2.8: סיכום
- Page ID
- 205819
- רציונליות מוגבלת
-
התפיסה שכאשר אנו מקבלים החלטות, איננו יכולים להיות רציונליים לחלוטין מכיוון שאין לנו את כל המידע האפשרי או את יכולת העיבוד הקוגניטיבי לקבל החלטות מושכלות ורציונליות לחלוטין.
- סיעור מוחות
-
תהליך של יצירת כמה שיותר רעיונות או אלטרנטיבות, לרוב בקבוצות.
- הטיית אישור
-
הנטייה לשים לב למידע המאשר את האמונות הקיימות שלנו ולהתעלם או להוזיל מידע המתנגש עם האמונות הקיימות שלנו.
- יצירתיות
-
הדור של רעיונות חדשים או מקוריים.
- חשיבה ביקורתית
-
תהליך ממושמע של הערכת איכות המידע, במיוחד על ידי זיהוי כשלים לוגיים בטיעונים.
- קבלת החלטות
-
הפעולה או תהליך החשיבה באמצעות אפשרויות אפשריות ובחירת אחת מהן.
- פרקליטו של השטן
-
חבר קבוצה שלוקח על עצמו בכוונה את התפקיד להיות ביקורתי כלפי רעיונות הקבוצה על מנת להרתיע חשיבה קבוצתית ולעודד מחשבה ודיון מעמיק בנושאים לפני קבלת החלטות.
- אינטליגנציה רגשית
-
היכולת להבין ולנהל רגשות בעצמך ובאחרים.
- הסלמה בהתחייבות
-
הנטייה של מקבלי ההחלטות להישאר מחויבים להחלטות גרועות, גם כאשר עושים זאת מובילה לתוצאות שליליות יותר ויותר.
- קבלת החלטות מבוססת ראיות
-
תהליך של איסוף הראיות הטובות ביותר הקיימות לפני קבלת
החלטה.
- חשיבה קבוצתית
-
הנטייה של קבוצה להגיע להסכמה מהר מאוד וללא דיון מהותי.
- היוריסטיקה
-
קיצורי דרך נפשיים המאפשרים למקבל החלטות להגיע להחלטה טובה במהירות. מדובר באסטרטגיות המתפתחות על סמך ניסיון קודם.
- החלטות לא מתוכנתות
-
החלטות שהן חדשות ואינן מבוססות על קריטריונים מוגדרים או ידועים.
- סכסוך תהליכים
-
קונפליקט לגבי הדרך הטובה ביותר לעשות משהו; קונפליקט מכוון משימות ובונה, ולא ממוקד באנשים המעורבים.
- החלטה מתוכנתת
-
החלטות שחוזרות על עצמן לאורך זמן ועבורן ניתן
לפתח מערכת כללים קיימת.
- מערכת תגובתי
-
מערכת קבלת החלטות במוח מהירה ואינטואיטיבית.
- מערכת רפלקטיבית
-
מערכת קבלת החלטות במוח שהיא הגיונית, אנליטית ושיטתית.
- סכסוך מערכות יחסים
-
קונפליקט בין אנשים המבוסס על הבדלים אישיים (או אישיותיים); סוג זה של קונפליקט נוטה להיות הרסני ולא בונה.
- משביע רצון
-
בחירת הפתרון המקובל הראשון כדי למזער את משך הזמן על החלטה.
- בעלי עניין
-
אנשים או קבוצות המושפעים מהארגון. אלה כוללים בעלים, עובדים, לקוחות, ספקים וחברי הקהילה בה נמצא הארגון.
- דיכוי של התנגדות
-
כאשר חבר קבוצה מפעיל את כוחו למנוע מאחרים להביע את מחשבותיהם או דעותיהם.
סיכום תוצאות הלמידה
2.2 סקירה כללית של קבלת החלטות ניהוליות
1. מהם המאפיינים הבסיסיים של קבלת החלטות ניהוליות?
