Skip to main content
Global

2.1: מדוע גובה העץ?

  • Page ID
    208244
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    יערות של צפון מערב האוקיינוס השקט יכולים לייצר עצים גבוהים מאוד. קרקעות פוריות, אקלים מתון ועונת גידול ארוכה ממערב ל- Cascade Mts. מניבים יערות דאגלס-אשוח (Pseudotsuga menziesii) בעלי צמיחה ישנה המתנשאים 250 מטר באוויר (פרנקלין 1988). ממזרח למפלים, אורן פונדרוזה (Pinus ponderosa), המגיע ליותר מ -150, רגל מרשים לא פחות (Burns and Honkala 1990). גובה העץ הוא תכונה אקולוגית חשובה, שכן התחרות על אור השמש קובעת אילו עצים פורחים, ואילו עצים נדחקים ובסופו של דבר מתים. זה משפיע גם על צל בנחלים, שינויים בצמחייה תת-קומתית לאורך זמן וכיסוי לחיות בר. ככזה, זהו חלק חשוב מאוספי נתונים רבים של משאבי טבע.

    הנה כמה דוגמאות למקום שבו נעשה שימוש במדידות גובה:

    • לעמוד בבחינות. בחינות מעמד נערכות כדי לאפיין את צמחיית היער. הם מספקים נתונים בסיסיים בסיסיים על הרכב המינים, מבנה היער והמצב למגוון שימושים בניהול דוכנים, החל מבית גידול לחיות בר ועד לייצור עצים.
    • סקרי ריפריאן/זרם. ניתן להשתמש בגובה הצמחייה ובצורות הקרקע הפיזיות (כגון בלופים) לאורך נחלים כדי לחזות את כמות הצל שיקבל נחל לאורך היום והשנה. זה בתורו, יכול לקבוע את רוחב מאגרי הצמחייה לצד הנחל השמורים במהלך כל פעילות כריתת עצים.
    • אתרי קינון. כמה ציפורים ומקנני חלל מעדיפים לקנן ו/או להאכיל בגבהים מסוימים בחופת היער. הערכת גבהי עצים ותלייה יכולה לסייע בקביעת התאמת הקינון של דוכני היער.
    • איכות האתר. גובה העץ הוא האינדיקטור הנפוץ ביותר ליכולתו של אתר לגדל עצים.

    הפלגות עץ. מלאי יער שקובעים את נפח וערך העץ דורשים מדידת גובה - הגורם החשוב ביותר להערכת נפח העץ.