Skip to main content
Global

1.10: סיכום

  • Page ID
    208084
    • David G. Lewis, Jennifer Hasty, & Marjorie M. Snipes
    • OpenStax
    \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    אנתרופולוגיה היא דיסציפלינה רחבה להפליא, המכסה את כל היקף החוויה האנושית, אך גודלה נשלט על ידי נרטיב משותף ומערך של שלוש התחייבויות מרכזיות. הנרטיב המשותף קובע שבני אדם פיתחו תכונות ביולוגיות וחברתיות גמישות שעבדו יחד במגוון רחב של תנאים סביבתיים והיסטוריים כדי לייצר מגוון תרבויות. שלוש ההתחייבויות המרכזיות הן בחינת המגוון הסוציו -תרבותי, בחינת האופן שבו חברות מחזיקות יחד ולומד את התלות ההדדית של בני האדם והטבע.

    אנתרופולוגים פיתחו ארבע גישות עיקריות להמשך הנרטיב המשותף של האנתרופולוגיה, הכוללות את ארבעת התחומים של הדיסציפלינה: אנתרופולוגיה ביולוגית, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה תרבותית ואנתרופולוגיה לשונית. כל אחד מהתחומים הללו מייצר סוג מסוים של ידע על החוויה האנושית שניתן לשלב עם ידע משלושת התחומים האחרים להבנה עמוקה ועשירה יותר של האתגרים המרכזיים של האנושות, כגון עוול גזעי ושינויי אקלים.

    מתוך הבנה עמוקה יותר זו, האנתרופולוגים לומדים לזהות את ההטיות שלהם כצורות של אתנוצנטריות כגון פרימיטיביזם ואוריינטליזם. במקום לסווג חברות לפי רמות תחכום (כפי שעשו חוקרים אירופאים במאה ה -19), אנתרופולוגים בני זמננו משתמשים בטכניקות הוליסטיות של בחינה וניתוח, ומבקשים להבין כיצד המרכיבים השונים בתוך תרבות משתלבים זה בזה וכיצד אלמנטים אלה יכולים לסתור זה את זה, מעורר שינוי. ניתוח הוליסטי אפקטיבי דורש מחויבות לשיטת הרלטיביזם התרבותי, המחייבת חוקר להפריש את הערכים האישיים שלהם כדי להעריך תרבות אחרת בתנאים שלה. תרומה חשובה להערכה עשירה של תרבות אחרת היא הקלט וההשתתפות של גורמים תרבותיים. האתגרים האתיים של הבנה וייצוג תרבות אחרת הובילו את האנתרופולוגים לפתח דרכי עבודה שיתופיות עם גורמים תרבותיים, שמטרתם להתמודד עם אסימטריות הכוח של עבודת שטח ואתנוגרפיה.