מנהלים מקבלים החלטות ללא הרף, ולהחלטות אלה יש לעתים קרובות השפעות והשלכות משמעותיות הן על הארגון והן על בעלי העניין שלו. קבלת החלטות ניהולית מאופיינת לרוב במורכבות, מידע לא שלם ומגבלות זמן, ולעתים רחוקות יש תשובה אחת נכונה. לפעמים ישנן מספר אפשרויות טובות (או מספר אפשרויות גרועות), והמנהל חייב לנסות להחליט אילו יניבו את התוצאות החיוביות ביותר (או את התוצאות השליליות המועטות ביותר). על המנהלים לשקול את ההשלכות האפשריות של כל החלטה ולהכיר בכך שלעתים קרובות ישנם בעלי עניין מרובים עם צרכים והעדפות סותרים, כך שלעתים קרובות אי אפשר יהיה לספק את כולם. לבסוף, קבלת החלטות ניהולית יכולה לפעמים להיות בעלת השלכות אתיות, ויש לבחון אותן לפני שמגיעים להחלטה סופית.
2.3 כיצד המוח מעבד מידע לקבלת החלטות: מערכות רפלקטיביות ותגובתיות
2. מהן שתי מערכות קבלת ההחלטות במוח?
המוח מעבד מידע כדי לקבל החלטות באמצעות אחת משתי מערכות: או המערכת ההגיונית, הרציונלית (הרפלקטיבית) או המערכת המהירה והתגובתית. המערכת הרפלקטיבית טובה יותר להחלטות משמעותיות וחשובות; בדרך כלל אין למהר עם אלה. עם זאת, המערכת הריאקטיבית יכולה להציל חיים כאשר הזמן הוא מהותי, והיא יכולה להיות יעילה בהרבה כאשר היא מבוססת על ניסיון ומומחיות מפותחים.
2.4 החלטות מתוכנתות ולא מתוכנתות
3. מה ההבדל בין החלטות מתוכנתות ולא מתוכנתות?
החלטות מתוכנתות הן אלה המבוססות על קריטריונים המובנים היטב, בעוד שהחלטות לא מתוכנתות הן חדשות וחסרות הנחיות ברורות להשגת פיתרון. מנהלים יכולים לקבוע כללים והנחיות להחלטות מתוכנתות על סמך עובדה ידועה, המאפשרת להם להגיע להחלטות במהירות. החלטות לא מתוכנתות דורשות זמן רב יותר לפתרון; ייתכן שמקבל ההחלטות יצטרך לערוך מחקר, לאסוף מידע נוסף, לאסוף דעות ורעיונות מאנשים אחרים וכן הלאה.
2.5 חסמים לקבלת החלטות אפקטיביות
4. אילו חסמים קיימים המקשים על קבלת החלטות אפקטיבית?
ישנם חסמים רבים לקבלת החלטות יעילות. מנהלים מוגבלים ביכולתם לאסוף מידע מקיף, והם מוגבלים ביכולתם לעבד קוגניטיבית את כל המידע הקיים. מנהלים לא תמיד יכולים לדעת את כל התוצאות האפשריות של כל האפשרויות האפשריות, ולעתים קרובות הם מתמודדים עם אילוצי זמן המגבילים את יכולתם לאסוף את כל המידע שהם רוצים שיהיה להם. בנוסף, למנהלים, כמו לכל בני האדם, יש הטיות המשפיעות על קבלת ההחלטות שלהם, וזה יכול להקשות עליהם לקבל החלטות טובות. אחת ההטיות הנפוצות ביותר שיכולות לבלבל את קבלת ההחלטות היא הטיית אישור, הנטייה לאדם לשים לב למידע המאשר את אמונותיה הקיימות ולהתעלם ממידע המתנגש עם אמונות קיימות אלה. לבסוף, קונפליקט בין אנשים בארגונים יכול להפוך את זה למאתגר להגיע להחלטה טובה.
