12.4: מיניות
- Page ID
- 207859
בסוף פרק זה, אתה אמור להיות מסוגל:
- הבדילו בין עמדות הקשורות למין ומיניות
- תאר סוגיות בחינוך מיני בארצות הברית
- דון בפרספקטיבות תיאורטיות על מין ומיניות
עמדות ופרקטיקות מיניות
בתחום המיניות, סוציולוגים ממקדים את תשומת ליבם בגישות ובפרקטיקות מיניות, ולא בפיזיולוגיה או באנטומיה. כאמור, המיניות נתפסת כיכולתו של האדם לרגשות מיניים. לימוד עמדות ופרקטיקות מיניות הוא תחום מעניין במיוחד בסוציולוגיה מכיוון שהתנהגות מינית היא אוניברסאלית תרבותית. לאורך כל הזמן והמקום, הרוב המכריע של בני האדם השתתפו ביחסי מין (Broude 2003). אולם כל חברה מפרשת מיניות ופעילות מינית בדרכים שונות. במקביל, סוציולוגים למדו כי נורמות מסוימות משותפות בין רוב החברות. טאבו גילוי העריות קיים בכל חברה, אם כי איזה קרוב משפחה נחשב פסול למין משתנה מאוד מתרבות לתרבות. לדוגמה, לפעמים קרובי המשפחה של האב נחשבים שותפים מיניים מקובלים עבור אישה בעוד קרובי משפחה של האם אינם. באופן דומה, לחברות יש בדרך כלל נורמות המחזקות את מערכת המיניות החברתית המקובלת שלהן.
מה שנחשב "נורמלי" מבחינת התנהגות מינית מבוסס על המוסכמות והערכים של החברה. חברות המעריכות מונוגמיה, למשל, יתנגדו ככל הנראה למין מחוץ לנישואין. אנשים מתרועעים לגישות מיניות על ידי משפחתם, מערכת החינוך, בני גילם, התקשורת והדת שלהם. מבחינה היסטורית, הדת הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על ההתנהגות המינית ברוב החברות, אך בשנים האחרונות, עמיתים ותקשורת התגלו כשתיים מההשפעות החזקות ביותר, במיוחד בקרב בני נוער בארה"ב (פוטארד, קורטואה ורוש 2008). הבה נבחן מקרוב את הגישות המיניות בארצות הברית ובעולם.
מיניות ברחבי העולם
מחקר בין-לאומי על עמדות מיניות במדינות מתועשות מגלה כי הסטנדרטים הנורמטיביים שונים ברחבי העולם. לדוגמה, מספר מחקרים הראו כי סטודנטים סקנדינבים סובלניים יותר למין לפני הנישואין מאשר סטודנטים אמריקאים (Grose 2007). מחקר שנערך על 37 מדינות דיווח כי חברות לא מערביות - כמו סין, איראן והודו - העריכו צניעות מאוד אצל בן זוג פוטנציאלי, בעוד שמדינות מערב אירופה-כמו צרפת, הולנד ושוודיה-לא העניקו ערך רב לחוויות מיניות קודמות (Buss 1989).
אפילו בקרב תרבויות המערב, העמדות יכולות להיות שונות. לדוגמה, על פי סקר של 33,590 אנשים ברחבי 24 מדינות, 89 אחוז מהשבדים השיבו כי אין שום דבר רע במין לפני הנישואין, בעוד שרק 42 אחוז מהאירים הגיבו כך. מאותו מחקר, 93 אחוז מהפיליפינים השיבו כי יחסי מין לפני גיל 16 תמיד שגויים או כמעט תמיד טועים, בעוד שרק 75 אחוז מהרוסים הגיבו כך (ווידמר, טריאס וניוקומב 1998). עמדות מיניות יכולות להשתנות גם במדינה. לדוגמה, 45 אחוז מהספרדים השיבו כי הומוסקסואליות תמיד שגויה, ואילו 42 אחוזים השיבו כי היא אף פעם לא טועה; רק 13 אחוזים הגיבו אי שם באמצע (Widmer, Treas and Newcomb 1998).
