין כי טקסטים מורכבים לא ניתן לקרוא רק פעם אחת. במקום זאת, הם דורשים קריאות מרובות, שהראשונה בהן עשויה להיות כללית יותר במהלכה אתה מתוודע לרעיונות המוצגים בטקסט, מבנהו וסגנונו. במהלך הקריאה השנייה וכל הקריאה שלאחר מכן, תצטרך לכתוב ולכתוב הרבה. להלן כמה טכניקות קריאה וכתיבה ביקורתיות שקוראים פעילים משתמשים בהן בזמן שהם פועלים ליצירת משמעויות מטקסטים שהם קוראים.

הדגיש מקומות מעניינים וחשובים בטקסט: הדגיש מילים, משפטים וקטעים הבולטים, מכל סיבה שהיא. הדגיש את טיעוני המפתח שלדעתך מחבר הטקסט מעלה, כמו גם כל עדות, דוגמאות וסיפורים שנראים מעניינים או חשובים. אל תפחד "לטעות". אין כאן נכון או לא נכון. המקומות בטקסט שאתה מדגיש עשויים להיות זהים או שונים מאלה שהבחינו בחבריך לכיתה, והבדל פרשנות זה הוא תמצית הקריאה הביקורתית.
רשמו הערות: רשמו הערות בשוליים. אם אינך רוצה לכתוב על הספר או היומן שלך, צרף הערות פוסט-איט עם הערותיך לטקסט. אל תפחד לכתוב יותר מדי. זהו השלב של תהליך הקריאה שבמהלכו אתה עושה משמעות באופן פעיל. כתיבה על מה שאתה קורא היא הדרך הטובה ביותר להבין את זה, במיוחד אם הטקסט קשה. אל תפחד לכתוב יותר מדי. זהו השלב של תהליך הקריאה שבמהלכו אתה עושה משמעות באופן פעיל. כתיבה על מה שקראתם תעזור לכם לא רק לזכור את הטיעון שכותב הטקסט מנסה לקדם (פחות חשוב לקריאה ביקורתית), אלא ליצור פרשנויות משלכם לטקסט שאתם קוראים (חשוב יותר).
שמור יומן כניסה כפול: סופרים רבים אוהבים כתבי עת עם כניסה כפולה מכיוון שהם מאפשרים לנו לבצע את הקפיצה מסיכום המקור לפרשנות ושכנוע. כדי להתחיל יומן עם כניסה כפולה, חלק דף לשתי עמודות. כשאתה קורא, בעמודה השמאלית רשום מילים מעניינות וחשובות, משפטים, ציטוטים וקטעים מהטקסט. בעמודה הימנית, ישר את תגובתך ותגובותיך אליהם. להיות רשמי או לא פורמלי כמו שאתה רוצה. הקלט מילים, קטעים ורעיונות מהטקסט שנראה לך שימושי עבור המאמר שלך, מעניין, או, בכל דרך, בולט או יוצא דופן. ציטט או סיכם במלואו, במדויק ובהגינות. בעמודה הימנית, שאל את סוגי השאלות וספק את סוגי התגובות שיאפשרו לך מאוחר יותר ליצור קריאה מקורית של הטקסט שאתה עובד איתו ולהשתמש בקריאה זו כדי ליצור מאמר משלך
אל תוותרו: אם הטקסט שאתה קורא נראה מסובך מדי או "משעמם", זה יכול להיות שלא תקפת אותו בצורה אגרסיבית וביקורתית מספיק. טקסטים מורכבים הם אלה שכדאי להמשיך ולחקור מכיוון שהם מציגים את הרעיונות המעניינים ביותר. קריאה ביקורתית היא תרגול משחרר כי אתה לא צריך לדאוג "לעשות את זה נכון." כל עוד אתה מתאמץ לעסוק בטקסט וכל עוד אתה מוכן לעבוד קשה על יצירת משמעות מתוך מה שאתה קורא, הפרשנות של הטקסט שאתה עובד איתו תהיה תקפה.

בסרטון זה המדריכה פונה לשיעור אנגלית כשהיא מסבירה כיצד להוסיף הערות לטקסט. רבים מהטיפים וההצעות שהיא נותנת יכולים לחול על כל סוג של קריאה ביקורתית למחקר. שימו לב להצעות שהיא מציעה בעת ביאור (קו תחתון, הדגשה, רישום הערות בשוליים). תתבקש להוסיף הערות למקור השבוע, כך שעליך להחליט אילו שיטות היעילות ביותר עבורך.

לחץ כדי לגשת לקישור כדי לפתוח את הסרטון בכרטיסייה חדשה.

