Skip to main content
Global

1.5: מדוע ללמוד סוציולוגיה?

  • Page ID
    207959
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מטרות למידה

    בסוף פרק זה, אתה אמור להיות מסוגל:

    • הסבירו מדוע כדאי ללמוד סוציולוגיה.
    • זהה את הדרכים שבהן הסוציולוגיה מיושמת בעולם האמיתי.
    תצלום של מאמי וקנת קלארק אחד ליד השני.
    איור 1.9 מחקרם של קנת ומאמי קלארק סייע לבית המשפט העליון להחליט לסיים הפרדה גזעית "נפרדת אך שווה" בבתי ספר בארצות הברית. (קרדיט: אוניברסיטת טקסס)

    כאשר אליזבת אקפורד ניסתה להיכנס לתיכון המרכזי בליטל רוק, ארקנסו, בספטמבר 1957, פגש אותה קהל זועם והודחה על ידי הרשויות. אבל היא ידעה שיש לה את החוק לצדה. שלוש שנים קודם לכן בהחלטת ציון הדרך בראון מול מועצת החינוך, בית המשפט העליון בארה"ב ביטל עשרים ואחד חוקי מדינה שאפשרו ללמד אנשים שחורים ולבנים במערכות בית ספר נפרדות כל עוד מערכות החינוך "שוות". ההחלטה הייתה לא פחות חשובה, לא רק לחינוך, אלא למספר סוגיות הפרדה ואפליה אחרות שנמשכו עד העשור הזה. ובהחלטה החשובה ההיא, בית המשפט העליון ציטט את המחקר של צוות הבעל והאישה של מדעני החברה, קנת ומאמי קלארק, כראיה לכך שההפרדה מייצרת אצל תלמידי המיעוט תחושת נחיתות. במבחן הבובות, למשל, הראו הקלארקס לילדים ארבע בובות, שתיים עם עור לבן ושיער צהוב ושניים עם עור חום ושיער שחור. כשנשאלו איזו בובה הם מעדיפים, רוב הילדים השחורים בחרו בבובה עם בובת העור הבהירה, והם הקצו לה מאפיינים חיוביים. רוב הילדים השחורים השליכו את הבובה עם העור החום - זה שהיה דומה יותר לעצמם.

    כאשר התבקשו לבחור את הבובה שנראתה כמוהם, ילדים רבים עזבו את החדר, התחילו לבכות ו/או נכנסו לדיכאון. המחקר של הקלארקס תרם למסקנת בית המשפט העליון כי נפרד אך שווה פוגע בתלמידים, וכי מתקנים נפרדים אינם שווים.

    סוציולוגיה וחברה טובה יותר

    מאז שנוסדה לראשונה, אנשים רבים המתעניינים בסוציולוגיה הונעו מהרצון המדעי לתרום ידע לתחום זה, בעוד שאחרים ראו בכך דרך לא רק ללמוד את החברה אלא גם לשפר אותה. מלבד ההפרדה, הסוציולוגיה מילאה תפקיד מכריע ברפורמות חברתיות חשובות רבות, כגון שוויון הזדמנויות לנשים במקום העבודה, שיפור הטיפול באנשים הסובלים ממחלות נפש או לקויות למידה, הגברת הנגישות וההתאמה לאנשים עם מוגבלות פיזית, זכותם של ילידים אוכלוסיות לשמר את אדמתם ותרבותם, ורפורמות במערכת הכלא.