מבין המדינות המתועשות, כמה מדינות אירופיות נחשבות לליברליות ביותר בכל הנוגע לעמדות לגבי מין, כולל פרקטיקות מיניות ופתיחות מינית. בשבדיה, למשל, יש מעט מאוד תקנות על דימויים מיניים בתקשורת, וחינוך מיני, שמתחיל בסביבות גיל שש, הוא חלק חובה מתכניות הלימודים השבדיות. לשוויץ, בלגיה, איסלנד, דנמרק והולנד יש מדיניות דומה. הגישה הפתוחה יותר שלהם למין סייעה למדינות להימנע מכמה מהבעיות החברתיות העיקריות הקשורות למין. לדוגמה, שיעורי הריון בגיל העשרה ומחלות מין הם מהנמוכים בעולם בשוויץ ובהולנד - נמוכים ממדינות אירופה אחרות ונמוכים בהרבה מארצות הברית (Grose 2007 ו- Dutch News 2017). נראה כי גישות אלה הן מודלים ליתרונות של חופש מיני וכנות. עם זאת, יישום האידיאלים והמדיניות שלהם בנוגע למיניות במדינות אחרות, שמרניות יותר מבחינה פוליטית, עשוי להיתקל בהתנגדות.
מיניות בארצות הברית
ארצות הברית מתגאה בהיותה ארצם של "החופשיים", אך היא מגבילה למדי בכל הנוגע לעמדות הכלליות של אזרחיה לגבי מין בהשוואה למדינות מתועשות אחרות. בסקר בינלאומי, 25 אחוז מהנשאלים בארה"ב הצהירו כי יחסי מין לפני הנישואין תמיד שגויים, בעוד שהממוצע בקרב 24 המדינות שנסקרו היה 17 אחוזים, כאשר פחות מעשרה אחוזים מהנשאלים מצרפת, גרמניה וספרד אמרו כי יחסי מין לפני הנישואין אינם מקובלים (Chamie 2018). פערים דומים נמצאו בשאלות הנוגעות לגינוי יחסי מין לפני גיל 16, יחסי מין מחוץ לנישואין והומוסקסואליות, כאשר הסתייגות מוחלטת ממעשים אלה הייתה גבוהה ב -12, 13 ו -11 אחוזים, בהתאמה, בארצות הברית, מהממוצע של המחקר (Widmer, Treas ו- Newcomb 1998). התרבות האמריקאית מגבילה במיוחד בעמדותיה לגבי מין בכל הנוגע לנשים ומיניות.
מקובל לחשוב כי גברים הם מיניים יותר מאשר נשים. למעשה, הייתה תפיסה פופולרית שגברים חושבים על יחסי מין כל שבע שניות. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שגברים חושבים על יחסי מין בממוצע 19 פעמים ביום, וזה קרוב יותר לפעם בשעה, לעומת 10 פעמים ביום אצל נשים (פישר, מור ופיטנגר 2011).
האמונה שלגברים יש - או שיש להם את הזכות - לדחפים מיניים יותר מנשים יוצרת סטנדרט כפול. אירה רייס, חוקר חלוץ בתחום לימודי המין, הגדיר את הסטנדרט הכפול כאיסור קיום יחסי מין לפני הנישואין לנשים אך מאפשר זאת לגברים (רייס 1960). תקן זה התפתח לאפשר לנשים לעסוק במין לפני הנישואין רק בתוך יחסי אהבה מחויבים, אך מאפשר לגברים לקיים יחסי מין עם כמה שותפים שהם רוצים ללא תנאי (Milhausen and Herold 1999). בשל סטנדרט כפול זה, סביר להניח שלאישה יהיו פחות פרטנרים מיניים בזמן חייה מאשר לגבר. על פי סקר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), לאישה הממוצעת בת שלושים וחמש היו שלושה פרטנרים מיניים מהמין השני ואילו לגבר הממוצע בן שלושים וחמש היו כפליים (מרכזים לבקרת מחלות 2011).
