Skip to main content
Global

1: מבוא למדעי הסביבה

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209224

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מהו מדעי הסביבה?

    מדעי הסביבה הוא המחקר הדינמי והבינתחומי של האינטראקציה בין חלקים חיים ולא חיים בסביבה, תוך התמקדות מיוחדת בהשפעת בני האדם על הסביבה. חקר מדעי הסביבה כולל נסיבות, אובייקטים או תנאים שבהם אורגניזם או קהילה מוקפים והדרכים המורכבות שבהן הם מתקשרים.

    מדעי הסביבה הוא בינתחומי

    מדעי הסביבה כוללים דיסציפלינות במדעי הפיזיקה (כמו גיאולוגיה, מדעי הקרקע, גיאוגרפיה פיזיקלית, כימיה ומדעי האטמוספירה), מדעי החיים (כמו אקולוגיה, ביולוגיה לשימור, ביולוגיה של שיקום וביולוגיה של האוכלוסייה), מדעי החברה (כמו גיאוגרפיה אנושית, כלכלה, משפטים, מדעי המדינה ואנתרופולוגיה) ומדעי הרוח (פילוסופיה, אתיקה). ככזה, מדעני הסביבה הם חבורה מגוונת. עם זאת, כולם מתאחדים למוקד של לימוד וזיהוי נושאים סביבתיים בעבר, בהווה ובעתיד, תוך בחינת פתרונות לנושאים הסביבתיים וגם התחשבות בצרכים מעשיים.

     

    תרשים ון הממחיש עד כמה מדע הסביבה הבינתחומי הוא. הוא משלב מדעי הרוח, החברה והטבע.
    איור\(\PageIndex{a}\): תרשים ון הממחיש כיצד מדע הסביבה הוא בין תחומי בין מדעי הרוח, מדעי הטבע (הכוללים מדעי הפיזיקה והחיים) ומדעי החברה. תמונה מאת רחל שלייגר (CC-BY-NC).

     

    למה ללמוד מדעי הסביבה?

    הצורך בשימוש שוויוני, אתי ובר-קיימא במשאבי כדור הארץ על ידי אוכלוסייה גלובלית המתקרבת לכושר הנשיאה של כדור הארץ מחייב אותנו לא רק להבין כיצד התנהגויות אנושיות משפיעות על הסביבה, אלא גם את העקרונות המדעיים השולטים באינטראקציות בין החיים ללא חיים. העתיד שלנו תלוי ביכולת שלנו להבין ולהעריך טיעונים מבוססי ראיות לגבי ההשלכות הסביבתיות של פעולות וטכנולוגיות אנושיות, ולקבל החלטות מושכלות על סמך טיעונים אלה.

    משינויי אקלים עולמיים ועד אובדן בתי גידול המונעים על ידי גידול והתפתחות האוכלוסייה האנושית, כדור הארץ הופך לכוכב אחר - ממש לנגד עינינו. קנה המידה העולמי וקצב השינוי הסביבתי הם מעבר לכל דבר בהיסטוריה האנושית המתועדת. האתגר שלנו הוא לרכוש הבנה משופרת של מערכות הסביבה המורכבות של כדור הארץ; מערכות המאופיינות באינטראקציות בתוך ובין מרכיביהן הטבעיים והאנושיים המקשרים בין תופעות מקומיות לגלובליות וקצרות טווח וארוכות טווח, והתנהגות אינדיבידואלית לפעולה קולקטיבית. המורכבות של האתגרים הסביבתיים דורשת מכולנו להשתתף במציאת ויישום פתרונות המובילים לקיימות סביבתית ארוכת טווח.

    הטרגדיה של הקהילה

    בחיבורו, הטרגדיה של הקהילה, גארט הארדין (1968) בחן מה קורה כאשר בני אדם אינם מגבילים את מעשיהם על ידי הכללת הארץ כחלק מהאתיקה שלהם. הטרגדיה של נחלת הכלל מתפתחת באופן הבא: דמיין מרעה פתוח לכולם ('נחלת הכלל'). יש לצפות כי כל רועה ינסה לשמור על בקר רבים ככל האפשר על נחלת הכלל. כיצורים רציונליים, כל רועה מבקש למקסם את הרווח שלהם. הוספת עוד בקר מגדילה את הרווח שלהם, והם אינם סובלים מכל תוצאה שלילית מיידית מכיוון שהכלל משותף לכולם. הרועה הרציונלי מסיק שהדרך ההגיונית היחידה היא להוסיף חיה נוספת לעדר שלהם, ואז עוד אחת, וכן הלאה. עם זאת, לאותה מסקנה מגיעים כל רועה רציונלי החולק את נחלת הכלל. כאן טמונה הטרגדיה: כל אדם נעול במערכת שמאלצת אותו להגדיל את העדר שלו, ללא גבול, בעולם מוגבל. בסופו של דבר זה מוביל להרס של נחלת הכלל. בחברה המאמינה בחופש הכלל, החופש מביא חורבן לכולם מכיוון שכל אדם פועל באנוכיות.

    הרדין המשיך ליישם את המצב על נחלת הכלל המודרנית: רעיית יתר של אדמות ציבוריות, שימוש יתר ביערות ובפארקים ציבוריים, דלדול אוכלוסיות הדגים באוקיינוס, שימוש בנהרות כשטח השלכה משותף לביוב, וזיהום האוויר בזיהום.

