13: חסינות הומורלית
- Page ID
- 208926
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
חסינות הומורלית מתייחסת לייצור מולקולות נוגדנים בתגובה לאנטיגן. מולקולות נוגדנים אלה מסתובבות בפלסמת הדם ונכנסות לרקמות ואיברים דרך התגובה הדלקתית. חסינות הומורלית היא החיידקים היעילים ביותר או הרעלים שלהם הממוקמים בחללים החוץ תאיים של הגוף. נוגדנים או אימונוגלובולינים הם תצורות גליקופרוטאין ספציפיות המיוצרות על ידי לימפוציטים מסוג B ותאי פלזמה בתגובה לאנטיגן ספציפי ומסוגלים להגיב עם אותו אנטיגן.
- 13.1: נוגדנים (אימונוגלובולינים)
- חסינות הומורלית מתייחסת לייצור מולקולות נוגדנים בתגובה לאנטיגן. חסינות הומורלית היא החיידקים היעילים ביותר או הרעלים שלהם הממוקמים בחללים החוץ תאיים של הגוף. נוגדנים או אימונוגלובולינים הם תצורות גליקופרוטאין ספציפיות המיוצרות על ידי לימפוציטים מסוג B ותאי פלזמה בתגובה לאנטיגן ספציפי ומסוגלים להגיב עם אותו אנטיגן.
- 13.2: דרכים בהן נוגדנים עוזרים להגן על הגוף
- הנוגדנים המיוצרים במהלך חסינות הומורלית מגנים בסופו של דבר על הגוף במגוון אמצעים שונים. אלה כוללים: אופסוניזציה, ציטוליזה MAC, ציטוטוקסיות תאית תלויה בנוגדנים (ADCC) על ידי תאי NK, נטרול אקסוטוקסינים, נטרול וירוסים, מניעת היצמדות חיידקית לתאי מארח, צבירה של מיקרואורגניזמים, אימוביליזציה של חיידקים ופרוטוזואנים וקידום תגובה דלקתית.
- 13.2 א: אופסוניזציה
- 13.2B: ציטוליזה על ידי קומפלקס התקפת הממברנה (MAC)
- 13.2C: ציטוטוקסיות תאית תלויה בנוגדנים (ADCC) על ידי תאים הורגים טבעיים
- 13.2D: נטרול אקסוטוקסינים
- 13.2E: נטרול וירוסים
- 13.2F: מניעת דבקות חיידקית
- 13.2G: התלכדות של מיקרואורגניזמים
- 13.2H: אימוביליזציה של חיידקים ופרוטוזואנים
- 13.2I: קידום תגובה דלקתית
- 13.3: חסינות אקטיבית ופסיבית שנרכשה באופן טבעי ומלאכותי
- במהלך חסינות פסיבית, הגוף מקבל נוגדנים המיוצרים באדם או בבעל חיים אחר והחסינות קצרת מועד. במהלך חסינות פעילה, אנטיגנים נכנסים לגוף והגוף מגיב על ידי יצירת נוגדנים משלו ותאי זיכרון B. במקרה זה, החסינות חיה זמן רב יותר אם כי משך הזמן תלוי בהתמדה של האנטיגן ותאי הזיכרון בגוף.
- 13.E: חסינות הומורלית (תרגילים)
- אלה תרגילי שיעורי בית שילוו את TextMap "מיקרוביולוגיה" של קייזר. מיקרוביולוגיה היא חקר מיקרואורגניזמים, המוגדרים ככל אורגניזם מיקרוסקופי הכולל תא בודד (חד תאי), אשכולות תאים או ללא תא כלל (תאי). זה כולל אוקריוטים, כגון פטריות ופרוטיסטים ופרוקריוטים. וירוסים ופריונים, אם כי אינם מסווגים בקפדנות כאורגניזמים חיים, נחקרים גם הם.