שאלות מנחות

כשאתה רושם הערות - אתה אמור לנהל שיחה עם הטקסט - זה נקרא "לדבר עם הטקסט" וזה יעזור לך להבין טוב יותר את מה שאתה קורא. זה גם הזמן לבחור את החלקים של המקור שיעזרו לענות על שאלת המחקר שלך או לתמוך בתזה שלך.

קריאה ביקורתית פירושה שאתה מנתח את ההיגיון של המאמר ו/או הפרק או החלק בספר. אנחנו נהיה יותר לתוך ויכוחים הגיוניים בשבוע הבא. לעת עתה, הנה כמה שאלות או הנחיות בהן תוכל להשתמש כדי לנתח לוגיקה תוך כדי דיבור עם הטקסט:

מהי המטרה העיקרית של מאמר זה או פרק/סעיף?
מהן שאלות המפתח שהמחבר פונה אליהן?
מהו המידע החשוב ביותר במאמר זה או בפרק/סעיף וכיצד אוכל להשתמש בו כדי לתמוך במחקר ובתזה שלי?
מהן המסקנות העיקריות במאמר זה או בפרק/סעיף? האם אוכל להשתמש בהם כדי לתמוך בתזה שלי?

בסדרת הסרטונים הזו, אני עובר על כמה מהשלבים שתיארתי בקריאה השבוע כדי לתת לך דוגמה כיצד אפשר "לדבר עם הטקסט".

השבוע תאתגר אותך לתרגל "לדבר עם הטקסט" עם אחד המקורות שלך. אתה תחלוק את הממצאים שלך איתי במשימה ועם הקבוצה הקטנה שלך.

סרטון ראשון: קריאה לסקירה כללית

לחץ על התמונה כדי לגשת לקישור לפתיחת הסרטון בכרטיסייה חדשה.

סרטון שני: קריאה להבנה

סרטון שלישי: קריאה להערות (רישום הערות)

דוגמא נוספת לשיחה עם הטקסט

זואי פישר היא ספרנית במכללת פירס בוושינגטון. היא משתמשת במקור מסוג פופולרי (מאמר במגזין) כדי לדגמן דיבור עם הטקסט באמצעות מודל החניכות לקוראים.

כל ההערות שהיא מציינת עלולות להפוך לרעיונות שבהם היא עשויה להשתמש ולשלוף במטלת מחקר או בפרויקט כתיבה אחר.

אם אתה סקרן, המאמר שהיא קוראת ומדברת איתו הוא: ג'בר, פ '(2013). מדוע המוח מעדיף נייר סיינטיפיק אמריקן, 309 (5), 48.

פרק זה נערך, עובד מחדש ו/או נכתב על ידי אנדי אדקינס פוג והוא מורשה תחת רישיון Creative Commons ייחוס-לא מסחרי-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי, למעט אם צוין אחרת.

מקורות מקוריים המשמשים ליצירת תוכן (ברישיון גם תחת CC BY-NC 4.0 אלא אם צוין אחרת):

קרנפיל, ק '(2014). ביאור טקסט [קובץ וידאו]. https://youtu.be/JZXgr7_3Kw4 [לא מורשה תחת CC - נגיש באופן חופשי ב- YOUTUBE]

דלסהיים, ג'יי (2017). טיפים לקריאה. https://docs.google.com/document/d/1fTl674DT4QmjDLnYGeabJEi63I3JzS5MDqbgg0Oz21c/edit

להעריך: הערכת תהליך המחקר והממצאים שלך. (2016). ב ג 'בוביש וט' ג'ייקובסון (עורכים), המדריך למשתמש באוריינות המידע. הוצאת מילן. https://milnepublishing.geneseo.edu/the-information-literacy-users-guide-an-open-online-textbook/chapter/evaluate-assessing-your-research-process-and-findings/

שונבאך, ר ', גרינליף, סי ומרפי, ל' (2012). קריאה להבנה: כיצד חניכות קריאה משפרת את הלמידה המשמעתית בכיתות תיכוניות ומכללות, מהדורה שנייה. ג'וסי-בס. [לא מורשה תחת CC - בשימוש באישור המו"ל]

זמילנסקי, פ '(2016). מחקר וקריאה ביקורתית. ג'יי קפקה (עורכת) באורגון כותב טקסט כתיבה פתוח. https://openoregon.pressbooks.pub/oregonwrites/

הפניות

גודווין, ב '(2018). הקסם של כתיבת דברים: האם העט חזק יותר מהמחשב הנייד? מנהיגות חינוכית, 75 (7), 78-79. http://www.ascd.org/publications/educational-leadership.aspx

פול, ר 'ואלדר, ל' (2016). המדריך המיניאטורי למושגים וכלים של חשיבה ביקורתית, מהדורה 7. קרן לחשיבה ביקורתית.