4.5: בחירת קבוצה
- Page ID
- 208220
חלופה מוצעת לכושר כולל היא מושג הבחירה הקבוצתית. בתרחיש אבולוציוני מסוג זה, קבוצות קטנות של אורגניזמים מאותו המין פועלות למעשה כאורגניזמים בודדים (אולי קולוניאליים). הצלחת הרבייה של הקבוצה, בהשוואה לקבוצות אחרות של האורגניזם, היא הבסיס לבחירה. לקבוצות המציגות תכונות שיתופיות ואלטרואיסטיות יש יתרון סלקטיבי על פני קבוצות שלא. שוב, הניתוח המתמטי דומה (ונטען כי בחירת קבוצות ובני משפחה מתמטית שוות ערך) 124. העלויות של תכונה חייבות להתקזז על ידי היתרונות, אך כעת גורם המפתח הוא חברות בקבוצה מסוימת (ובדרך כלל, חברי קבוצה נוטים להיות קשורים זה לזה). מחזור החיים של החיידק Myxococcus xanthus מספק דוגמה לסוג זה של התנהגות. כאשר תנאי הסביבה קשים, התאים מצטברים ל"גופי פרי" צפופים בקוטר 100 מיקרומטר המכילים כ-100,000 נבגים עמידים ללחץ כל אחד. כאשר הסביבה משתפרת, והטרף הופך לזמין, הנבגים משתחררים במסה וחוזרים לחיים פעילים. הם נעים וניזונים באופן שיתופי דרך שחרור אנזימי עיכול, שמכיוון שהם פועלים במצב מניין, יכולים להגיע לרמות גבוהות 125. לקבוצה מתואמת היטב צפוי להיות יתרון רבייה משמעותי על פני אוסף אנרכי יותר של פרטים.
בעוד שתפקידיהם התפקודיים שונים בבירור, סוגים אנלוגיים של התנהגות נראים בלהקות ציפורים, בתי ספר (או להקות) של דגים, נחילי דבורים ופריחת אצות 126. כל אחת מהדוגמאות הללו מייצגת אסטרטגיה שיתופית שבאמצעותה אורגניזמים יכולים להשיג יתרון רבייה על פני אלה שאינם מציגים את ההתנהגות. בעוד שההתנהגות המקורית היא ככל הנראה תוצאה של בחירת קרובי משפחה, בטבע יתכן שקבוצות (קהילות) שונות יכולות להיות בתחרות זו עם זו, והקבוצה/ים שמייצרים הכי הרבה צאצאים, (כלומר, הקבוצות המצליחות ביותר מבחינה רבייה) יבואו לשלוט.


