6.1: מבוא

Last updated
Save as PDF

Page ID: 207211

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

תמונה א ': קבוצה של אנשים עם דגל אמריקאי מול אוטובוס עם המילים "מסיבת תה אקספרס". תמונה ב ': טרנה בורק עומדת ליד דוכן.

איור 6.1 הסיור הלאומי במסיבת התה אקספרס ביקר במינסוטה וערך עצרת מחוץ לבניין בירת המדינה. טרנה בורק, שמקורה במונח "גם אני" בהקשר של תמיכה או הכרה בהטרדות מיניות או קורבנות תקיפה, דיברה לעתים קרובות על האבולוציה והנושאים הנוגעים לתנועת MeToo. (קרדיט: א פיבונאצ'י כחול/פליקר; ב מרקו ורץ ')

מתווה פרק

6.1 סוגי קבוצות

6.2 גודל ומבנה הקבוצה

6.3 ארגונים רשמיים

לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית, אנשים הקימו קבוצות במטרה להשיג יעדים ולהביא לשינוי. חלק מהקבוצות מוגדרות באופן רופף, בעוד שאחרות בעלות מבנה ושליחות מאורגנים מאוד. ובמקרים מסוימים, לקבוצות יכולה להיות השפעה משמעותית על התרבות, החברה, הכלכלה והממשל.

בשנת 2009, אנשים המוחים על הוצאות הממשלה קיימו סדרה של "מסיבות תה", בהתייחסו למסיבת התה של בוסטון, אירוע נגד מיסוי שהוביל למלחמת המהפכה. פעילי מסיבת התה התנגדו גם לממשלה גדולה, למיסים גבוהים ולשחיתות פוליטית ותמכו בזכויות נשק וערכי משפחה מסורתיים. הם קראו "למודעות לכל נושא המאתגר את הביטחון, הריבונות או השלווה הביתית של האומה האהובה שלנו, ארצות הברית של אמריקה" (Tea Party, Inc. 2021). התנועה צמחה לכוח פוליטי מרכזי, עם פרקים שצצו כמעט בכל קהילה ברחבי הארץ.

עד 2010 זכו מועמדי מפלגת התה במושבים בבית הנבחרים האמריקאי ובסנאט, והדגימו את כוחה הפוליטי של הקבוצה ואת המסר שלה. ככל שהאקטיביזם העממי דעך, מסיבת התה קיבלה השפעה בתוך המפלגה הרפובליקנית. רבים מרעיונותיה הוטמעו בתנועה השמרנית המרכזית ובמצע המפלגה הרפובליקנית.

בשנת 2016 הגישה המארחת המצליחה ביותר של פוקס ניוז גרטשן קרלסון תביעה נגד יו"ר פוקס, רוג'ר איילס, בגין הטרדה מינית. התביעה הובילה נשים אחרות לבוא עם טענות דומות נגד איילס ואחרים בתעשיית הבידור. זמן קצר לאחר מכן, השחקנית אליסה מילאנו פרסמה את ההצהרה הזו בטוויטר: "אם כל הנשים שהוטרדו מינית או הותקפו היו כותבות 'גם אני' כמעמד, אנו עשויים לתת לאנשים תחושה של גודל הבעיה". הביטוי "גם אני" שימש לראשונה בהקשר זה בשנת 2006 על ידי הפעילה טרנה בורק, במאמץ להעצים נשים צבעוניות. בתוך יום מהפוסט של מילאנו, הביטוי או ההאשטאג "Me Too" שימש למעלה מ- 500,000 פעמים בטוויטר, והיה בשימוש ביותר מ -12 מיליון פוסטים על ידי 4.7 מיליון אנשים בפייסבוק. אלפי אנשים, כולל ידוענים אחרים, שיתפו סיפורים משלהם על הטרדה מינית, התעללות או תקיפה. (MetoOMVMT.org, 2020) תנועת "MeToo" הפכה לסיפור הראשי במהדורות חדשות ותוכניות אירוח רבות. במהלך החודשים שלאחר מכן, התנועה עוררה רפורמות בתוך חברות וממשלות למאבק בהטרדות מיניות ותמיכה טובה יותר בנשים. התנועה עוררה השראה לקורבנות התעללות לבוא קדימה והובילה לסנקציה או הסרה של אנשים בולטים שהואשמו בהטרדה סדרתית או התעללות באקדמיה, בתקשורת, בממשלה ובתעשיות אחרות.