    הסוציולוג האמריקאי השולט, פיטר ל 'ברגר ז"ל (1929—2017), בספרו משנת 1963, הזמנה לסוציולוגיה: נקודת מבט הומניסטית, מתאר סוציולוג כ"מישהו שעוסק בהבנת החברה בצורה ממושמעת". הוא טוען כי לסוציולוגים יש עניין טבעי ברגעים המונומנטליים של חייהם של אנשים, כמו גם קסם למופעים יומיומיים בנאליים. ברגר מתאר גם את רגע ה"אהה "בו תיאוריה סוציולוגית הופכת לישימה ומובנת:

    [T] הנה פשטות מטעה וברורה לגבי כמה חקירות סוציולוגיות. אחד קורא אותם, מהנהן בסצנה המוכרת, מעיר ששמע את כל זה בעבר ואין לאנשים דברים טובים יותר לעשות מאשר לבזבז את זמנם על הבטחות - עד שפתאום מובא כנגד תובנה שמטילה ספק באופן קיצוני בכל מה שהיה בעבר הניח על הסצנה המוכרת הזו. זו הנקודה שבה מתחילים לחוש את ההתרגשות של הסוציולוגיה. (ברגר, 1963)

    סוציולוגיה יכולה להיות מרגשת מכיוון שהיא מלמדת אנשים דרכים לזהות כיצד הם משתלבים בעולם וכיצד אחרים תופסים אותם. התבוננות בעצמם ובחברה מנקודת מבט סוציולוגית עוזרת לאנשים לראות היכן הם מתחברים לקבוצות שונות על סמך הדרכים הרבות השונות בהן הם מסווגים את עצמם וכיצד החברה מסווגת אותם בתורם. זה מעלה את המודעות לאופן שבו סיווגים אלה - כגון רמות כלכליות ומעמד, השכלה, מוצא אתני או נטייה מינית - משפיעים על התפיסות.

    סוציולוגיה מלמדת אנשים לא לקבל הסברים קלים. זה מלמד אותם דרך לארגן את חשיבתם כך שיוכלו לשאול שאלות טובות יותר ולנסח תשובות טובות יותר. זה גורם לאנשים להיות מודעים יותר לכך שיש הרבה סוגים שונים של אנשים בעולם שלא בהכרח חושבים כמו שהם חושבים. זה מגביר את נכונותם ויכולתם לנסות לראות את העולם מנקודות מבט של אנשים אחרים. זה מכין אותם לחיות ולעבוד בעולם מגוון ומשולב יותר ויותר.

    סוציולוגיה במקום העבודה

    מעסיקים ממשיכים לחפש אנשים עם מה שמכונה "כישורים הניתנים להעברה". המשמעות היא שהם רוצים להעסיק אנשים שניתן ליישם את הידע וההשכלה שלהם במגוון מסגרות וכישוריהם יתרמו למשימות שונות.

    לימוד סוציולוגיה יכול לספק לאנשים ידע רחב זה ומערך מיומנויות שיכול לתרום למקומות עבודה רבים, כולל

    • הבנה של מערכות חברתיות וביורוקרטיות גדולות;
    • היכולת לתכנן ולבצע פרויקטים מחקריים כדי להעריך אם תוכנית או מדיניות עובדים;
    • היכולת לאסוף, לקרוא ולנתח מידע סטטיסטי מסקרים או סקרים;
    • היכולת לזהות הבדלים חשובים ברקע החברתי, התרבותי והכלכלי של אנשים;
    • מיומנויות בהכנת דוחות ותקשורת רעיונות מורכבים; ו
    • היכולת לחשיבה ביקורתית על נושאים חברתיים ובעיות העומדות בפני החברה המודרנית. (המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת אלבמה-האנטסוויל)

    סוציולוגיה מכינה אנשים למגוון רחב של קריירות. מלבד ביצוע מחקר חברתי או הכשרת אחרים בתחום, אנשים המסיימים את לימודיהם במכללה עם תואר בסוציולוגיה נשכרים על ידי סוכנויות ממשלתיות ותאגידים בתחומים כגון שירותים חברתיים, ייעוץ (למשל, תכנון משפחה, קריירה, שימוש בסמים), קהילה תכנון, שירותי בריאות, שיווק, מחקר שוק ומשאבי אנוש. אפילו כמות קטנה של הכשרה בסוציולוגיה יכולה להיות נכס בקריירה כמו מכירות, יחסי ציבור, עיתונאות, הוראה, משפטים וצדק פלילי.