עתיד הגישות המיניות של החברה עשוי להיות ניבא במידה מסוימת על ידי הערכים והאמונות שבני נוער במדינה מביעים לגבי מין ומיניות. מנתוני הסקר הלאומי האחרון לגידול משפחות עולה כי 70 אחוז מהבנים ו -78 אחוז מהבנות בגילאי חמש עשרה עד תשע עשרה אמרו שהם "מסכימים" או "מסכימים מאוד" ש"זה בסדר שלנקבה לא נשואה יש ילד "(סקר לאומי לצמיחת משפחה 2013). בסקר נפרד, 65 אחוז מבני הנוער הצהירו כי הם "הסכימו מאוד" או "הסכימו במקצת" שלמרות שהמתנה לנישואין למין היא רעיון נחמד, זה לא מציאותי (NBC News 2005). זה לא אומר שבני הנוער של ימינו ויתרו על ערכים מיניים מסורתיים כמו מונוגמיה. כמעט כל הגברים במכללה (98.9 אחוזים) ונשים (99.2 אחוזים) שהשתתפו במחקר שנערך בשנת 2002 על עמדות מיניות הצהירו כי הם רוצים להתיישב עם בן זוג מיני אחד בלעדי בשלב כלשהו בחייהם, באופן אידיאלי בחמש השנים הבאות (פדרסן ואח '2002).
חינוך מיני
אחת המחלוקות הגדולות ביותר ביחס לעמדות מיניות היא חינוך מיני בכיתות בארה"ב. בניגוד למדינות רבות אחרות, חינוך מיני אינו נדרש בכל תכניות הלימודים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית. לב המחלוקת אינו בשאלה האם יש ללמד חינוך מיני בבית הספר (מחקרים הראו שרק שבעה אחוזים מהמבוגרים בארה"ב מתנגדים לחינוך מיני בבתי ספר); מדובר בסוג החינוך המיני שצריך ללמד.
חלק ניכר מהוויכוח הוא בנושא ההתנזרות בהשוואה לתכנית מקיפה לחינוך מיני. תוכניות התנזרות בלבד מתמקדות בהימנעות ממין עד לנישואין ו/או עיכובם זמן רב ככל האפשר. אז הם לא מתמקדים סוגים אחרים של מניעה של הריונות לא רצויים זיהומים המועברים במגע מיני. כתוצאה מכך, על פי מועצת המיניות והמידע של ארצות הברית, רק 38 אחוז מבתי הספר התיכוניים ו -14 אחוזים מחטיבות הביניים ברחבי הארץ מלמדים את כל 19 הנושאים שזוהו כקריטיים לחינוך מיני על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Janfaza 2020).
מחקרים מראים כי בעוד פקידי ממשל עשויים עדיין להתלבט על תוכן החינוך המיני בבתי ספר ציבוריים, רוב המבוגרים בארה"ב אינם. שני שלישים (67 אחוז) מהאמריקאים אומרים כי חינוך על פרקטיקות מיניות בטוחות יותר יעיל יותר מחינוך להתנזרות בלבד מבחינת הפחתת הריונות לא מכוונים. אחוז מעט גבוה יותר - 69 אחוזים - אומרים כי הדגשת פרקטיקות מיניות בטוחות יותר ואמצעי מניעה בחינוך למיניות היא דרך טובה יותר להפחית את התפשטות מחלות המין מאשר הדגשת התנזרות (דייוויס 2018).
אפילו עם הרוב הברור הזה לטובת חינוך מקיף, הממשלה הפדרלית מציעה כ -85 מיליון דולר בשנה לקהילות שיניעו חינוך מיני להתנזרות בלבד (בריאות הציבור בקולומביה 2017 א). התוצאות, כאמור, ברורות יחסית: בארצות הברית יש כמעט פי ארבעה משיעור ההיריון בגיל העשרה מאשר מדינה כמו גרמניה, שיש לה תוכנית חינוך מיני מקיפה.
בסוגיה חינוכית דומה שאינה קשורה בהכרח למיניות, חוקרים ותומכי בריאות הציבור מגלים כי נערות צעירות מרגישות לא מוכנות לגיל ההתבגרות. גילאי הווסת הראשונה (menarche) והתפתחות השד יורדים ללא הרף בארצות הברית, אך החינוך על שינויים אלה בדרך כלל לא מתחיל עד חטיבת הביניים, וזה בדרך כלל מאוחר מדי. צעירים מצביעים על חששות לגבי מידע שגוי ואי נוחות במהלך השיחות הבלתי פורמליות על הנושאים עם חברים, אחיות או אמהות (בריאות הציבור בקולומביה 2017 ב)
פרספקטיבות סוציולוגיות על מין ומיניות
סוציולוגים המייצגים את כל שלוש הפרספקטיבות התיאורטיות העיקריות חוקרים את התפקיד שמיניות ממלאת בחיי החברה כיום. חוקרים מכירים בכך שמיניות ממשיכה להיות מיקום חברתי חשוב ומגדיר וכי לאופן בניית המיניות יש השפעה משמעותית על תפיסות, אינטראקציות ותוצאות.
