21.6: סיכום המדור

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207310

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

21.1 התנהגות קולקטיבית

התנהגות קולקטיבית היא פעילות לא ממוסדת בה מספר אנשים עוסקים בהתנדבות. ישנן שלוש צורות שונות של התנהגות קולקטיבית: קהל, מסה וציבור. ישנן שלוש תיאוריות עיקריות על התנהגות קולקטיבית. הראשונה, נקודת המבט של נורמת החירום, מדגישה את חשיבותן של נורמות חברתיות בהתנהגות הקהל. הבא, תיאוריית הערך המוסף, הוא נקודת מבט פונקציונליסטית הקובעת כי חייבים להיות מספר תנאים מוקדמים כדי שתתרחש התנהגות קולקטיבית. לבסוף נקודת המבט המתכנסת מתמקדת בפעולה קולקטיבית ולא בהתנהגות קולקטיבית, ומתייחסת לתהליכים הקשורים להתנהגות הקהל ולמחזור החיים וקטגוריות שונות של התכנסויות.

21.2 תנועות חברתיות

תנועות חברתיות הן קבוצות תכליתיות ומאורגנות, בין אם במטרה לדחוף לשינוי, לתת קול פוליטי לאלה שבלעדיו, או להתכנס למטרה משותפת אחרת. תנועות חברתיות מצטלבות עם שינויים סביבתיים, חידושים טכנולוגיים וגורמים חיצוניים אחרים ליצירת שינוי חברתי. ישנם מספר עצום של זרזים היוצרים תנועות חברתיות, והסיבות שאנשים מצטרפים מגוונות כמו המשתתפים עצמם. סוציולוגים בוחנים הן את הסיבות המאקרו והן את המיקרואנליטיות לכך שתנועות חברתיות מתרחשות, משתרשות ובסופו של דבר מצליחות או נכשלות.

21.3 שינוי חברתי

ישנם גורמים רבים ומגוונים לשינוי חברתי. ארבע סיבות נפוצות, כפי שהוכרו על ידי מדעני החברה, הן טכנולוגיה, מוסדות חברתיים, אוכלוסייה וסביבה. כל ארבעת התחומים הללו יכולים להשפיע על מתי ואיך החברה משתנה. וכולם קשורים זה בזה: שינוי בתחום אחד יכול להוביל לשינויים לאורך כל הדרך. מודרניזציה היא תוצאה אופיינית לשינוי חברתי. מודרניזציה מתייחסת לתהליך של בידול והתמחות מוגברת בחברה, במיוחד סביב התעשייה והתשתיות שלה. אמנם זה מניח שחברות מודרניות יותר טובות יותר, אך הייתה דחיפה משמעותית בהשקפה המערבית המרכזית הזו לפיה כל מדינות הפריפריה והפריפריה למחצה צריכות לשאוף להיות כמו צפון אמריקה ומערב אירופה.