3.3 יישום השיטה המדעית על תופעות פוליטיות

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207056

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה תוכל:

החל את השיטה המדעית על מאמרי כתב עת בגישה פתוחה

יישום השיטה המדעית על תופעות פוליטיות הוא מה שאתה, כסטודנט בשיטות מחקר מדעי המדינה, תעשה בקורס. מדענים פוליטיים, במיוחד אלה שעורכים מחקר, משתמשים בשיטה המדעית. לא כל מדעני המדינה משתמשים בכל ההיבטים של השיטה המדעית כל הזמן. פעמים רבות, מדען פוליטי מתמקד בשלב "התצפית" של התהליך. המשמעות היא שחוקר מנסה ללמוד יותר על ידי התבוננות ישירה, השתתפות והתבוננות, או התבוננות עקיפה באמצעות אחרים. פעמים אחרות, מדען פוליטי מתמקד בשלב ה"ניתוח". המשמעות היא שחוקר מתמקד בחידוד הכלים המשמשים לניתוח אמפירי של תופעות פוליטיות.

בואו נחקור כיצד נוכל למפות את שלבי המודל המורכב של השיטה המדעית לשלושה מאמרי כתב עת בגישה פתוחה. מטרת מיפוי זה היא להדגים כיצד המחקר שמפרסמים מדעני המדינה מתייחס לשיטה המדעית.

מאמר כתב עת #1

המאמר הראשון שנמפה נקרא "האם מנהגי ירושה משפיעים על אי שוויון פוליטי וחברתי?" (הגר והילביג 2019) מאת אנסלם הגר והאנו הילביג בכתב העת האמריקאי למדעי המדינה. זכור כי המודל השלישי שלנו של השיטה המדעית כולל שישה שלבים: תצפית, תיאוריה, השערה, נתונים, ניתוח ועדכון. לכל מאמר בכתב עת שנבדק על ידי עמיתים יש כותרת ותקציר. תקציר הוא סיכום של תוכן המאמר. להלן הכותרת והתקציר.

האם מנהגי ירושה משפיעים על אי שוויון פוליטי וחברתי?

אבסטרקט

מדוע חברות מסוימות אינן שוויוניות יותר מאחרות? המהפכנים הצרפתים האמינו כי ירושות לא שוויוניות בין אחים אחראיות להיררכיות המחמירות של המשטר העתיק. כדי להשיג שוויון, המהפכנים אכפו אפוא זכויות ירושה שוות. מטרתם הייתה להעצים נשים ולהוציא את זכויות המעמד האצילי. אך האם ירושות שוות מצליחות ליישר את מגרש המשחקים החברתי? אנו לומדים את גרמניה - מדינה עם שונות בולטת ברמה המקומית במנהגי הירושה - ומגלים כי עיריות שחילקו עושר באופן היסטורי באותה מידה, עד היום, בוחרות יותר נשים למועצות פוליטיות ויש להן פחות אריסטוקרטים באליטה החברתית. באמצעות נתונים היסטוריים אנו מצביעים על שני מנגנונים: שוויון עושר והעדפות פרו -שוויוניות. בשלב אחרון, אנו גם מראים כי מנהגי ירושה שוויוניים מנבאים באופן חיובי את אי השוויון בהכנסה. אנו מפרשים ממצא זה כך שירושות שוויוניות מיישרות את מגרש המשחקים על ידי תגמול כישרון, לא מעמד.

הכותרת מוצגת כשאלה: האם מנהגי ירושה משפיעים על אי שוויון פוליטי וחברתי? כותרות כשאלות הן אינפורמטיביות מכיוון שהן כוללות בדרך כלל היבט כלשהו של התצפית, התיאוריה או ההשערה. במקרה זה, אנו יכולים לראות אלמנטים של תיאוריה והשערה. לדוגמה, ניתן להכריז על תיאוריה של מנהגי ירושה ואי שוויון חברתי מהכותרת. וההשערה יכולה להיות האם מנהגים כאלה משפיעים על אי השוויון או לא. אז, מיפינו 2 מתוך 6 השלבים של השיטה המדעית באמצעות הכותרת בלבד.

במעבר לתקציר, אנו מחפשים את 4 השלבים האחרים: תצפית, נתונים, ניתוח ועדכון. בחיפוש אחר התבוננות אנו יודעים שיש להם תיאוריה של מנהגי ירושה ואי שוויון חברתי, אך באיזו ישות או קבוצות הם צופים? במקרה זה, המופשט שואל: "מדוע חברות מסוימות אינן שוויוניות יותר מאחרות?" במובן הכללי, המחברים מתבוננים בחברות. אם נקרא עוד, נמצא את המשפט הבא: "אנו לומדים את גרמניה - מדינה עם שונות בולטת ברמה המקומית במנהגי הירושה - ומגלים כי עיריות שחילקו עושר באופן היסטורי באותה מידה, עד היום, בוחרות יותר נשים למועצות פוליטיות ויש להן פחות אריסטוקרטים באליטה החברתית". אז בעוד שהמחברים מתעניינים בדרך כלל בחברות, הם מתמקדים במיוחד בעיריות בגרמניה.

עם מערך תצפית, ישנם שלושה שלבים נוספים לזיהוי. בתקציר, יש משפט שמזכיר בבירור נתונים: "באמצעות נתונים היסטוריים אנו מצביעים על שני מנגנונים: שוויון עושר והעדפות פרו-שוויוניות". אמנם אין לנו פרטים על הנתונים ההיסטוריים, אך אנו יכולים ללמוד עליהם יותר בהמשך המאמר. לבסוף, בקריאת שארית התקציר, שום דבר לא מופיע בבירור כניתוח או עדכון. לכן, בשלב זה, נצטרך לקרוא את המאמר כדי לזהות את שני המרכיבים האחרונים.

מאמר כתב עת #2

המאמר השני שנמפה נקרא "כאשר הגיוון עובד: ההשפעות של הרכב הקואליציה על הצלחת קואליציות הלובי" (זבל 2019) מאת וויבקה מארי ג'אנק שפורסם גם בכתב העת האמריקאי למדע המדינה. בניגוד למאמר הקודם, מספרתי כל משפט על ידי הכללת סוגריים מרובעים [] עם מספר בפנים. זה יעזור לנו לקרוא את התקציר בזהירות רבה יותר.

כאשר הגיוון עובד: השפעות הרכב הקואליציה על הצלחת קואליציות הלובי

אבסטרקט

[1] לוביסטים לעתים קרובות מאחדים כוחות כדי להשפיע על המדיניות, אך הצלחתן של קואליציות לוביסטיות אקטיביות נותרה נקודה עיוורת בספרות. [2] מאמר זה הוא הראשון לבחון כיצד ומתי מאפיינים של קואליציות פעילות מגדילות את הצלחת הלובי שלהן. [3] בהתבסס על תיאוריה פלורליסטית, ניתן לצפות שקואליציות מגוונות, המאחדות אינטרסים חברתיים שונים, יאותתו תמיכה רחבה לקובעי המדיניות. [4] היענות לאות זה (כלומר הטבות איתות) ותמריצי תרומה בתוך הקואליציה (כלומר עלויות שיתוף פעולה) סביר להניח שישתנו בהתאם לחשיבות הנושא. [5] תיאוריה זו נבחנת על מערך נתונים ייחודי הכולל 50 נושאים בחמש מדינות אירופאיות. [6] התוצאות חושפות השפעה מתונה חזקה של בולטות על היחסים בין גיוון קואליציוני להצלחה: בנושאים פחות בולטים, קואליציות הומוגניות נוטות יותר להצליח, ואילו ההשפעה מתהפכת עם בולטות גבוהה יותר, כאשר קואליציות מגוונות מצליחות יותר. [7] לממצאים אלה יש השלכות על ההבנה הפוליטית היענות ולכידת מדיניות פוטנציאלית.

נזכיר כי המודל השלישי שלנו של השיטה המדעית כולל שישה שלבים: תצפית, תיאוריה, השערה, נתונים, ניתוח ועדכון, ולכן אנו מחפשים ייצוגים של אלה בכותרת ובתקציר. הכותרת מספקת לנו את הבסיס לתיאוריה. נוכל לנסח מחדש את הכותרת כדי לקבוע תיאוריה של הרכב הקואליציה והצלחת הלובי. זה לא טיפוסי של כותרות כדי לספק את הבסיס לתיאוריה. שלושת המשפטים הראשונים של התקציר מגלים כי המחבר מתבונן בלוביסטים, קואליציות וקובעי מדיניות. אובייקטים אלה מקיימים אינטראקציה ליצירת תופעה פוליטית שהחוקר מעוניין לחקור.

המשפט השלישי "בהתבסס על תיאוריה פלורליסטית, ניתן לצפות שקואליציות מגוונות, המאחדות אינטרסים חברתיים שונים, יאותתו על תמיכה רחבה לקובעי המדיניות" יכול להיחשב כהשערה. לדוגמה, אנו יכולים לשחזר את המשפט הזה: אם הקואליציות מגוונות יותר, אז הן משמשות איתות ברור יותר לקובעי המדיניות. משפט רביעי מתייחס להשערה מכיוון שהוא מציג את מושג בולטות הנושא והמחבר חוזר אליו במשפט שש. במשפט החמישי נכתב: "תיאוריה זו נבחנת על מערך נתונים ייחודי הכולל 50 גיליונות בחמש מדינות אירופה." המילה "נתונים" כך שזו הצהרה ברורה של הנתונים המשמשים.

בקריאת משפט שש, המחבר קובע "התוצאות חושפות השפעה מתונה חזקה של בולטות על הקשר בין גיוון קואליציוני להצלחה". בולטות הנושא היא עד כמה ידוע נושא נרחב. אם נושא בולט מאוד, זה אומר שהרבה אנשים מודעים לכך. אם נושא אינו בולט, פירוש הדבר שמעטים האנשים המודעים לכך. נחזור לזה בעוד רגע. המחבר התחיל בתיאוריה של הרכב קואליציוני והצלחה בלובי. עם זאת, לאחר ניתוח הנתונים שלהם, הם מגלים כי בולטות הנושא "ממתנת" את השפעת הרכב הקואליציה על הצלחת הלובי. לכן עלינו לעדכן את התיאוריה שלנו. למרבה הצער, המחבר אינו מפרט איזה סוג ניתוח הם מבצעים עם הנתונים, ולכן נצטרך לקרוא את המאמר כדי למצוא פרטים אלה.

מאמר כתב עת #3

המאמר השלישי שנמפה נקרא "הערכת ההשפעה המפחיתה את הסכסוך של פעולות שמירת השלום של האו"ם" מאת האוורד הגרה, ליסה הולטמן והווארד מוקלייב ניגארד שפורסם ב כתב העת לפוליטיקה.

הערכת ההשפעה המפחיתה את הסכסוך של פעולות שמירת השלום של האו"ם

אבסטרקט

[1] מספר מחקרים מראים השפעה מועילה של פעולות שמירת שלום (PKOs). [2] עם זאת, על ידי הסתכלות על מסלולי השפעה בודדים (עוצמה, משך, הישנות, דיפוזיה) בבידוד, הם ממעיטים בערך ההשפעה של שמירת השלום של PKOs. [3] אנו מציעים שיטה חדשה להערכת ההשפעה המשולבת על פני כל המסלולים בהתבסס על מודל סטטיסטי של יעילותם של PKOs של האו"ם במניעת התפרצות, הסלמה, המשך וחזרה של סכסוך מזוין פנימי. [4] אנו מפעילים קבוצה של סימולציות המבוססות על האומדנים הסטטיסטיים להערכת ההשפעה של מדיניות חלופית של האו"ם לתקופה 2001—13. [5] אם האו"ם היה משקיע 200 מיליארד דולר ב- PKO עם מנדטים חזקים, העימות המזוין הגדול היה מצטמצם בעד שני שלישים ביחס לתרחיש ללא PKOs ו -150,000 חיים היו ניצלים במהלך תקופה של 13 שנים בהשוואה לתרחיש ללא PKO. [6] שמירת השלום של האו"ם היא בבירור דרך חסכונית להגברת הביטחון העולמי