2.6 שיפור איכות קבלת ההחלטות
5. כיצד יכול מנהל לשפר את איכות קבלת ההחלטות האישית שלו?
מנהלים נוטים להשתפר בקבלת החלטות עם זמן וניסיון, מה שעוזר להם לבנות מומחיות. היוריסטיקה וסיפוק יכולות להיות גם טכניקות שימושיות לקבלת החלטות מתוכנתות במהירות. לקבלת החלטות לא מתוכנתות, מנהל יכול לשפר את איכות קבלת ההחלטות שלו על ידי שימוש במגוון טכניקות אחרות. על המנהלים להקפיד לא לדלג על צעדים בתהליך קבלת ההחלטות, לערב אחרים בתהליך בנקודות שונות ולהיות יצירתיים ביצירת אלטרנטיבות. עליהם לעסוק גם בקבלת החלטות מבוססת ראיות: ביצוע מחקר ואיסוף נתונים ומידע עליהם ניתן לבסס את ההחלטה. מנהלים אפקטיביים גם חושבים באופן ביקורתי על איכות הראיות שהם אוספים, והם שוקלים בזהירות תוצאות ארוכות טווח והשלכות אתיות לפני קבלת החלטה.
2.7 קבלת החלטות קבוצתית
6. מהם היתרונות והחסרונות של קבלת החלטות קבוצתיות, וכיצד יכול מנהל לשפר את איכות קבלת ההחלטות הקבוצתיות?
קבוצות יכולות לקבל החלטות טובות יותר מאשר יחידים מכיוון שחברי הקבוצה יכולים לתרום יותר ידע ומגוון נקודות מבט. קבוצות נוטות לייצר גם אפשרויות נוספות, מה שיכול להוביל לפתרונות טובים יותר. כמו כן, אנשים המעורבים בקבלת החלטות שישפיעו עליהם יכולים לשפר את עמדותיהם לגבי ההחלטה שמתקבלת. עם זאת, קבוצות לפעמים לא מצליחות לייצר ערך מוסף בתהליך קבלת ההחלטות כתוצאה מחשיבה קבוצתית, קונפליקט או דיכוי התנגדות.
מנהלים יכולים לשפר את איכות קבלת ההחלטות הקבוצתיות במספר דרכים. ראשית, בעת הקמת הקבוצה, על המנהל לוודא שחברי הקבוצה הבודדים מגוונים מבחינת הידע והפרספקטיבות. המנהל עשוי גם לרצות להקצות עו"ד של השטן כדי להרתיע את החשיבה הקבוצתית. מנהלים צריכים גם לעודד את כל חברי הקבוצה לתרום את רעיונותיהם ודעותיהם, והם לא צריכים לאפשר לקול אחד לשלוט. לבסוף, הם לא צריכים לאפשר לקונפליקטים אישיותיים לשבש תהליכים קבוצתיים.
- מהם כמה מהגורמים שאפשרו לג'ן רוביו וסטפני קורי לקבל החלטות טובות כשהקימו את חברת המזוודות שלהם, Away?
- מהן שתי המערכות שהמוח משתמש בהן בקבלת החלטות? איך הם קשורים להחלטות מתוכנתות ולא מתוכנתות?
- מהו היוריסטי, ומתי יהיה זה נכון להשתמש ביוריסטיקה לקבלת החלטות?
- מהי הטיית אישור? הסבירו כיצד זה יכול להוות מחסום לקבלת החלטות יעילות.
- מהי שגיאה הגיונית?
- מהם שני סוגי הקונפליקט? איזה מהם בונה, ואיזה הרסני?
- מהם השלבים בתהליך קבלת ההחלטות? על אילו אנשים אנשים נוטים לדלג או לבזבז זמן לא מספיק?
- מה אנשים יכולים לעשות כדי לשפר את איכות קבלת ההחלטות שלהם?