פונקציונליזם מבני
כשמדובר במיניות, הפונקציונליסטים מדגישים את החשיבות של ויסות ההתנהגות המינית כדי להבטיח לכידות זוגית ויציבות משפחתית. מכיוון שהפונקציונליסטים מזהים את התא המשפחתי כמרכיב האינטגרלי ביותר בחברה, הם שומרים על מיקוד קפדני בו בכל עת וטוענים בעד הסדרים חברתיים המקדמים ומבטיחים את שימור המשפחה.
פונקציונליסטים כמו טלקוט פרסונס (1955) טענו זה מכבר כי ויסות הפעילות המינית הוא תפקיד חשוב של המשפחה. נורמות חברתיות סביב חיי המשפחה עודדו, באופן מסורתי, פעילות מינית בתוך התא המשפחתי (נישואין) והרתיעו פעילות מחוצה לה (יחסי מין לפני הנישואין ומין מחוץ לנישואין). מנקודת מבט פונקציונליסטית, מטרת עידוד הפעילות המינית בגבולות הנישואין היא להעצים את הקשר בין בני זוג ולהבטיח שההולדה מתרחשת בתוך מערכת יחסים יציבה ומוכרת כחוק. מבנה זה נותן לצאצאים את הסיכוי הטוב ביותר לסוציאליזציה מתאימה ולמתן משאבים בסיסיים.
בהקשר זה, הפרספקטיבה הפונקציונליסטית אינה מביאה בחשבון את הקבלה המשפטית הגוברת של נישואים חד מיניים, או את העלייה בזוגות LGBTQ שבוחרים ללדת ולגדל ילדים באמצעות מגוון משאבים זמינים.
תורת הקונפליקט
מנקודת מבט של תורת הקונפליקט, מיניות היא תחום נוסף בו קיימים הפרשי כוח ובו קבוצות דומיננטיות פועלות באופן פעיל לקידום תפיסת עולמם כמו גם האינטרסים הכלכליים שלהן.
עבור תיאורטיקנים של סכסוכים, היו שני ממדים מרכזיים לוויכוח על שוויון הנישואין - האחד אידיאולוגי והשני כלכלי. קבוצות דומיננטיות מבקשות שתפיסת עולמן - החובקת את הנישואין המסורתיים ואת המשפחה הגרעינית - לנצח את מה שהם רואים כחדירה של תפיסת עולם חילונית, המונעת בנפרד. מצד שני, פעילי להט"ב רבים טוענים כי נישואין משפטיים הם זכות יסוד שלא ניתן להכחיש על סמך נטייה מינית וכי מבחינה היסטורית, כבר קיים תקדים לשינויים בחוקי הנישואין: הלגליזציה של שנות השישים של נישואים בין גזעיים אסורים בעבר היא דוגמה אחת.
מנקודת מבט כלכלית, פעילים בעד נישואים חד מיניים מציינים כי נישואים משפטיים מביאים עימם זכויות מסוימות, שרבות מהן פיננסיות, כמו הטבות ביטוח לאומי וביטוח רפואי (Solmonese 2008). שלילת היתרונות הללו לזוגות חד מיניים אינה נכונה, הם טוענים. תיאוריית הקונפליקט מצביעה על כך שכל עוד אנשים נאבקים על המשאבים החברתיים והכספיים הללו, תהיה מידה מסוימת של קונפליקט.
אינטראקציוניזם סמלי
אינטראקציוניסטים מתמקדים במשמעויות הקשורות למיניות ולנטייה מינית. מכיוון שהנשיות פוחתת בחברה האמריקאית, מי שמאמץ תכונות כאלה נתון ללעג; זה נכון במיוחד לגבי בנים או גברים. כשם שגבריות היא הנורמה הסמלית, כך גם הטרוסקסואליות באה לסמן נורמליות. לפני 1973 הגדיר האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי (APA) הומוסקסואליות כהפרעה חריגה או סוטה. תיאוריית התיוג האינטראקציוניסטית מכירה בהשפעה שהשפיעה. לפני 1973, ה- APA היה חזק בעיצוב עמדות חברתיות כלפי הומוסקסואליות על ידי הגדרתה כפתולוגית. כיום, ה- APA אינו מציין קשר בין נטייה מינית לפסיכופתולוגיה ורואה בהומוסקסואליות היבט נורמלי של המיניות האנושית (APA 2008).
