20.3: מדוע אנתרופולוגיה חשובה
- Page ID
- 207424
בסוף פרק זה תוכל:
דיסציפלינה רלוונטית ייחודית
כפי שלמדת ב מהי אנתרופולוגיה? אנתרופולוגיה היא דיסציפלינה ייחודית. לא זו בלבד שהיא חוקרת את כל ההיבטים של המשמעות של להיות אנושי לאורך זמן, תוך התמקדות באבולוציה וכיצד מתרחשים שינויים בגופנו ובתרבויות שלנו, אלא היא גם בוחנת את הדרכים בהן אנו מסתגלים לסביבות חברתיות ופיזיות שונות. תהליך הסתגלות זה הוא מקור עיקרי למגוון תרבותי וביולוגי. האנתרופולוגיה היא גם הוליסטית, בוחנת את ההקשר והקשרים ההדדיים בין חלקים רבים בחיינו ושוזרת יחד את הביולוגיה שלנו, המסורות שלנו והסביבות החברתיות והפיזיות המגוונות בהן אנו חיים. הגישה האנתרופולוגית רואה בבני אדם חלק ממערכת משמעות רחבה יותר, כשחקנים ומחוללי שינויים בתוך סביבה דינאמית המאוכלסת על ידי אחרים. על פני תרבויות, אחרים אלה יכולים לכלול מינים אחרים (צמחים ובעלי חיים) ורוחות כמו גם בני אדם אחרים. היכולת האנושית לדמיין ולבנות את היקום בו אנו חיים היא המעניינת ביותר את האנתרופולוגים.
ברוב שיעורי ההיכרות עם ארבעה תחומים, התלמידים מופתעים מרוחב האנתרופולוגיה, אך עדשה רחבה זו היא אבן הפינה של הדיסציפלינה. כיום, אנתרופולוגים ניגשים יותר ויותר לחקר בני האדם כמבנה דינמי. אנו רואים בבני אדם סוכנים בתנועה, העוברים שינוי כמצב הוויה רגיל, ולא כחפצים בצלחת פטרי, שמורים ואינרטיים. המשמעות היא שמחקרים אנתרופולוגיים הם בהכרח מבולגנים ובשטף, שכן הנושא שלנו עושה שינוי. מכיוון שהוליזם, הסתגלות והתאמה הם קריטיים למחקרים אנתרופולוגיים, אנו מביאים עדשה חזקה במיוחד לניסיונות להבין בעיות גלובליות מורכבות בקנה מידה גדול.
מעטים מהאתגרים שלנו כיום הם פשוטים. פתרון משבר האקלים דורש שינויים לא רק בשימוש שלנו בדלקים מאובנים אלא גם בדרכים בהן אנו מייצרים מזון, מתרחצים, מחממים ומקררים את בתינו ומטיילים. כל תרבות וכל קהילה חייבים להיות מודעים לכוחה ולפוטנציאל שלה לחוקק שינוי חיובי. יש צורך בגישה מדעית והומניסטית כדי לפתור את האתגרים הגלובליים הנוכחיים שלנו.
ערכים אנתרופולוגיים
נקודת המבט האנתרופולוגית מבוססת על עקרונות וסטנדרטים של התנהגות הנחשבים חשובים להבנת אנשים אחרים ואורחות חייהם. אלה כוללים את הערך של כל התרבויות; ערך הגיוון, ביולוגי ותרבותי; חשיבות השינוי לאורך זמן; וחשיבות הרלטיביזם התרבותי והכרה בכבודם של כל בני האדם. ערכים אנתרופולוגיים אלה עומדים בבסיס המשמעת שלנו.
חקר התרבות מצטלב עם כל אחד מארבעת תחומי המשנה ומדגיש את חשיבות הגיוון. מההתחלה, בני אדם השתמשו בכושר ההמצאה כדי להתמודד עם בעיות ולספק פתרונות לנסיבות מאתגרות. אנתרופולוגים חוקרים ומעריכים תהליך יוצא דופן זה של יצירתיות אנושית, ומתעדים אותו בתרבויות חיות ובעבר, בשפותינו ובמערכות הסמלים שלנו, ואפילו בעצמותינו, באמצעות נהלים תרבותיים כמו הארכת צווארם של נשים (כפי שנהוג על ידי אנשי הקייאן במיאנמר) או השטחה/הארכת ראשי אנשים (מתורגלים על ידי עמי צ'ינוקאן בצפון אמריקה). אפילו הדיאטות שלנו, שהן חפצי הסתגלות תרבותיים, נכתבות על עצמותינו. צריכת תירס, למשל, ניתנת למדידה כאיזוטופים של פחמן בעצם האדם. האנתרופולוגיה חוגגת את הייחודיות והמגוון האנושי הזה, מתוך הבנה שדרכי הוויה שונות הן המורשת הגדולה ביותר של האנושות - בסיס המגולם במושג האתנוספירה.