- מה יכולים קבוצות או מנהיגי קבוצות לעשות כדי לשפר את איכות קבלת ההחלטות הקבוצתיות?
- מהם היתרונות של קבלת החלטות בקבוצה, במקום באופן פרטני?
תרגילי יישום מיומנויות ניהול
- אם היית רוצה לקנות מכונית חדשה, איזה מחקר היית עושה קודם כדי להגדיל את הסבירות לקבל החלטה טובה? כמנהל, האם אתה חושב שתעסוק במחקר רב יותר או פחות במחקר מזה לפני שתקבל החלטות גדולות עבור הארגון?
- תחשוב על החלטה גדולה שקיבלת. איזו השפעה הייתה לרגשות שלך על ההחלטה הזו? האם הם עזרו או הפריעו לקבלת ההחלטות שלך? האם היית מקבל את אותה החלטה שוב?
- אם היית מתמודד עם דילמה אתית בעבודה, עם מי היית רוצה לדבר לקבלת ייעוץ לפני שתגיע להחלטה?
- עם מה עדיף לערב קבוצה, החלטה מתוכנתת או לא מתוכנתת? למה?
- אם היית מנהל קבוצה עם הרבה קונפליקט אישיות, מה היית עושה?
תרגילי החלטה ניהוליים
- תאר לעצמך שאתה מנהל וששניים מהעובדים שלך מאשימים זה את זה בפרויקט האחרון שלא התנהל כשורה. אילו גורמים היית שוקל בהחלטה למי להאמין? עם מי עוד היית מדבר לפני שתקבל החלטה? מה היית עושה כדי לנסות להפחית את הסיכוי שזה יקרה שוב?
- נשאלת האם הארגון שלך צריך להתרחב ממכירת מוצריה רק בצפון אמריקה למכירת מוצריה גם באירופה. איזה מידע היית רוצה לאסוף? עם מי היית רוצה לדון ברעיון לפני שתקבל החלטה?
- יש לך עמית שהחליט שהארגון צריך להמשיך בטכנולוגיה חדשה. תשעה חודשים לתוך הפרויקט של המעבר לטכנולוגיה החדשה, בהתבסס על מידע חדש אתה משוכנע כי הטכנולוגיה החדשה לא הולך לעבוד כצפוי. למעשה, אתה מצפה שזה יהיה כישלון עצום. עם זאת, כשאתה מנסה לדבר עם עמיתך בנושא, היא לא תקשיב לטיעונים שלך. היא נחושה בדעתה כי טכנולוגיה חדשה זו היא הכיוון הנכון עבור הארגון שלך. למה אתה חושב שהיא כל כך מתנגדת לראות סיבה? בהתחשב במה שלמדת בפרק זה, מה תוכל לעשות כדי לשכנע אותה?
- המנהל שלך ביקש ממך לקחת את ההובלה בפרויקט חדש ויצירתי. היא עודדה אותך ליצור צוות משלך (מעובדים קיימים) שיעבוד איתך על הפרויקט. אילו גורמים היית רוצה לשקול בהחלטה מי צריך להצטרף לצוות הפרויקט שלך? מה היית רוצה לעשות כראש הצוות כדי להגדיל את הסבירות שהקבוצה תצליח?
- זהה את הפגמים הלוגיים בטיעון זה:
- אנחנו רוצים שיהיו לנו מנהיגים אפקטיביים בארגון הזה.
- אנשים גבוהים יותר נוטים להיתפס כמנהיגים יותר.
- גברים בדרך כלל גבוהים יותר מנשים.
- לכן, עלינו להעסיק רק גברים שיהיו מנהלים בארגון שלנו.
