19.1: מבוא

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207490

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

אדם בציוד מגן אישי כולל מסכה ומגן פנים עובד על מיטת בית חולים עם ציוד נרחב.

איור 19.1 אנשי רפואה נמצאים בקו החזית של עבודה מסוכנת ביותר. ביגוד מגן אישי חיוני לכל עובד בריאות הנכנס לאזור זיהום. (קרדיט: רפואת חיל הים/פליקר)

מתווה פרק

19.1 הבנייה החברתית של הבריאות

19.2 בריאות גלובלית

19.3 בריאות בארצות הברית

19.4 בריאות ורפואה השוואתית

19.5 פרספקטיבות תיאורטיות על בריאות ורפואה

ב- 19 במרץ 2014 התרחשה התפרצות קדחת דימומית "מסתורית" בליבריה ובסיירה לאון. מאוחר יותר אושרה כי התפרצות זו היא אבולה, מחלה שהתגלתה לראשונה במה שהיא כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. התפרצות 2014-2016 חלתה יותר מ -28,000 איש והותירה יותר מ -11,000 הרוגים (CDC 2020).

עבור האנשים במערב אפריקה, ההתפרצות הייתה טרגית ומפחידה באופן אישי. בחלק גדול משאר העולם ההתפרצות הגבירה את המתחים, אך לא שינתה את התנהגותו של אף אחד. זיהום של הצוות הרפואי האמריקאי (הן במערב אפריקה והן בבית) הוביל לפחד וחוסר אמון, והגבלות על טיסות ממערב אפריקה היו אחת הדרכים המוצעות לעצור את התפשטות המחלה. אבולה נכנסה לראשונה לארצות הברית באמצעות צוות רפואי מיסיונרי אמריקאי שנדבקו במערב אפריקה ולאחר מכן הועברו הביתה לטיפול. כמה התפרצויות אבולה אחרות התרחשו במערב אפריקה בשנים שלאחר מכן והרגו אלפי אנשים.

שש שנים לאחר המגיפה המסיבית של 2014, תושבי מערב אפריקה התמודדו עם מחלה אחרת, אך הפעם הם לא היו לבד. מגיפת Coronavirus שטפה ברחבי העולם תוך חודשים ספורים. בעוד שמדינות מסוימות ניהלו את המחלה הרבה יותר טוב מאחרות, היא השפיעה על כולם. מדינות מתועשות מאוד, כמו סין, איטליה וארצות הברית, היו מרכזים מוקדמים להתפרצות. ברזיל והודו עלו מאוחר יותר, וכך גם בריטניה ורוסיה. רוב המדינות נקטו צעדים שנחשבו לקיצוניים - סגירת גבולותיהן, אילצו בתי ספר ועסקים להיסגר, ושינו את חייהם של בני עמם. מדינות אחרות הרחיקו לכת, ונסגרו לחלוטין עם גילוי מקרים בודדים בלבד. ולחלק מהמדינות היו תגובות מעורבות, בדרך כלל הביאו לשיעורי זיהום גבוהים ואובדן חיים עצום. בברזיל ובארצות הברית, למשל, מנהיגים פוליטיים ושטחים גדולים מהאוכלוסיות דחו אמצעים להכיל את הנגיף. עד שהחיסונים הפכו לזמינים באופן נרחב, בשתי המדינות הללו היה המספר הגבוה ביותר של מוות מנגיף הקורונה ברחבי העולם.

האם העולם למד ממגיפות נגיף האבולה? או שרק חלקים ממנו למדו? לפני שארצות הברית התמודדה עם התפרצות COVID-19 הקשה ביותר בעולם, הממשלה סגרה את הנסיעות, וכך גם מדינות רבות באירופה. זה בהחלט היה צעד חשוב, אך צעדים אחרים נפלו; מסרים סותרים על לבישת מסכות והתרחקות חברתית הפכו לנשק פוליטי על רקע הבחירות לנשיאות במדינה, והתפרצויות מקומיות וקפיצות מקרי מוות נחקרו ללא הרף להתכנסויות שהתרחשו בניגוד להנחיות מדעיות. נשיא ברזיל חולק באופן פעיל על דעות רפואיות, דחה כל מגבלות נסיעות או עסקים והיה בסכסוך עם אנשים רבים בממשלתו שלו (אפילו בעלי בריתו הפוליטיים); עם קצב החיסון האיטי יותר של ברזיל בהשוואה לארה"ב, היא ראתה עלייה תלולה במקרים ובמקרי מוות בדיוק כשמספרם של ארצות הברית החל לרדת.

גם המתנגדים למגבלות כבדות וגם אלה שהשתמשו בהם כדי להילחם במחלה מכירים בכך שההשפעות חרגו הרבה מעבר לבריאות הגופנית. משפחות שהתנפצו מאובדן של אדם אהוב נאלצו לעבור את הכאב ללא קרובי משפחה כדי לתמוך בהם בהלוויות או במפגשים אחרים. לרבים שהחלימו מהנגיף היו בעיות בריאותיות חמורות להתמודד איתן, בעוד שלאנשים אחרים שעיכבו טיפולים חשובים היו בעיות גדולות יותר ממה שהיו בדרך כלל. פחד, בידוד ומערכות יחסים משפחתיות מתוחות הובילו לבעיות רגשיות. משפחות רבות איבדו הכנסה. הלמידה בהחלט הושפעה כאשר שיטות החינוך עברו שינויים פתאומיים. סביר להניח שהתוצאות האמיתיות לא יובנו במלואן במשך שנים לאחר שהמגיפה תהיה בשליטה.

אז עכשיו, אחרי שיאה של מגיפת הנגיף הכורוני, מה המשמעות של "בריאות" עבורך? האם דעתך על כך שונה מהגישות שלך לפני COVID? לאנשים רבים שחלו קשה או מתו מ- COVID היו בעיות בריאותיות אחרות (המכונות תחלואה נלווית) כגון יתר לחץ דם והשמנת יתר. האם אתה מכיר אנשים שעמדותיהם לגבי בריאותם הכללית השתנו? האם אתה מכיר אנשים שחושדים פחות או יותר בממשלה, נוטים פחות או יותר להקשיב לרופאים או למדענים? מה לדעתך תהיה הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות ומוות אם מגיפה נוספת תכה?

סוציולוגיה רפואית היא המחקר השיטתי של האופן שבו בני אדם מנהלים סוגיות של בריאות ומחלות, מחלות והפרעות ובריאות הן לחולים והן לבריאים. סוציולוגים רפואיים חוקרים את המרכיבים הפיזיים, הנפשיים והחברתיים של בריאות ומחלות. הנושאים העיקריים לסוציולוגים רפואיים כוללים את יחסי הרופא/מטופל, המבנה והסוציו -כלכלה של שירותי הבריאות, וכיצד התרבות משפיעה על עמדות כלפי מחלות ואיכות חיים.