-
מה שהופך את המשמעות של הטקסט.
-
חיבור והפעלת ידע קודם רלוונטי בנושא רווחה בהקשרים חינוכיים.
-
חיבור עם תחושת הרווחה שלך.
שאלה מנחה:
מה אתה כבר יודע על רווחה ומה אתה צריך ללמוד?
תצלום של אמנות רחוב מאת לואיס אלפונסו אורלנה ב- unsplash.
תצלום זה, המוצג משמאל, המופיע גם על הכריכה הקדמית מייצג את פתיחת האפשרויות, גידול ויצירה משותפת של ידע, ודרך הדלתות הללו אנו נכנסים.
ניתן לראות שהצבעים על הדלתות מייצגים את ההבדלים באנשים, את תפיסות הרווחה ואת תחושות הרווחה השונות. חלק מהצבעים נועזים וחיים, אחרים פחות אבל הצבעים המשתנים הם מה שיוצר את הגרפיקה המרהיבה.
ניתן לראות את הדימויים של העץ כמייצגים את גידול הרווחה ביותר מכיוון אחד כאשר העצים מסתעפים. תקוותנו כמחברים היא שהמידע הכלול בספר זה יכול להועיל לאנשים בהקשרים חינוכיים שונים, לתמוך בצמיחת הרווחה החיובית.
מבוא
הקשרים חינוכיים (למשל, בתי ספר, יחידות חינוך מיוחד ומרכזים לגיל הרך) הם מקומות של הון תקווה חברתי, מקום ומרחב שבו אנשים יכולים לעורר חשיבה חיובית, לעסוק בצמיחה חינוכית ושמירה על רווחה. מחקרים רבים מצביעים על כך שקידוד הרווחה הוא תפקיד מרכזי של בתי ספר ומורים נמצאים בעמדה מצוינת להכיר בשינויים המעידים על חששות רווחה.
איכות החיים או הרווחה של אדם או קהילה היא פונקציה של התנאים בפועל של אותם חיים ומה הפרט או הקהילה עושים מאותם תנאים. מה שאדם או קהילה עושים מאותם תנאים הוא בתורו פונקציה של האופן בו נתפסים התנאים, מה חושבים ומורגשים לגבי אותם תנאים, מה נעשה ולבסוף, אילו השלכות נובעות מכל התשומות הללו. לתפיסות, למחשבות, לרגשות ולפעולות של אנשים, אם כן, יש השפעה על תנאי החיים שלהם ושל אחרים (Michalos, 2007, p.4).
לפני היציאה למסע זה של חקר רווחה בהקשרים חינוכיים, פרק זה יתחבר לידע הקודם שלך בנושא רווחה ויחקור את תחושת הרווחה שלך.
חיבור עם הידע הקודם שלך
חיבור והפעלה של ידע קודם רלוונטי מרכיב גשרים המחברים בין ידע שכבר משולב בהבנת נושא וידע חדש, ובכך מאפשרים למידה באמצעות יצירת ווים מנטליים המסייעים לעגן מושגים, תהליכים ומיומנויות הוראה חדשים (אנדרסן, 2018). Mazano (2004) טוען כי קישור למומחיות או ידע קודם בכל תחום, מגדיל את כמות הידע הנדרש הנגיש לשימוש כאשר לוקחים בחשבון מידע חדש, שאילתות, שאלות או אתגרים. בהמשך לכך קמפבל וקמפבל (2009) מניחים שזו הסיבה שאנשים מסוימים בעלי מומחיות רבה נוטים יותר להרהר בנקודות מבט מרובות של עניינים, שאילתות, שאלות או בעיות ולהגיע לתשובות מנומקות נוספות מאשר טירונים. בחינה מחודשת של ידע קודם מעצבת יסודות איתנים לפיתוח חוויות למידה חדשות, ותומכת בערך עצמי, מפחיתה תחושות של בורות או חוסר יכולת כללי, שכן נוצרות אפשרויות מעוררות חדשות כאשר נוצרים קשרים בין רעיונות עבר למידע חדש (אנדרסן, 2018). הפעלה וחיבור של ידע קודם רלוונטי חיונית בקביעת הסצנה.
-
-
בואו להתחבר לידע הקודם שלכם על ידי בחינת הנושא של ספר לימוד זה - רווחה, ובמיוחד רווחה בהקשרים חינוכיים.
