Skip to main content
Global

יחידה 2: אקולוגיה

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209176

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    אקולוגיה היא חקר האינטראקציות של אורגניזמים חיים עם סביבתם. מטרת ליבה אחת של האקולוגיה היא להבין את התפוצה והשפע של יצורים חיים בסביבה הפיזית. השגת מטרה זו מחייבת שילוב של דיסציפלינות מדעיות בתוך ומחוץ לביולוגיה, כגון ביוכימיה, פיזיולוגיה, אבולוציה, מגוון ביולוגי, ביולוגיה מולקולרית, גיאולוגיה ואקלימטולוגיה. מחקר אקולוגי מסוים מיישם גם היבטים של כימיה ופיזיקה, והוא משתמש לעתים קרובות במודלים מתמטיים.

    למה ללמוד אקולוגיה? אולי אתה מעוניין ללמוד על עולם הטבע וכיצד יצורים חיים הסתגלו לתנאים הפיזיים של סביבתם. לחלופין, אולי אתה רופא עתידי המבקש להבין את הקשר בין בריאות האדם לאקולוגיה.

    בני אדם הם חלק מהנוף האקולוגי, ובריאות האדם היא חלק חשוב אחד באינטראקציה האנושית עם הסביבה הפיזית והחיים שלנו. מחלת ליים, למשל, משמשת דוגמה מודרנית אחת לקשר בין בריאותנו לעולם הטבע. הידועה יותר רשמית בשם Lyme borreliosis, מחלת ליים היא זיהום חיידקי שיכול להיות מועבר לבני אדם כאשר הם ננשכים על ידי קרצית הצבאים (Ixodes scapularis), שהוא הווקטור העיקרי למחלה זו (איור). \(\PageIndex{a}\) עם זאת, לא כל קרציות הצבאים נושאות את החיידקים שיגרמו למחלת ליים בבני אדם, ו- I. scapularis יכולים להיות מארחים אחרים מלבד צבאים. למעשה, מסתבר שההסתברות לזיהום תלויה בסוג המארח שעליו מתפתחת הקרצית: שיעור גבוה יותר של קרציות שחיות על עכברים לבנים רגליים נושאות את החיידק מאשר קרציות שחיות על צבאים. ידע על הסביבות וצפיפות האוכלוסייה שבהן המין המארח נמצא בשפע יעזור לרופא או לאפידמיולוג להבין טוב יותר כיצד מועברת מחלת ליים וכיצד ניתן להפחית את שכיחותה.

    תמונה (א) מראה קרצית צבי על עלה. לקרציה גוף סגלגל חום עם סגלגל קטן ועגול לכיוון החזית. הראש והרגליים שחורים. תמונה (ב) מציגה זרוע עם פריחה אדומה ועגולה סגורה בפריחה דמוית טבעת. תמונה (ג) מראה עכבר חום עם בטן ורגליים לבנות ואוזניים גדולות ועגולות.
    איור\(\PageIndex{a}\): (א) קרצית הצבאים נושאת את החיידק המייצר מחלת ליים בבני אדם, המתבטאת לעתים קרובות ב (ב) פריחה סימפטומטית בעין השור. העכבר (ג) לבן הרגל הוא מארח ידוע אחד לקרציות צבאים הנושאות את חיידק מחלת ליים. (אשראי א: שינוי עבודה על ידי סקוט באואר, USDA ARS; אשראי ב: שינוי עבודה על ידי ג'יימס גאתאני, CDC; אשראי ג: שינוי העבודה על ידי רוב אירטון)

    אקולוגים שואלים שאלות בארבע רמות של ארגון ביולוגי - אורגניזם, אוכלוסייה, קהילה ומערכת אקולוגית. ברמה האורגניזמית, אקולוגים חוקרים אורגניזמים בודדים וכיצד הם מתקשרים עם סביבתם. ברמת האוכלוסייה והקהילה, אקולוגים חוקרים, בהתאמה, כיצד אוכלוסיית אורגניזמים משתנה עם הזמן ואת הדרכים שבהן אוכלוסייה זו מתקשרת עם מינים אחרים בקהילה. אקולוגים החוקרים מערכת אקולוגית בוחנים את המינים החיים (המרכיבים הביוטיים) של המערכת האקולוגית וכן את החלקים הלא חיים (המרכיבים האביוטיים), כגון אוויר, מים ואדמה, של הסביבה. מטרת יחידה זו תהיה לחקור עוד נושאים אלה וכיצד הם מתחברים וחופפים למדעי הסביבה.

    ייחוס

    תמונה ממוזערת - "גמל שלמה של סחלב" נמצא ברשות הרבים