מקרה חשיבה ביקורתית
תקליטי ויניל עושים קאמבק
תעשיית המוזיקה ראתה שורה של חידושים ששיפרו את איכות השמע - מכירות תקליטי הוויניל עלו בסופו של דבר על ידי דיסקים קומפקטיים בשנות השמונים, אשר לאחר מכן הוקפלו על ידי מוזיקה דיגיטלית בתחילת שנות האלפיים. שתי הטכנולוגיות החדשות יותר מתהדרות באיכות צליל מעולה לתקליטי ויניל. הויניל אמור להיות מת, אבל זה לא. יש האומרים שזו פשוט תוצאה של נוסטלגיה - אנשים אוהבים לחזור לתקופות ישנות יותר. עם זאת, חלק מהאודיופילים אומרים כי תקליטי ויניל מפיקים צליל "חם" שלא ניתן לשחזר בשום פורמט אחר. בנוסף, תקליט ויניל הוא מוצר מוחשי (אתה יכול להרגיש אותו, לגעת בו ולראות אותו כשאתה הבעלים של התקליט הפיזי) והוא מושך יותר, מנקודת מבט אסתטית, מאשר תקליטור. זהו גם פורמט המעודד האזנה לאלבום שלם בבת אחת, ולא רק האזנה לרצועות בודדות, שיכולות לשנות את חווית ההאזנה.
יהיו הסיבות אשר יהיו, ויניל עושה קאמבק מרשים. גידול המכירות נמצא בספרות הדו-ספרתיות בשנים האחרונות (מעל 50% בשנת 2015 ושוב בשנת 2016) וצפוי לעלות על 5 מיליארד דולר בשנת 2017. סוני, שלא הפיקה תקליט ויניל מאז 1989, הודיעה לאחרונה שהיא חזרה לעסקי הוויניל.
אחד האתגרים הגדולים ביותר להכנת תקליטי ויניל הוא שרוב המכבשים הם בני 40+. בתהליך ההקלטה מחממים פיסות ויניל ל -170 מעלות ואז מכונה מיוחדת מפעילה 150 טון לחץ כדי ללחוץ על הוויניל לצורת התקליט. כתריסר יצרני תקליטים ויניל חדשים צצו בעשור האחרון בארצות הברית. חברת Independent Record Pressing, חברה שבסיסה בניו ג'רזי, החלה לייצר תקליטי ויניל בשנת 2015 באמצעות מכונות דפוס ישנות וקיימות. מטרתם עם ההתחלה הייתה להפיק למעלה ממיליון תקליטים בשנה. עם זאת, גם ברמת ייצור זו, הביקוש עולה בהרבה על יכולתה של החברה לייצר בגלל המספר המצומצם של מכונות הדפוס הזמינות. הם יכלו להפעיל את המכונות שלהם ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, ולא להדביק את הביקוש.
השאלה הגדולה היא מה צופן העתיד לתעשייה זו. האם זו תהיה רק אופנה חולפת? האם תעשיית תקליטי הוויניל תישאר שוק נישה קטן? או שמא זו הרנסנס, לידה מחדש של מוצר שיכול לעמוד במבחן הזמן והטכנולוגיות האלטרנטיביות? אם זו לידה מחדש, עלינו לראות את הביקוש ממשיך לצמוח בקצב המהיר האחרון שלו.. ואם הביקוש נשאר חזק, אז השקעה בעיתונות חדשה עשויה בהחלט להיות כדאית. אם זו רק חזרה נוסטלגית קצרת מועד לתקשורת מיושנת, עם זאת, השקעת ההון הגדולה הנדרשת לרכישת מכונות דפוס חדשות לעולם לא תוחזר. אפילו עם הצמיחה האחרונה, תקליטי ויניל עדיין היוו רק 7% מכלל המכירות בתעשיית המוזיקה בשנת 2015. זה אולי מספיק כדי להפעיל שוב מכבשים ישנים, אך עד כה זה לא הספיק כדי לקדם השקעה רבה במכונות חדשות. העלות של עיתונות חדשה? כמעט חצי מיליון דולר.
