Skip to main content
Global

4.31: קריאה- 1700—1800 עידן ההשכלה

  • Page ID
    210820
  • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    רייט מדרבי, פילוסוף נותן הרצאה באוררי, 1765

    ניסויים מדעיים כמו זה שבתמונה כאן הוצעו כמופעים מרתקים לציבור באמצע המאה השמונה עשרה. בציורו של ג'וזף רייט מדרבי פילוסוף נותן הרצאה באוררי (1765), אנו רואים הדגמה של אוררי, מודל מכני של מערכת השמש ששימש להדגמת תנועות כוכבי הלכת סביב השמש וגורם ליקום להיראות כמעט כמו שעון.

    במרכז האוררי נמצא אור גז, המייצג את השמש (אם כי הדמות העומדת בחזית כשגבו אלינו חוסמת זאת מעינינו); הקשתות מייצגות את מסלולי כוכבי הלכת. רייט מתרכז בפניהם של הדמויות כדי ליצור נרטיב משכנע.

    עם ציורים כאלה המציא רייט נושא חדש: סצנות של ניסויים ומכונות חדשות, וראשיתה של המהפכה התעשייתית (חשבו ערים, מסילות ברזל, כוח קיטור, גז ואז אור חשמלי, מפעלים, מכונות, זיהום). הקסם של רייט מאור, צללים מוזרים וחושך חושף את השפעתה של אמנות הבארוק.

    הארה

    לקראת אמצע המאה השמונה עשרה חל שינוי בחשיבה. שינוי זה ידוע בשם ההשכלה. בטח כבר שמעתם על כמה דמויות הארה חשובות, כמו רוסו, דידרו וולטייר. מועיל לדעתי לחשוב על המילה "להאיר" כאן - הרעיון לשפוך אור על משהו, להאיר אותו, להבהיר אותו.

    הוגי ההשכלה, שהושפעו מהמהפכות המדעיות של המאה הקודמת, האמינו לשפוך את אור המדע וההיגיון על העולם, וכדי להטיל ספק ברעיונות ובדרכי עשיית דברים מסורתיים. המהפכה המדעית (המבוססת על התבוננות אמפירית, ולא על מטאפיזיקה או רוחניות) יצרה את הרושם שהיקום מתנהג על פי חוקים אוניברסליים ובלתי משתנים (חשבו על ניוטון כאן). זה סיפק מודל להסתכלות רציונלית על מוסדות אנושיים כמו גם על הטבע.

    סיבה ושוויון

    רוסו, למשל, החל להטיל ספק ברעיון הזכות האלוהית של מלכים. בחוזה החברתי הוא כתב כי המלך אינו מקבל למעשה את כוחו מאלוהים, אלא מתוך הרצון הכללי של העם. זה כמובן מרמז ש"העם "יכול גם לקחת את הכוח הזה! הוגי ההשכלה דנו גם ברעיונות אחרים שהם העקרונות המכוננים של כל דמוקרטיה - הרעיון של חשיבותו של הפרט שיכול לנמק לעצמו, רעיון השוויון על פי החוק ורעיון הזכויות הטבעיות. ההשכלה הייתה תקופה של אופטימיות עמוקה, תחושה שעם המדע וההיגיון - והשלכת אמונות טפלות ישנות כתוצאה מכך - בני האדם והחברה האנושית ישתפרו.

    אתה בטח כבר יכול לדעת שהנאורות הייתה אנטי-פקידותית; היא התנגדה לרוב לקתוליות המסורתית. במקום זאת, הוגי ההשכלה פיתחו דרך להבין את היקום הנקרא דאיזם - הרעיון, פחות או יותר, הוא שיש אלוהים, אלא שאלוהים זה אינו דמות הברית הישנה והחדשה, המעורב באופן פעיל בענייני אנוש. הוא דומה יותר לשען, שברגע שהוא עושה את השעון ומתפתל אותו, אין לו שום קשר אליו יותר.

    ההשכלה, המלוכה והמהפכה

    ההשכלה עודדה ביקורת על שחיתות המלוכה (בשלב זה המלך לואי ה -16) והאצולה. הוגי ההשכלה גינו את אמנות הרוקוקו על היותה לא מוסרית ומגונה, וקראו לסוג חדש של אמנות שתהיה מוסרית במקום לא מוסרית, ותלמד אנשים נכון ולא נכון.

    דניס דידרו, פילוסוף הנאורות, סופר ומבקר אמנות, כתב כי מטרת האמנות הייתה "להפוך את הסגולה לאטרקטיבית, מגוחכת, ללעג בכוח; זו מטרתו של כל אדם ישר שלוקח את העט, המברשת או האזמל" (Essai sur la peinture).

    דרכי חשיבה חדשות אלה, בשילוב עם משבר פיננסי (המדינה הייתה ממש פושטת רגל) וקציר לקוי הותירו צרפתים רגילים רבים כועסים ורעבים כאחד. בשנת 1789 החלה המהפכה הצרפתית. בשלב הראשון, כל מה שהמהפכנים מבקשים הוא חוקה שתגביל את כוחו של המלך.

    בסופו של דבר רעיון החוקה נכשל, והמהפכה נכנסה לשלב קיצוני יותר. בשנת 1792, לואי ה -16 ואשתו מארי אנטואנט, נערפו יחד עם אלפי אריסטוקרטים אחרים שנחשבו נאמנים למלוכה.