השלם את המשימות שלהלן.
| דברים שאני מבין | דברים שאני חושב שאני מבין | דברים שאני רוצה או צריך להבין וללמוד איך לעשות |
| מה אתה כבר מבין לגבי רווחה באופן כללי? | מה אתה חושב שאתה מבין? | מה אתה רוצה או צריך לגלות? למה אתה רוצה או צריך לגלות את זה? |
| מה אתה כבר מבין לגבי רווחה בהקשרים חינוכיים? | מה אתה כבר מסוגל לעשות בטיפוח רווחה בהקשר הנוכחי שלך? | למה זה חשוב לך? |
| מה אתה מבין כרגע כיצד לטפח רווחה בהקשר הנוכחי שלך? | איזו רמת מומחיות/ניסיון יש לך? | מה אתה רוצה ללמוד? |
| כיצד ניתן להוכיח זאת? (למשל, איך אתה יודע ואיך זה נראה?) | למה זה חשוב לך? |
טבלה 1.1 חיבור לידע הרווחה הקודם שלך למה שאתה רוצה או צריך ללמוד. עיבוד מקמפבל, ל 'וקמפבל, ב' (2009). למידה מודעת: 101 אסטרטגיות מוכחות להצלחת תלמידים ומורים, Thousand Oaks, קליפורניה: הוצאת קורווין. עמ '14
מתחבר לעצמך
היכרות עם האותות והערכים הפנימיים שלך והכרה כיצד רגשותיך משפיעים עליך, תורמת להבנת רווחתך, כמו גם להבנת המצב המורכב ההוליסטי שהוא רווחה בהקשר חינוכי רחב יותר. כיוון שמודעות עצמית היא אבן יסוד מרכזית החיונית להבנת הרווחה האישית ורווחתם של יחידים, צוותים וקהילת בית הספר (Andersen, 2018). מודעות עצמית נדרשת ליצירת יחסי אמון וקידום רווחה. אם איננו מכירים את עצמנו, קשה יותר ויותר לדעת, להבין ולסייע ביעילות למישהו אחר. על פי Eurich (2017), מודעות עצמית היא "היכולת לראות את עצמנו בבירור, להבין מי אנחנו, איך אחרים רואים אותנו וכיצד אנו משתלבים בעולם" (Eurich, 2017, p.4). Covey (2004) מרחיב זאת עוד יותר על ידי הסבר המודעות העצמית כיכולת להבין ולהרהר במדויק את כישוריו, הידע, הרגשות וההתנהגות של עצמו, ולאחר מכן לחוקק תובנה זו כדי לזהות נקודות חוזק ולנסות להקל על חולשות כלשהן. הרעיון של מודעות עצמית שמציבה גולמן (2005), חורג מפעולות פסיביות כאלה בלבד, לסנגור על בסיס חזק בפעולה יזומה, שבה אנשים בעלי ידע עצמי מפעילים סוכנות ליצירת החלטות ובחירות מכוונות ומושכלות במעקב ובקרה על מחשבותיהם ו הטיות סאבלימינליות. Eurich (2013), מסביר כי פעולה אקטיבית יזומה זו כוללת שתי צורות שונות של מודעות עצמית:
- מודעות עצמית פנימית - לדעת ולהבין את עצמך (Eurich, 2017).
- מודעות עצמית חיצונית - לדעת כיצד אנשים אחרים תופסים אותך ותופסים את עצמך במדויק מנקודות מבט של אחרים (Eurich, 2017).
יכולתו של הפרט לתפוס, לזהות ולנהל רגשות מספקת את הבסיס לסוגי הכישורים החברתיים והרגשיים הדרושים לשיחות אישיות ומקצועיות מוצלחות (Reiss, 2009). זהות העצמי משפיעה על נקודות המבט של אחרים ויכולה להשפיע רבות על מאמציו של האדם לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים ולתמוך, לשפר ולקדם את רווחתם. לכן חשוב לשאול את עצמך מי אתה ולהבין כיצד תוכל ותתקשר עם אחרים בצורה מקצועית וחינוכית אכפתית. באמצעות הכרת עצמך והיות מודע למה שחשוב לך (כלומר, הערכים והאמונות שלך), אתה יכול להתנהג בצורה אותנטית כשאתה מתקשר עם אחרים ביחסים אישיים ומקצועיים כאחד (אנדרסן, 2018).
הבנת רווחתם של אחרים מלכתחילה מתחילה לעתים קרובות בהבנה של עצמך.
-
איך
היית מדרג את הרווחה שלך? האם זה מדויק? באילו ראיות אתה משתמש כדי לאמת זאת? האם אחרים יראו אותך באותה צורה?
-
מהם ערכי הליבה שלך? כיצד הם מיושרים/או לא מיושרים לערכי הליבה של ההקשר שלך? איך זה משפיע או לא משפיע על רווחתך?
-
בשביל מה אתה מייצג? אילו עקרונות מנחים אותך? איך הם משפיעים או לא משפיעים על רווחתך?
