5.3: הערכת איכות המקור
- Page ID
- 210911
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
במיוחד אם אתה גולש באינטרנט, תהליך המחקר שלך צריך להתחיל עם בדיקת איכות של כל המקורות שאתה מתכנן להשתמש. סופרים רבים מתחילים רע בתחום זה, פשוט מקלידים, אומרים, "גנטיקה" במנוע חיפוש ומקבלים החזר של מעל 90,000 צפיות. התוצאה הסבירה היא תהליך מחקר שרירותי, המניב מקורות שונים מאוד באיכותם. הצעד הראשון בעת כתיבת עבודת מחקר צריך תמיד להיות צמצום המיקוד שלך ובחירת מקורות איכותיים שיתאימו לנסיבות.
כדי לבצע בדיקת איכות על המקורות שלך, פעל לפי ההנחיות הבאות:
- התחל בהבחנה באיכות המשאבים הצפויה ביחס לעיתון שאתה כותב. קרא בעיון כל חומר שסופק על ידי הפרופסור בנוגע למשימה. בדרך כלל, ייאמר לך אם המאמר שלך צריך להעדיף מקורות ראשוניים (ראיות מקוריות שסופקו על ידי המשתתפים) או מקורות משניים (פרשנויות של מקורות ראשוניים על ידי מחברים). ניתן להציע לך מקורות ספציפיים, וניתן לדון גם בפרמטרים לשימוש במשאבי אינטרנט.
- הערך את אמינותו והטיה של המחבר. ניתן לקבוע זאת על ידי גילוי ומתן מידע ביוגרפי יעיל על המחבר, ופרשנות סדר היום של המחבר באמצעות נימת הטקסט, סוגי הדוגמאות הניתנות ורמת הקהל שאליו כותב המחבר.
- שים לב אם למחבר יש זיקה מקצועית כלשהי, וכיצד השתייכות זו מתחברת ליצירתו של המחבר. במיוחד באתרי אינטרנט, שבהם ארגון עשוי להיחשב ככותב, שאלת השתייכות ומעמד מקצועי הופכת חשובה במיוחד. המשאבים האמינים ביותר קשורים לרוב לארגונים מקצועיים עם סטנדרטים לחברות, למשל. דפי האינטרנט האמינים ביותר קשורים לרוב לארגון נותן חסות מקצועי. ועלינו לצפות לפרשנויות שונות על אותו אירוע על ידי, למשל, נציג מפעל כימי לעומת דובר הסוכנות להגנת הסביבה.
- הערך את רמת המידע והפרשנות שהמקור מספק. אנציקלופדיות, מילונים ומשאבים מבוססי מידע אחרים טובים לחלוטין להשגת או אימות תאריכים ועובדות, אך זכור כי המידע שנמסר עשוי להיחשב אלמנטרי על ידי הקוראים שלך, ובדרך כלל פרשנות סמכותית מועטה אם בכלל ניתנת במקורות כאלה.
- שקול בזהירות את המקורות שצוטטו על ידי המקורות שלך. זה לא רק נותן לך רשימת קריאה פוטנציאלית, זה עוזר לך לקבוע את איכות המחקר של המקורות שלך. האם המקורות המצוטטים ראשוניים או משניים? אנציקלופדיה או מאמרים בכתב עת? מוטה או אובייקטיבי?
- עבור משאבי הדפסה ואינטרנט כאחד, חפש אינדיקטורים ברורים לאיכות הן בצורה והן בתוכן. האם אתה משתמש בחוברת המיוצרת בזול על ידי ארגון המעוניין בקידום עצמי וגיוס כספים, או בספר שפורסם על ידי סוכנות ממשלתית או עיתונות מבוססת? האם החומר כתוב בחן ובבהירות, מאורגן ביעילות ומקצועי במראהו, או שמא סגנון הכתיבה מביך, הארגון אקראי, הטקסט שטוף שגיאות הקלדה?
- שים לב עד כמה המידע עדכני, במיוחד אם החומר מגיע מהאינטרנט. בהקשר זה, האינטרנט לפעמים עדיף על המדיום המודפס, בכך שמידע עשוי להתפרסם באופן בלעדי או ראשון באינטרנט. עם זאת, הערך גם אם מקור המידע מיושן, או שיש להשוות אותו למידע מתקופה אחרת או ממדיום אחר.
לימוד עצמי
למידע נוסף על הערכת איכות המקור, במיוחד של משאבי אינטרנט, פנה לאתרים אלה: