3.1: פילוסופיה של המדע

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207046

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

מטרות למידה

בסוף פרק זה תוכל:

זכור מהי "הפילוסופיה של המדע"
להבין כיצד פרדיגמות עולות ויורדות

לפני שבוחנים את השיטה המדעית בפירוט, חשוב להכיר במושג המדע עצמו. מדע הוא המחקר השיטתי של העולם סביבנו ומחוצה לנו. חלק מהעיסוק במחקר מדעי המדינה הוא להכיר במושגים הבסיסיים של פוליטיקה ומדע המובאים יחד בתחום לימוד קוהרנטי לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם. בפרק זה אנו חוקרים: הפילוסופיה של המדע; שלושה מודלים של השיטה המדעית; ושלושה יישומים של מודלים אלה של שיטות מדעיות.

פילוסופיה של המדע

לפני ביצוע מחקר בכל תחום, כולל מדע המדינה, חשוב לקחת צעד אחורה כדי להכיר בכך שהתחום מנסה לתרום להבנה האנושית שלנו את העולם הסובב אותנו. בכל פעם שאנו מטילים ספק במה אנו עושים, כיצד אנו עושים זאת ומדוע אנו עושים זאת, אנו עוסקים בתהליך הפילוסופיות. הפילוסופיה של המדע (תורמי ויקיפדיה 2019) היא חקר המדע על ידי שאלת שלוש שאלות לפחות: מהם יסודות המדע? מהן שיטות המדע? ומה ההשלכות של המדע? בין הר התורמים לפילוסופיה של המדע, אנו רוצים להכיר בקארל פופר ותומס קון.

קארל פופר (ת'ורנטון 2019) ידוע במושג הזיוף. זיוף הוא העיקרון לפיו כל תיאוריה, או הסבר על אופן פעולתו של העולם, תמיד יכולים להיות מוכחים כשגויים וכי לעולם לא ניתן להוכיח תיאוריה כנכונה. רעיון זה חשוב במדע המדינה משתי סיבות. ראשית, הוא מאפשר למדעני המדינה ולסטודנטים לעסוק בדיון מתמשך על המחקר, הממצאים והמסקנות. המשמעות היא שהוויכוח תמיד יימשך. ולמרות שניתן ליישב כמה דיונים, זיוף פירושו שמחקר חדש יכול לערער אותו, ובכך לעורר גל חדש של מחקר, ממצאים ומסקנות. שנית, זיוף במדעי המדינה מונע מחברי הקהילה לסגור אפשרויות למחקר עתידי. זה חשוב מכיוון שהוא בעצם דורש מדענים וסטודנטים לשמור על ראש פתוח לגבי האפשרות שמידע חדש ישנה את הבנתם בפוליטיקה. כאשר אנו שואפים להבין ללא הרף את העולם הפוליטי, עלינו להיות פתוחים למידע חדש.

תומאס קון (ציפור 2018) ידוע במושג שינוי הפרדיגמה. פרדיגמה היא דרך החשיבה, העשייה וההבנה הנוכחית. שינוי מתרחש כאשר הדרכים הנוכחיות עוברות שינוי משמעותי, ובכך משנה את האופן בו אנו חושבים, עושים ומבינים. שינויי פרדיגמה הם חלק מכל תחום, כולל מדע המדינה. במדע המדינה פרדיגמות משמשות מסגרת יציבה בה ניתן לחשוב על פוליטיקה, לעשות מחקר על פוליטיקה ולהבין פוליטיקה. יציבות זו מתבססת על ידי סגל המלמד ומאמן הבנה של פוליטיקה. ובעוד שהיציבות תורמת לתהליך צבירת הידע, זה לא אומר שזו הדרך הנכונה או הדרך היחידה. לפעמים הפרדיגמות משתנות, ובכך חושפות דרכים חדשות לחשוב על, לחקור ולהבין פוליטיקה. אחת הדרכים לשינוי פרדיגמות היא בכך שתלמידים חדשים, לא שגרתיים ולא מסורתיים יהפכו למדענים פוליטיים שישאלו שאלות שונות, יאתגרו את המחקר הקיים ויפיקו מחקר חדש.

הפילוסופיה של המדע עוזרת לנו להכיר בכך שאנו בוחנים את היסודות, השיטות וההשלכות של המדע. החקירה שלנו עוזרת לנו לחשוף רעיונות ומשמעויות התורמים להבנתנו האישית את המדע. ומעבר לידע האינדיבידואלי שלנו, אנו יכולים להתחיל לתרום להבנה הקולקטיבית שלנו על ידי שאילת שאלות, אתגר שיטות קיימות וניסוח השפעות חדשות של המדע על אנשים, קהילות וחברות באופן כללי יותר.