מסיבת התה התפתחה לארגון. מתוך קבוצה של פרקים מקומיים הקשורים באופן רופף, היא התפתחה למספר עמותות הקשורות קשר הדוק (שהוגשו למס הכנסה), סיעה פוליטית בתוך המפלגה הרפובליקנית וכנסת בתוך הקונגרס. מה לגבי תנועת MeToo? בורק התחיל את זה בשנת 2006 ופעל לחוקק שינוי הרבה לפני שה- hashtag עורר יותר מודעות ומדיניות חדשה. ה- MeToo הפגיש אנשים לעבוד בקבוצות, אך הוא טרם נוצר לארגון MeToo קבוע.

כיחידות חברתיות מתמשכות, קבוצות עוזרות לטפח מערכות ערך משותפות והן המפתח למבנה החברה כפי שאנו מכירים אותה. ישנן שלוש נקודות מבט סוציולוגיות עיקריות ללימוד קבוצות: פונקציונליסט, קונפליקט ואינטראקציוניסט. אנו יכולים להסתכל על מסיבת התה ותנועות MeToo דרך עדשות השיטות הללו כדי להבין טוב יותר את התפקידים והאתגרים שהם מציעים.

נקודת המבט הפונקציונליסטית היא השקפה גדולה ברמת המאקרו הבוחנת כיצד היבטים שונים של החברה שזורים זה בזה. נקודת מבט זו מבוססת על הרעיון שהחברה היא מערכת מאוזנת היטב עם כל החלקים הדרושים לכלל, והיא בוחנת את התפקידים שחלקים אלה ממלאים ביחס לכלל. פונקציונליסט עשוי להסתכל על הצרכים ברמת המאקרו שכל תנועה משרתת. לדוגמה, פונקציונליסט מבני עשוי לשאול כיצד נוצרה מסיבת התה כדי להשמיע את דאגותיו של מגזר גדול בחברה שחש חוסר ייצוג פוליטי, או כיצד MeToo הניע אנשים לשים לב להטרדות מיניות ואי שוויון בין המינים. גישה זו עשויה לבחון כיצד כל קבוצה אפשרה להשמיע את חוסר שביעות הרצון והחברה המייצבת כל כך.

נקודת המבט של הקונפליקט היא השקפה מקרואנליטית נוספת, המתמקדת בראשית וצמיחה של אי שוויון. תיאורטיקן קונפליקט החוקר את תנועת מסיבת התה עשוי לבחון כיצד היא בדקה אינטרסים שתמרנו את המערכת הפוליטית במהלך 30 השנים האחרונות. או שנקודת מבט זו עשויה לחקור כיצד MeToo אתגרה ארגונים שאפשרו להטרדות מיניות להתמיד על מנת להגן על בעלי השלטון.

נקודת מבט שלישית היא האינטראקציה הסימבולית או נקודת המבט האינטראקציוניסטית. שיטה זו של ניתוח קבוצות לוקחת תצוגה ברמת מיקרו. במקום ללמוד את התמונה הגדולה, חוקרים אלה בוחנים את האינטראקציות היומיומיות של קבוצות. לומד את הפרטים האלה, האינטראקציוניסט בוחן נושאים כמו סגנון מנהיגות ודינמיקה קבוצתית. במקרה של תנועת מסיבת התה, אינטראקציוניסטים עשויים לשאול, "במה הדינמיקה של מסיבת התה בניו יורק שונה מזו שבאטלנטה?" לחלופין, במקרה של MeToo, החוקרים עשויים לנסות ללמוד על מי מגדיר את סדר היום ואת הגישה בתוך התנועה.