מחקרים אנתרופולוגיים מייצרים תיעוד בעל ערך לאין שיעור. באמצעות מחקר אנתרופולוגי, אנו אוספים, משמרים ומשתפים את סיפוריהם של בני אדם חיים כמו גם חפצים אנושיים, אתרים וגופים. יחד, מסמכים אלה מהווים מסד נתונים בעל ערך. הערות שדה וחפצים מהאנתרופולוגים המוקדמים ביותר מתעדים גיוון שנעלם מאז. פרנץ בואס לימד את תלמידיו כיצד להכין מסכות חיים של האנשים שהם לומדים כדי לתעד את המגוון הפיזי של קבוצות שונות של אנשים (א 'זינגר 1986). אוסף עצום זה של כ -2,000 מסכות חיים נשמר כעת במכון סמיתסוניאן כמשאב ארכיוני להבנת סביבה, תרבות והתאמות ביולוגיות. מסכות רבות מתעדות קבוצות אתניות שנכחדו כעת. אוספי אנתרופולוגיה הם בעלי ערך שלא יסולא בפז למחקר עתידי.
המועצה לשימור רשומות אנתרופולוגיות, או CoPAR, עובדת עם אנתרופולוגים, ספרנים וארכיונאים כדי להשיג ולשמר רשומות אנתרופולוגיות ולהפוך אותם לזמינים הן לחקר המגוון האנושי והן כתיעוד של ההיסטוריה של המשמעת. לארגון שתי מטרות עיקריות. הראשון הוא לחנך אנתרופולוגים על הערך והדחיפות של שמירת מסמכים. השנייה היא לסייע בהכשרת ארכיונאים ומומחי מידע בשיטות עבודה מומלצות לטיפול במידע הרגיש לעיתים מאוד במסמכים אלה, תוך הקלה עליהם לוודא שהמידע זמין לחוקרים בכל מקום (Silverman and Parezo 1995).
גיוון הוא תוצר של הסתגלות ושינוי לאורך זמן. כאשר קבוצות תרבותיות נתקלו באתגרים שונים בסביבותיהן, הן השתמשו בכושר המצאה וחדשנות כדי להתמודד עם אתגרים אלה, ולעתים שאלו פתרונות של תרבויות אחרות במידת הצורך. בהרי האנדים הגבוהים של דרום אמריקה, השיפועים ההרריים התלולים פירושם שיש מעט קרקע שטוחה לגידול מזון. בתגובה לאתגר זה, חקלאי האינקה השתמשו בחקלאות טרסות, ובנו טרסות דמויות מדרגות אל צלע הגבעה כדי ליצור אזורים של משטחים שטוחים יותר לגידול יבולים (ראה איור 20.6). צורות של חקלאות טרסות נמצאות בכל רחבי אסיה ובחלקים מאפריקה, כאשר תרבויות בכל אזור מתאימות את השימוש בטרסות כדי לעמוד בתנאי אקלים ודרישות יבול ספציפיות (למשל, גידול אורז אורז דורש גבולות עפר קטנים כדי לאפשר הצפה). בקיצור, אין דרך אחת לעשות משהו; כל פיתרון מכויל לצרכים מסוימים. כיום, בדחיפות הולכת וגוברת למזער את עקבות הפחמן שלנו, אדריכלים מתכננים בתים כדי לענות על דרישות הלקוחות לבתים חיוביים ברשת - כלומר בתים המייצרים יותר אנרגיה ממה שהם צורכים באמצעות אנרגיה סולארית ומכשירים בעלי אנרגיה נמוכה יותר (Stamp 2020). כאשר אנו פועלים להפחתת התלות שלנו בדלקים מאובנים, ענפי האדריכלות והבנייה מתחילים להסתגל לצרכים ולדרישות המשתנות הללו.
