Skip to main content
Global

4.33: קריאה- מותו של דוד מראט

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    210736

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    בשנת 1793, אלימות המהפכה גברה באופן דרמטי עד שעריפת הראשים בכיכר דה לה קונקורד הפכה לקבועה, והובילה ד"ר ג'וזף גיליוטינה מסוימת, היא ממציאה מכונה שתשפר את יעילות הגרזן ותחסום ולכן תהפוך את ההוצאות להורג לאנושיות יותר. דיוויד היה שקוע בזה. בתחילת המהפכה הצטרף לג'ייקובינים, מועדון פוליטי שיהפוך עם הזמן לכלבת ביותר מבין סיעות המורדים השונות. בהנהגתם של ז'ורז 'דנטון המרושע ומקסימיליאן רובספייר הידוע לשמצה, יעקובינים (כולל דיוויד) יצביעו בסופו של דבר להוציא להורג את לואי ה -16 ואת מלכתו מארי אנטיונט שנתפסו בניסיון להימלט מעבר לגבול לאימפריה האוסטרית.

    ז'אק לואי דוד, מותו של מאראט, שמן על בד, 1793 (המוזיאון המלכותי לאמנויות יפות, בריסל)

    בשיאו של שלטון הטרור בשנת 1793 צייר דוד אנדרטה לחברו הגדול, המו"ל שנרצח, ז'אן מאראט. כמו במותו של סוקרטס, דוד מחליף את האיקונוגרפיה (צורות סמליות) של האמנות הנוצרית בנושאים עכשוויים יותר. מותו של מאראט, 1793 מוצגת תמונה אידיאלית של חברו ההרוג של דוד כשהיא מחזיקה במכתב ההקדמה של הרוצחת שלו (שרלוט קורדיי).

    ז'אק לואי דיוויד, מותו של מאראט (פרט), 1793 (המוזיאון המלכותי לאמנויות יפות, בריסל)

    הסכין המדממת מונחת על הרצפה לאחר שפתחה חתך קטלני שמתפקד, וכך גם ההרכב של מאראט, כהתייחסות לקברו של ישו ומעין סטיגמטה חילונית (אומרים כי התייחסות לפצעים שקיבל ישו בידיו, רגליו וצדו כשהוא על הצלב). האם דוד מנסה כעת למצוא קדושים מהפכניים שיחליפו את קדושי הקתוליות (שהוצאו מחוץ לחוק)?

    בשנת 1794 שלטון הטרור עבר את דרכו. היעקובינים החלו להוציא להורג לא רק אריסטוקרטים שנתפסו אלא גם מהפכנים אחרים. בסופו של דבר, רובספייר עצמו ימות והיעקובינים הנותרים הוצאו להורג או נכלאו. דוד נמלט ממוות על ידי ויתור על פעילותו וננעל בתא בארמון לשעבר, הלובר, עד לשחרורו בסופו של דבר על ידי השליט החדש והמבריק של צרפת, נפוליאון בונפרטה. הקורסיקני הזעיר הזה היה הגנרל הצעיר ביותר בצבא הצרפתי ובמהלך המהפכה הפך לגיבור לאומי בכך שניהל שורה אינסופית לכאורה של קמפיינים צבאיים מנצחים נגד האוסטרים בבלגיה ובאיטליה. בסופו של דבר, נפוליאון ישלוט ברוב אירופה, יכתיר את עצמו כקיסר וישחרר את דוד מתוך הכרה בכך שכישרונו של האמן יכול לשרת את מטרות השליט.