לפחות יצרן אחד אופטימי לגבי עתיד הוויניל. GZ Media, שבסיסה בצ'כוסלובקיה, היא כיום היצרנית הגדולה בעולם של תקליטי ויניל. הנשיא והבעלים זדנק פלק שמר על מפעל התקליטים שלו במהלך השנים הרזות שבהן מכירות הוויניל הגיעו לתחתית. הוא מודה שההחלטה לא הייתה הגיונית לחלוטין; הוא המשיך בין השאר בגלל התקשרות רגשית לתקשורת. לאחר שהביקוש לתקליטי ויניל כמעט נעלם, פלק שמר רק כמה מכבשי הדפוס כדי לענות על הביקוש שנותר. כוונתו הייתה להיות היצרן האחרון שנותר של תקליטי ויניל. נראה כי ההתקשרות הרגשית של פלץ לתקליטי ויניל שימשה אותו היטב, וזו דוגמה מצוינת לכך שביסוס החלטות על היגיון טהור לא תמיד מוביל לתוצאות הטובות ביותר. הצרכנים מקבלים החלטות רכישה בחלקן על סמך המשיכה הרגשית של המוצר, ולכן אין זה מפתיע שהצרכנים חשים גם קשר רגשי לתקליטי ויניל, כפי שעשתה פלק.
כאשר הביקוש לתקליטי ויניל היה נמוך, פלק אחסן את מכבשי החברה שכבר לא היו בשימוש כך שניתן יהיה לקניבליזציה לחלקים לפי הצורך. כאשר המכירות החלו לצמוח שוב בשנת 2005, הוא החל לשלוף מכונות ישנות מהאחסון ואף השקיע בכמה חדשות. זה הפך את GZ Media לא רק למפיק תקליטים הוויניל הגדול בעולם, אלא גם לאחד היחידים עם ציוד מפעל חדש. GZ Media מייצרת למעלה מ-20 מיליון תקליטי ויניל בשנה, ו-Pelc מתרגשת להמשיך במגמה זו ולהישאר יצרנית גדולה במה שנחשב כיום לשוק נישה.
שאלות חשיבה ביקורתית
- מדוע לדעתך תקליטי ויניל מושכים לקוחות?
- האם אתה חושב שצמיחת המכירות תמשיך להיות חזקה במכירות ויניל? למה או למה לא?
- איזה מחקר היית רוצה לערוך לפני שתקבל החלטה להשקיע בעיתונות חדשה?
מקורות: לי בארון, "חזרה לרשומה - הסיבות מאחורי הקאמבק הבלתי סביר של ויניל", השיחה, 17 באפריל 2015, https://theconversation.com/back-on-...comeback-39964. חנה אליס-פיטרסון, "מכירות שיא: ויניל מגיע לשיא של 25 שנה", הגרדיאן, 3 בינואר 2017, www.theguardian.com/music/20... הזרמת טיולים. אלן קוצין, "נגמל על תקליטורים, הם מושיטים יד לוויניל" הניו יורק טיימס, 9 ביוני 2013. ריק ליימן, "החברה הצ'כית, לוחצת להיטים במשך שנים על ויניל, מגלה שהיא הפכה לאחת", הניו יורק טיימס, 6 באוגוסט 2015. אלק מקפרלן וצ'י קוביאשי, "קאמבק ויניל: סוני תפיק שוב תקליטים לאחר הפסקה של 28 שנה", CNN כסף, 30 ביוני 2017, money.cnn.com/2017/06/30/news... rds/index.html. קייט רוג'רס, "מדוע בני דור המילניום קונים יותר תקליטי ויניל", CNBC.com, 6 בנובמבר 2015. https://www.cnbc.com/2015/11/06/why-...l-records.html. רוברט טייט, "בחריץ: החברה הצ'כית מובילה ברשימה של מפיקי תקליטים ויניל בעולם", הגרדיאן, 18 באוגוסט 2016.