בואו נקרא את הכותרת והתקציר, שורה אחר שורה, ונראה מה כל שורה מספקת לנו מבחינת ששת השלבים של השיטה המדעית. הכותרת מספקת לנו חלקים מהתבוננות מכיוון שהיא מזכירה במיוחד שמירת שלום וסכסוכים של האו"ם (האו"ם). בנוסף, הכותרת מציעה מידע שניתן לנסח מחדש כ: תיאוריה של פעולות שמירת שלום וקונפליקטים. משפט 1 קובע כיצד מחקר קודם, המנוסח כ"מספר מחקרים ", מראה השפעה חיובית של פעולות שמירת שלום, מנוסחות כ"השפעה מועילה".

משפט 2 קובע כי הסתכלות רק על עוצמה, או משך, או הישנות, או דיפוזיה כשלעצמם מתעלמת מההשפעה המשולבת שלהם על קונפליקט. לדוגמא, האם ניסית לסחוב שקית מצרכים באצבע אחת בלבד? למרות שנאבקת, עדיין נשאת את התיק מהמכונית שלך לביתך. אז, אתה יכול לטעון כי האצבע שלך יש את כל הכוח הדרוש כדי לסחוב את התיק. עכשיו, האם סחבת שקית מצרכים באמצעות כל חמש האצבעות? סביר להניח, אך לא היית אומר שנשאת את התיק בחמש אצבעות, אלא היית מצהיר שאתה נושא אותו בידך. לכן, מה שהמחברים טוענים הוא שאנחנו צריכים לראות את ההשפעה של היד, לא רק כל אצבע בודדת. ביחס לשיטה המדעית, משפט זה אינו ברור, אך נראה שהוא יתאים לניתוח.

משפט 3 מצהיר כי למחברים יש "שיטה חדשה להערכת ההשפעה המשולבת בכל המסלולים על בסיס מודל סטטיסטי". זהו ניתוח ברור מכיוון שאתה משתמש ב"מודל סטטיסטי "לביצוע ניתוח נתונים. בנוסף, משפט 4 מתאר כיצד המחברים משתמשים ב"סימולציות המבוססות על האומדנים הסטטיסטיים כדי להעריך את ההשפעה של מדיניות האו"ם החלופית לתקופה 2001—13". אמנם הדמיות מעט מתקדמות (Carsey and Harden 2015), אך הן מתייחסות גם לניתוח.

משפטים 5 ו -6 מתארים כיצד בחירות מדיניות חלופיות של האו"ם יכלו לגרום לפחות סכסוכים ופחות חיים אבודים. זה קשור באופן הדוק ביותר לעדכון, שכן Hegre, et. al. מציעים כי פעולות שמירת שלום נוספות יכולות להפחית את השפעות העימותים. לאחר קריאת התקציר, ההשערה והנתונים אינם ברורים, ולכן נצטרך לקרוא את המאמר כדי לחשוף מידע זה.

סיכום מאמר מיפוי כתב עת תוכן מופשט על שלבי השיטה המדעית

מאמר בכתב העת	הגר והילביג 2019	זבל 2019	הגרה ואח '2019
תצפית	חברה ואי-שוויון בחברה	לוביסטים, קואליציות, קובעי מדיניות	האומות המאוחדות, סכסוכים
תיאוריה	שוויון זכויות ירושה ושוויון חברתי	הרכב הקואליציה והצלחת הלובי	פעולות שמירת שלום וסכסוך
השערה	"אך האם ירושות שוות מצליחות ליישר את מגרש המשחקים החברתי?"	"בהתבסס על תיאוריה פלורליסטית, אפשר לצפות שקואליציות מגוונות, המאחדות אינטרסים חברתיים שונים, יאותתו תמיכה רחבה לקובעי המדיניות".	-ניה-
נתונים	ספציפי למדינה: גרמניה	50 סוגיות בחמש מדינות אירופאיות	-ניה-
ניתוח	-ניה-	-ניה-	מודלים סטטיסטיים וסימולציות
עדכון	-ניה-	תורת הרכב הקואליציה, בולטות הנושא והצלחת הלובי	פעולות נוספות לשמירת שלום מצמצמות את השפעות העימותים

NIA = לא מופשט