נזכיר את "עצמי הזכוכית" של קולי, המצביע על כך שהעצמי מתפתח כתוצאה מהפרשנות וההערכה שלנו לתגובותיהם של אחרים (קולי 1902). חשיפה מתמדת לתוויות גנאי, בדיחות והומופוביה נרחבת תוביל לדימוי עצמי שלילי, או גרוע מכך, לשנאה עצמית. ה- CDC מדווח כי צעירים הומוסקסואלים (כפי שמכונה במחקר) שחווים רמות גבוהות של דחייה חברתית נוטים פי שישה לרמות דיכאון גבוהות ושמונה פעמים יותר לנסות להתאבד (CDC 2011).
תיאוריה קווירית
תיאוריה קווירית היא גישה בין-תחומית ללימודי מיניות המזהה את פיצול המגדר הנוקשה של החברה המערבית לתפקידים ספציפיים ומטילה ספק באופן שבו לימדו אותנו לחשוב על נטייה מינית. על פי Jagose (1996), קוויר [תיאוריה] מתמקד בחוסר התאמה בין מין אנטומי, זהות מגדרית ונטייה מינית, ולא רק בחלוקה לזכר/נקבה או הומוסקסואלית/הטרוסקסואלית. בכך שהם מכנים את המשמעת שלהם "מוזרה", חוקרים דוחים את השפעות התיוג; במקום זאת, הם אימצו את המילה "קווירית" והחזירו אותה למטרותיהם. הפרספקטיבה מדגישה את הצורך בהמשגה גמישה וזורמת יותר של המיניות - כזו המאפשרת שינוי, משא ומתן וחופש. זה משקף סכמות מעיקות אחרות בתרבות שלנו, במיוחד אלה סביב מגדר וגזע (שחור מול לבן, גבר מול אישה).
התיאורטיקנית הקווירית איב קוסופסקי סדג'וויק טענה נגד ההגדרה המונוליטית של החברה האמריקאית למיניות והפחתתה לגורם יחיד: מין בן הזוג הרצוי של מישהו. סדג'וויק זיהה עשרות דרכים אחרות בהן המיניות של אנשים הייתה שונה, כגון:
- אפילו מעשים גניטליים זהים פירושם דברים שונים מאוד לאנשים שונים.
- המיניות מהווה חלק גדול מהזהות הנתפסת בעצמה של אנשים מסוימים, חלק קטן מאחרים.
- יש אנשים שמבלים זמן רב במחשבה על יחסי מין, אחרים מעט.
- יש אנשים שאוהבים לקיים יחסי מין רבים, אחרים מעט או אף אחד.
- לאנשים רבים יש את המעורבות הנפשית/רגשית העשירה ביותר שלהם במעשים מיניים שהם לא עושים, או אפילו לא רוצים לעשות.
- יש אנשים שאוהבים סצינות מיניות ספונטניות, אחרים אוהבים תסריטים מאוד, אחרים אוהבים סצינות שנשמעות ספונטניות שבכל זאת צפויות לחלוטין.
- יש אנשים שחווים את המיניות שלהם כמוטמעת עמוק במטריצה של משמעויות מגדריות והבדלים בין המינים. אחרים לא (סדג'וויק 1990).
לפיכך, תיאורטיקנים המשתמשים בתיאוריה הקווירית שואפים להטיל ספק בדרכים שהחברה תופסת וחווה מין, מגדר ומיניות, ופותחים את הדלת להבנה מדעית חדשה.
לאורך פרק זה בחנו את המורכבות של מגדר, מין ומיניות. הבחנה בין מין, מגדר ונטייה מינית היא צעד ראשון חשוב להבנה מעמיקה יותר וניתוח ביקורתי של נושאים אלה. הבנת הסוציולוגיה של מין, מגדר ומיניות תעזור לבנות מודעות לאי-השוויון שחווים אנשים מחוץ לקבוצות הדומיננטיות.