- המחקר המקיף של Rochat (2003) על התפתחות המודעות העצמית מציע דרך אחת להמשגה של רמות מודעות עצמית, וכיצד מודעות עצמית מתפתחת עם הזמן כתוצאה מחוויות חיים (ראה טבלה 1.2). היכן היית ממקם את רמת המודעות העצמית שלך? אילו ראיות יש לך כדי לתמוך ברמה שזיהית? עד כמה שיקול הדעת שלך מדויק? איך אתה יכול לאמת את שיקול דעתך?
| רמה | רמות הפיתוח של Rochat | תיאור |
| 0 | בלבול | ללא מודעות עצמית או הבנה כיצד פעולות אינדיבידואליות מתחברות לסביבה או משפיעות עליה. |
| 1 | בידול | ברמה זו קיימת מודעות להבדל בין מה שנתפס על ידי העצמי לבין מה שמשתקף בסביבה, וקבלת תחושה של האופן שבו העצמי ממוקם ביחס לאותה סביבה. |
| 2 | מצב | הבנה הולכת וגוברת שניתן לראות את התוצאות של פעולות בייצור עצמי ויכולות להשפיע על ההשפעה על הסביבה. |
| 3 | זיהוי | מודעות עצמית בסיסית. תודעה ואיסוף ועיבוד פעיל של מידע מהסביבה תוך התמקדות במציאות (ההשפעה) של ההתנהגות האישית. זיהוי רגשות, תחושות פיזיות, תגובות, הרגלים, התנהגויות ומחשבות. הבנה כיצד מנוהל העצמי וכיצד מתקשרים עם אנשים אחרים. |
| 4 | קביעות | הכרה בכך שזה אני ואני תקוע עם זה (לפעמים). ניתן לזהות את העצמי מעבר לרגע ולכאן ועכשיו. ברמה זו העצמי מתבטא כמתמשך, ובמקביל גם מגיב לשינויים לאורך זמן. זוהי הנקודה בה ניתן לבצע שינויים; מתפתחת הערכה של סיבות להתנהגות העבר או למערכות הגנה עצמית; נקודות תורפה שהיו באותה תקופה מוכרות ומוכרות; ואמונות ליבה שליליות וחיוביות מזוהות. |
| 5 | מודעות עצמית או מודעות עצמית מטא | הבנה שזה ה"אני "שכולם רואים וש"אני" השלמתי עם זה. ברמה זו אנשים מודעים לחלוטין למי שהם, כיצד הם מציגים וכיצד הם נתפסים במוחם של אחרים. מודעות עצמית או מודעות עצמית מטא מספקות הזדמנויות לבצע שינויים שעושים הבדל אמיתי וכשאנשים מודעים לעצמם פתוחים גם להערכה נוספת של האופן שבו הם נתפסים. |
טבלה 1.2 5 רמות המודעות העצמית של Rochat. טקסט מותאם מתוך מודעות עצמית. ויקיפדיה. הוחזר מ- https://en.Wikipedia.org/wiki/Self-awareness, זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם.
אנו מכירים בכך שמסע בגילוי עצמי יכול לפעמים להיות מאתגר, הבנת העצמי יוצרת אותנטיות עמוקה יותר במערכות יחסים מקצועיות ושיחות רווחה על ידי פיתוח מנגנונים פנימיים מורכבים יותר לדעת מתי ואיך להתקשר עם אנשים אחרים. הבנת העצמי אינה התגלות או תהליך "חד פעמי". זהו מסע למידה לכל החיים הכולל עבודה קשה, לוקח תרגול רב, עשוי להיות כואב רגשית בזמנים בהם אדם מזהה ומכיר בחוזקות ובחולשות שלו, לוקח זמן לשלוט אך הכי חשוב שזו עבודה כדאית. ייתכן שתגלה כי ייתכן שיהיה עליך לנצל את פעילויות הלמידה לעיל פעמים רבות ככל שאתה גדל כלומד.
טקסט זה
טקסט זה מתמקד ברווחה בהקשרים חינוכיים שכן הקשרים חינוכיים ממלאים תפקיד מרכזי בהוראת התלמידים על אי אלימות, קידום הבנת המגוון, הענקת לאנשים מטרה ומשמעות משותפים ואת הכישורים וההתנהגויות ליצירת עתיד מכיל, בריא וחיובי יותר (Niemi, Lavonen, Kallioniemi, & amp Toom, 2018). Weare (2013) מאשר את דבריו של מאסלו (1970), וטוען כי חשוב באופן משמעותי לספק את צרכיו הרגשיים החברתיים של הפרט לפני שהוא מתרכז בצרכים האקדמיים. מחלקת החינוך וההדרכה בקווינסלנד {DET} (2018) חוזרת על חשיבות ההסעדה לצרכיו של הפרט, ומציבה שהתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר בסביבות בהן מטפחים את רווחתם החברתית, הרגשית והפיזית. אז איך אנחנו עושים את זה?