מלבד תרבות ומגוון, אנתרופולוגיה עוסקת גם בכוח האנושי לשנות. באמצעות הסתגלות, אבולוציה ואפילו התאקלמות (הסתגלות לטווח קצר לשינוי סביבתי), גוף האדם התפתח לצד תרבויות אנושיות כדי להפוך אותנו למין המסוגל להסתגל כמעט לכל תנאים סביבתיים או חברתיים. בני אדם יכולים לשרוד אפילו בסביבות לא מסבירות פנים כמו החלל החיצון (הודות לטכנולוגיה שתוכננה על ידי האדם המרכיבה את תחנת החלל הבינלאומית) ואזורי הקוטב (שבהם מבנים שנבנו על ידי אדם וציוד מגן מאפשרים מגורים בתחנת מקמרדו באנטארקטיקה). ובני אדם שרדו משברי בריאות כמו מגיפת COVID-19 וטרגדיות היסטוריות כמו עבדות ולוחמה. היכולת לשנות, לנתב מחדש, להעריך מחדש, לדמיין מחדש ולחדש קיימה את המין שלנו לאורך זמן.
הגיוון חשוב היום יותר מתמיד. כאשר המגוון מוערך, יש פוטנציאל גדול יותר לחדשנות ושיתוף פעולה. ערך מרכזי של האנתרופולוגיה, הניכר הן במחקר והן בעבודה יישומית ברחבי קהילות, הוא ההתמקדות של האנתרופולוגים לא רק בהבנת תרבויות אחרות ודרכי חיים שונות, אלא גם בתרגומם - כלומר בתקשורת של מה שנלמד בין תרבויות על מנת לשתף אותו באופן רחב יותר.
אולם הערך האנתרופולוגי החשוב ביותר הוא רלטיביזם תרבותי, או השעיית השיפוט לגבי תרבויות אחרות עד שתשיג הבנה ברורה של המשמעות והמשמעות של מה שתרבויות אלה עושות ומאמינות. רלטיביזם תרבותי מחייב אותנו להבין את הרציונל, המטרה והמשמעות של מסורות וידע תרבותיים לפני שנחליט על תקפותם. וזה מספק יתרונות משמעותיים בהבנה טובה יותר של אחרים:
רלטיביזם תרבותי, שהוצג לראשונה רשמית על ידי פרנץ בואס, הניח את הבסיס לדיסציפלינה של האנתרופולוגיה, מדע שילמד מה המשמעות של להיות אנושי על כל צורותיו המגוונות. בואס ותלמידיו פעלו ליישום רלטיביזם תרבותי על פני גבולות גזעיים, אתניים, לשוניים וסוציו-אקונומיים, ותיעדו את המסורות התרבותיות העשירות של עמים ילידים, קהילות מיעוט ומהגרים. הרעיון, לעומת זאת, עבר ויכוח רב מאז ההכרזה האוניברסלית לזכויות האדם ב -1948 על ידי האו"ם. האם משהו בסדר אם תרבות מחליטה שכן? האם יש גבולות לרלטיביזם תרבותי? האם עלינו לקבל את כל מה שקבוצה עושה, או שמא אנתרופולוג יכול בסופו של דבר לשפוט כי פרקטיקה מזיקה, מזיקה ואינה ראויה לכבוד ולשמירה?
בעוד שהוויכוחים הללו נותרו, האנתרופולוגים עדיין מעריכים את הרלטיביזם התרבותי (ואת הערך של עמים ותרבויות אחרות), אם כי אולי בצורה שונה שהאנתרופולוג מייקל בראון מכנה רלטיביזם תרבותי 2.0. כפי שקובע בראון, רלטיביזם תרבותי 2.0 הוא "קריאה להשהות לפני השיפוט, להקשיב לפני הדיבור ולהרחיב את דעותיו לפני שתצמצם אותן" (2008, 380). במילים אחרות, ראשית תן לאנשים הזדמנות.
האנתרופולוגיה חשובה כיום, אולי אפילו יותר מאשר כשהחלה רשמית לפני כ -150 שנה. כפי שאומר האנתרופולוג הצרפתי מוריס גודלייה:
אנתרופולוגיה - יחד עם ההיסטוריה - היא אחת מתחומי מדעי החברה המסוגלים לעזור לנו להבין את המורכבות של עולמנו הגלובלי כיום ואת אופי הקונפליקטים והמשבר שאנו חווים. בעולם כזה, זה יהיה חסר אחריות ומגונה שאנתרופולוגים יפסיקו לנסות להבין אחרים. (2016, 75—76)