14: התמרת אותות
- Page ID
- 208515
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
אורגניזמים מטאזואים הם לא רק קונגלומרציות של תאים שבמקרה נדבקים זה לזה. לתאים לכל אחד יש פונקציות ספציפיות שיש לתאם זה עם זה על מנת להבטיח את הישרדותו של האורגניזם ובכך את ההישרדות המשותפת של תאי הרכיב. אם נדרש תיאום, נדרשת גם שיטת תקשורת בין תאים. למעשה, זה אפילו יותר מסובך מזה מכיוון שהתקשורת בין התאים רק מגרדת את פני השטח והתקשורת התוך תאית שממשיכה לתאם פעילויות סלולריות מרובות בתגובה לאות חיצוני היא בדרך כלל מורכבת בהרבה מהשידור הראשוני של אותו אות.
- 14.1: מבוא להעברת אותות
- ישנם שלושה אופנים עיקריים של תקשורת בין תאית. (1) אלה הם מגע ישיר בין מולקולות איתות הקשורות לממברנות של שני תאים סמוכים, (2) אותות מסיסים לטווח קצר המתפזרים למרחקים קצרים, ו- (3) אותות מסיסים ארוכי טווח המופרשים למחזור הדם כדי להינשא לכל מקום בגוף.
- 14.2: קולטנים וליגנדים
- חלבון שבמקרה קושר משהו אינו בהכרח קולטן. קולטן מוגדר כחלבון הנקשר לליגנד חוץ תאי, ולאחר מכן עובר שינוי קונפורמטיבי או ביוכימי באופן שהוא יוזם שרשרת של אירועים תוך תאיים שבאמצעותם התא מגיב לאות החוץ -תאי. מהם הליגנדים והקולטנים שלהם?
- 14.3: קולטני 7-TM (מצמידים חלבון G)
- הקולטנים 7-טרנסממברניים, או הקולטנים המצמידים לחלבון G הם, באופן לא מפתיע, משפחה של חלבונים העוברים דרך קרום התא 7 פעמים. מסוף האמינו הוא חוץ תאי ומסוף הקרבוקסיל הוא תוך תאי.
- 14.4: קולטן טירוסין קינאזות
- בניגוד לקולטני 7-TM, הקולטן טירוסין קינאזות (RTK) עוברות דרך הממברנה פעם אחת בלבד, ויש להן תחום אנזים מובנה - חלבון טירוסין קינאז. RTKs חייבים להתעמעם כדי להיות קולטנים פונקציונליים, אם כי RTKs בודדים יכולים להיקשר לליגנדים שלהם. הליגנדים גם מתעמעמים, וכאשר מופעל קולטן מעומעם, תחומי הקינאז חוצים פוספורילציה של התחום הציטופלזמי ביחידת הקולטן השנייה.
- 14.5: איתות יון סידן
- איתות על ידי הגדלת סידן ציטוזולי הוא מנגנון תיאום תוך תאי חשוב ונמצא בכל מקום. כבר ראינו ששחרור Ca2+ בתאי שריר נדרש כדי לאפשר התכווצות של כל סרקומר, ומיקום הרשת הסרקופלסמית מאפשר שינויים מהירים בריכוז כמעט בו זמנית על פני התא כולו. מנגנון פיזיולוגי חשוב נוסף הנשען על סידן הוא הפריה.
תמונה ממוזערת: ייצוג פשוט של מסלולי העברת אותות עיקריים ביונקים. (CC BY-SA 3.0; סייברטורי ודרכים לא נלקחות).