    "הטרגדיה של הקהילה" חלה על מה שהיא ללא ספק הבעיה הסביבתית התוצאתית ביותר: שינויי אקלים עולמיים. האווירה היא נחלת הכלל שאליה מדינות משליכות פחמן דו חמצני משריפת דלקים מאובנים. למרות שאנו יודעים כי לייצור גזי חממה תהיה השפעה מזיקה על העולם כולו, אנו ממשיכים לשרוף דלקים מאובנים. כמדינה, התועלת המיידית מהמשך השימוש בדלקים מאובנים נתפסת כמרכיב חיובי (בגלל צמיחה כלכלית). עם זאת, כל המדינות יחלקו את ההשפעות השליליות לטווח הארוך.

    כמה אינדיקטורים ללחץ סביבתי עולמי

    • יערות - כריתת יערות נותרה נושא מרכזי. מיליון דונם של יער אבדו מדי שנה בעשור 1980-1990. ההפסדים הגדולים ביותר של שטח היער מתרחשים ביערות נשירים לחים טרופיים, האזור המתאים ביותר להתיישבות אנושית וחקלאות. הערכות אחרונות מצביעות על כך שכמעט שני שלישים מכריתת היערות הטרופית נובעת מחקלאים שמפנים אדמות לחקלאות. קיים חשש גובר מהירידה באיכות היער הקשורה לשימוש אינטנסיבי ביערות וגישה לא מוסדרת.
    • אדמה - עד 10% משטח הצמחייה של כדור הארץ מושפל כעת לפחות בינוני. מגמות באיכות הקרקע וניהול קרקעות מושקות מעוררות שאלות רציניות לגבי קיימות לטווח ארוך יותר. ההערכה היא שכ -20% מ -250 מיליון דונם האדמות המושקות בעולם כבר מושפלות עד לנקודה בה ייצור היבול מצטמצם ברצינות.
    • מים מתוקים - כ -20% מאוכלוסיית העולם חסרה גישה למים בטוחים ו -50% חסרה גישה לתברואה בטוחה. אם המגמות הנוכחיות בשימוש במים יימשכו, שני שלישים מאוכלוסיית העולם עשויים לחיות במדינות הסובלות מלחץ מים בינוני או גבוה עד 2025.
    • דיג ימי - 25% מהדיג הימי בעולם דגים ברמת הפריון המקסימלית שלהם ו -35% דגים יתר (התשואות יורדות). על מנת לשמור על הצריכה הנוכחית לנפש של דגים, יש להגדיל את קציר הדגים העולמי; חלק גדול מהגידול עשוי להגיע באמצעות חקלאות ימית המהווה מקור ידוע לזיהום מים, אובדן ביצות והרס ביצות מנגרובים.
    • המגוון הביולוגי - המגוון הביולוגי נמצא תחת איום יותר ויותר מפיתוח, ההורס או משפיל בתי גידול טבעיים, ומזיהום ממגוון מקורות. ההערכה הגלובלית המקיפה הראשונה של המגוון הביולוגי הציבה את מספר המינים הכולל קרוב ל -14 מיליון וגילתה שבין 1% ל -11% מהמינים בעולם עלולים להיות מאוימים על ידי הכחדה מדי עשור. מערכות אקולוגיות חופיות, המארחות חלק גדול מאוד מהמינים הימיים, נמצאות בסיכון גדול כאשר אולי שליש מחופי העולם נמצאים בסיכון פוטנציאלי גבוה להתדרדרות ועוד 17% בסיכון בינוני.
    • אווירה - הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים קבע כי לפעילות האנושית יש השפעה ניכרת על האקלים העולמי. פליטת CO 2 ברוב המדינות המתועשות עלתה במהלך השנים האחרונות ומדינות בדרך כלל לא הצליחו לייצב את פליטת גזי החממה שלהן ברמות 1990 עד שנת 2000 כנדרש באמנת שינויי האקלים.
    • כימיקלים רעילים - כ -100,000 כימיקלים נמצאים כעת בשימוש מסחרי וההשפעות הפוטנציאליות שלהם על בריאות האדם והתפקוד האקולוגי מייצגות סיכונים לא ידועים במידה רבה. מזהמים אורגניים מתמידים מופצים כיום באופן כה נרחב על ידי זרמי אוויר ואוקיינוס עד שהם נמצאים ברקמות של אנשים וחיות בר בכל מקום; הם מעוררים דאגה מיוחדת בגלל רמות הרעילות וההתמדה הגבוהות שלהם בסביבה.
    • פסולת מסוכנת - זיהום ממתכות כבדות, במיוחד מהשימוש בהן בתעשייה ובכרייה, יוצר גם השלכות בריאותיות חמורות באזורים רבים בעולם. תקריות ותאונות בהן מעורבים מקורות רדיואקטיביים בלתי מבוקרים ממשיכים לגדול, וסיכונים מיוחדים נובעים ממורשתם של אזורים מזוהמים שנותרו מפעילות צבאית הכוללת חומרים גרעיניים.
    • פסולת - ייצור הפסולת הביתית והתעשייתית ממשיך לגדול הן במונחים מוחלטים והן לנפש, ברחבי העולם. בעולם המפותח, ייצור הפסולת לנפש גדל פי שלושה במהלך 20 השנים האחרונות; במדינות מתפתחות, סביר מאוד שייצור הפסולת יוכפל במהלך העשור הבא. רמת המודעות לגבי ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של סילוק פסולת לקוי נותרה ירודה למדי; תשתית תברואה וניהול פסולת לקויה היא עדיין אחד הגורמים העיקריים למוות ולמוגבלות עבור העניים העירוניים.