    סוציולוגיה בעולם האמיתי

    השלכות הרשתות החברתיות

    בטח שמעתם סיפור אזהרה שהולך בערך כך: תלמיד תיכון בילה שנים בעבודה קשה, עסק בקהילה שלהם, עזר לאחרים ובאופן כללי גדל למבוגר צעיר חיובי ומבטיח. במהלך השנה האחרונה, הם מתחילים את תהליך הגשת הבקשה למכללה, ואחרי כמה ראיונות ואינטראקציות אחרות, הדברים נראים בהירים בכמה מהבחירות המובילות שלהם. אך כשמגיע הזמן להודעות הגורליות הללו על קבלה או דחייה, התלמיד ומשפחתו נדהמים להידחות מכל בתי הספר פרט לאחד. לפניות של בני משפחה ויועצי הדרכה לא היו תוצאות. החדשות היחידות הגיעו בצורת מכתב כעבור שלושה שבועות מבית הספר היחיד שקיבל את התלמיד.

    "... לאחר חקירה ראשונית, האוניברסיטה קבעה כי מספר פוסטים המיוחסים לך מפרים את המדיניות שלנו, והם פוגעניים ומטרידים..."

    שני העמודים הנותרים של המכתב פירטו את החקירה המתמשכת ותיארו את התוצאות הפוטנציאליות. אבל ההצהרה האחת הזו אמרה הכל: הסטודנט פרסם משהו פוגעני ברשתות החברתיות, והמכללות הפוטנציאליות שלהם מצאו את זה.

    שנתיים קודם לכן, בתחילת השנה השנייה, הסטודנט פרסם שתי הערות ומם שלעג לחבר לכיתה שהותקף במסיבה. אפילו חשב שהתלמיד הסיר אותם תוך מספר ימים, הפוסטים חיו בפורומים אחרים ובדפים של כמה חברים; הייתה גם האפשרות שמישהו תפס אותם במסך. בעוד שפוסטים ברשתות החברתיות הם צורות דיבור מוגנות ביחס לממשלה, מכללות יכולות לבדוק אותם בזמן שהם מעריכים מועמדים. מעסיקים יכולים לעשות את אותו הדבר, כמו גם שותפים רומנטיים או אפילו ארגונים מתנדבים.

    אתה עשוי להאמין שהערות המדיה החברתית של ילד בן 15 לא צריכות להשפיע עליהן שנים לאחר מכן. או שאתה עלול להרגיש שמישהו שמתבדח על תקיפה עלול להוות סיכון לבצע מעשה דומה או לא לעצור או לדווח על מעשה כזה. סוציולוגים עשויים לשקול את כל ההנחות הללו, ועשויים לחפש תשובות או מידע באמצעות מחקר כדי לחשוף את ההשפעות, הסיכונים, הנטיות והתוצאות על הקבוצות השונות המעורבות. לדוגמה, סוציולוג עשוי לעבוד כדי לגלות תשובות לשאלות הבאות:

    • האם פחות סביר להתרחש דיבור או תקיפה פוגעניים במכללות המסקרות פוסטים של מועמדים ברשתות החברתיות?
    • האם לאימוני רגישות או לתוכניות יכולות תרבותיות יש השפעה על הדיבור המקוון?
    • האם המכללות מתייחסות לכל חברי הקהילה באופן שווה כאשר הם מגלים שמישהו פרסם הערות פוגעניות או תוכן אחר?
    • האם אלגוריתמים ובינה מלאכותית משמשים לאיתור הערות בעייתיות מוטות כלפי אנשים או קהילות מסוימות?

    על אף אחת מהשאלות הללו לא ניתן היה לענות על ידי מחקר אחד או אפילו קבוצה מהן. אך בדומה לשימוש של בית המשפט העליון במחקר של מאמי וקנת קלארק, מנהלי מכללות, יועצי תיכון וחברות טכנולוגיה יכולים להשתמש בתוצאות המחקר והניתוח כדי לקבל החלטות או ליישם תוכניות.