7.3: מצבי קיום
- Page ID
- 208005
בסוף פרק זה, תוכל:
לאנתרופולוגים יש מונח לאופן שבו אנשים מתקשרים עם סביבתם על מנת להתפרנס: אופן קיום. ישנם ארבעה אופני קיום עיקריים ששימשו לאורך ההיסטוריה האנושית: איסוף-ציד, פסטורליות, גידול צמחים ותעשייה/פוסט-תעשייתיות. כל אחד מהמצבים הללו משלב אסטרטגיות ייחודיות לייצור, החלפה וצריכת הדברים שאנשים צריכים כדי לשרוד. ברמה הבסיסית ביותר נמצאים הצרכים הבסיסיים של מזון, ביגוד, מחסה ובריאות. דרכי קיום מספקות פתרונות לענות על צרכים אלה על ידי יצירת חומרים מהסביבה ופיתוח טכניקות עבודה וצורות טכנולוגיה לעיבוד חומרים אלה. מעבר לפונקציות חשובות מאוד אלה, דרכי קיום מארגנות גם את החברה בכדי לבצע את העבודה הדרושה. חברות מפתחות תפקידים, קבוצות ומוסדות כדי לחלק את עומס העבודה של ייצור דברים. דרכי קיום כרוכות גם בדרכים ספציפיות למסחר ולהפצת דברים בתוך קבוצות מקומיות ומחוצה לה. ולבסוף, דרכי קיום מדגישות אידיאלים וערכים מסוימים.
פרק זה יבחן את ארבעת אופני הקיום הבסיסיים בזה אחר זה, כולל התפתחותם ודוגמה אתנוגרפית מפורטת לכל אחד מהם. בעוד שכל אופן קיום נחקר בנפרד, חשוב להכיר בכך שלרוב החברות יש דרך קיום דומיננטית המשלבת פרקטיקות שונות מאופנים אחרות. הפרק דן גם במצוקות העכשוויות העומדות בפני עמים רבים העוסקים בשלוש האסטרטגיות הראשונות ומדוע כדאי להגן ולתמוך באותם דרכי חיים כלכליות.