כדי ליצור מטרה קהילתית בהקשר חינוכי אמיתי צריכה להיות הבנה משותפת של המטרה, חזון ברור ושפה משותפת סביב דרכי עבודה מבוססות התורמות באופן חיובי לבניית תרבות בטוחה ומכילה שבה הרווחה חזיתית. בתחילת כל פרק הצבנו שאלות מנחות שתוכלו לשקול. בפרק הראשון אנו מתארים דרך אפשרית ליצירת משמעות באמצעות הטקסט; פרק שני בוחן כמה מושגים תיאורטיים של רווחה (שאלה מנחה: מהי רווחה?) ; פרק שלישי מציג מדיניות, מסגרות וחקיקה שהודיעו על ההתמקדות ברווחה (שאלה מנחה: כיצד נחקקת רווחה?) ; פרק רביעי מתאר משפיעים אפשריים ומאפשרים לרווחה (שאלה מנחה: כיצד משופרת הרווחה?) ; פרק חמישי בוחן הטמעת התמקדות רחבה בחינוך ברווחה (שאלה מנחה: כיצד נחקקת ומוטמעת רווחה?) והפרק האחרון, פרק שישי, בוחן את הניתוח האקולוגי והקונטקסטואלי של רווחה ביחס למסגרת רווחה במקום העבודה (שאלה מנחה: כיצד ניתן לחוקק ולקדם רווחה בהקשר שלי?).
אנו מקווים שאתה אוהב ללמוד איתנו ואנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר בתקווה לבנות ידע והבנות משותפות המועילות בהקשרים חינוכיים.
הפניות
אנדרסן, סי (2018). אדו8400. אימון וחונכות בהקשרים חינוכיים: הערות הקורס. Toowoomba, אוסטרליה: אוניברסיטת דרום קווינסלנד.
קמפבל, ל 'וקמפבל, ב' (2009). למידה מודעת: 101 אסטרטגיות מוכחות להצלחת תלמידים ומורים, Thousand Oaks, קליפורניה: Corwin Press.
קובי, ס.ר. (2004). ההרגל השמיני: מיעילות לגדולה. ניו יורק, ניו יורק: עיתונות חופשית.
משרד החינוך וההדרכה. (דט). (2018). בריאות ורווחה. הוחזר מחינוך.qld.gov.au/בתי ספר/בריא/
יוריך, ט '(2013). מנהיגות בנקאית: אנשים מאושרים, תוצאות בשורה התחתונה והכוח לספק את שניהם. אוסטין טקסס, טקסס: הוצאת ספרים עלים ירוקים.
יוריך, ט '(2017). תובנה: כוחה של מודעות עצמית בעולם שולל עצמי. לונדון, בריטניה: פאן ספרים.
גולמן, ד '(2005). אינטליגנציה רגשית. ניו יורק, ניו יורק: בית אקראי.
מאסלו, א 'ה' (1970). מוטיבציה ואישיות. ניו יורק, ניו יורק: הארפר אנד רו.
Mazano, R. (2007) אמנות ומדע ההוראה: מסגרת מקיפה להוראה אפקטיבית. אלכסנדריה, וירג'יניה: איגוד הממונים ופיתוח תכניות הלימודים.
מיכלוס, א. ק (2007). חינוך, אושר ורווחה. מאמר שהוצג בכנס הבינלאומי בנושא 'האם האושר ניתן למדידה ומה המשמעות של אמצעים אלה למדיניות ציבורית? ' , רומא, איטליה.
ניימי, ח ', לבונן, ג'יי, קליונימי, א', וטום, א' (2018). תפקיד המורים במערכת החינוך הפינית. בתפקיד המורה בעולם הגלובליזציה המשתנה: משאבים ואתגרים הקשורים לעבודה המקצועית של ההוראה (עמ '47-61). ליידן, הולנד: בריל סנס. הוחזר מ https://brill.com/abstract/book/edcoll/9789004372573/BP000008.xml
רייס, ק '(2009). אימון מנהיגות למחנכים. צ'לטנהאם, VIC: הוקר בראונלו חינוך.
רוצ'ט, פ '(2003). חמש רמות של מודעות עצמית כשהן מתפתחות בשלב מוקדם של החיים. תודעה וקוגניציה, (12), 707-731.
וייר, ק '(2013). קידום בריאות נפשית, רגשית וחברתית: גישה בית ספרית שלמה. לונדון, בריטניה: רוטלדג '.