13: גיוון ביוגיאוגרפי

Last updated
Save as PDF

Page ID: 208098

\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

ביוגיאוגרפיה היא "חקר התפלגות האורגניזמים בחלל ובזמן". ניתן לחלק ניתוחים של דפוסי הביוגיאוגרפיה לשני התחומים של ביוגיאוגרפיה היסטורית וביוגיאוגרפיה אקולוגית (Wiley, 1981).

ביוגיאוגרפיה היסטורית בוחנת אירועי עבר בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ ומשתמשת בהם כדי להסביר דפוסים בהתפלגות המרחבית והזמנית של אורגניזמים (בדרך כלל מינים או דרגות טקסונומיות גבוהות יותר). לדוגמה, הסבר על תפוצתן של קבוצות אורגניזמים קרובות באפריקה ובדרום אמריקה מבוסס על ההבנה ששתי מסות היבשה הללו היו מחוברות בעבר כחלק ממסת יבשה אחת (גונדוואנה). אבותיהם של אותם מינים קשורים שנמצאים כיום באפריקה ובדרום אמריקה מניחים כי הייתה תפוצה קוסמופוליטית על פני שתי היבשות כאשר היו מחוברים. בעקבות הפרדת היבשות בתהליך טקטוניקת הלוחות, ההנחה היא שהאוכלוסיות המבודדות עברו ייחוס אלופטרי (כלומר, התגלמות שהושגה בין אוכלוסיות נפרדות גיאוגרפית לחלוטין). הפרדה זו הביאה לקבוצות המינים הקשורות זה לזה ביבשות הנפרדות כיום. ברור שהבנה של השיטתיות של קבוצות האורגניזמים (כלומר, היחסים האבולוציוניים הקיימים בין המינים) היא חלק בלתי נפרד מהניתוחים הביוגיאוגרפיים ההיסטוריים הללו.

ניתן ליישם את אותן השערות ביוגיאוגרפיות היסטוריות על ההתפלגות המרחבית והזמנית של ביוטה ימית. לדוגמה, הביוגיאוגרפיה של דגים מאגני אוקיינוס שונים הוכחה כקשורה לאבולוציה הגיאולוגית של אגני האוקיינוס הללו (ראה Stiassny and Harrison, 2000 לדוגמאות עם הפניות). עם זאת, איננו יכולים להניח שכל דפוסי ההפצה הקיימים הם אך ורק תוצר של תהליכים גיאולוגיים אלה בעבר. ניכר, למשל, כי החי הימי הקיים בים התיכון הוא תוצר של ההיסטוריה הגיאולוגית המורכבת של אגן ימי זה, הכוללת הפרדה מהאוקיינוסים ההודים והאטלנטיים, תקופות של התייבשות נרחבת ואחריה שיטפונות והתיישבות מחדש מהאוקיינוס האטלנטי (פור, 1989). עם זאת, ישנן גם עדויות טובות לכך שהקצה המזרחי של הים התיכון התיישב לאחרונה על ידי מינים שהתפזרו מהים האדום דרך תעלת סואץ.

לפיכך, תחום הביוגיאוגרפיה האקולוגית בוחן תחילה את פיזור האורגניזמים (בדרך כלל פרטים או אוכלוסיות) ואת המנגנונים המשפיעים על פיזור זה, ולאחר מכן משתמש במידע זה כדי להסביר את דפוסי ההתפלגות המרחבית של אורגניזמים אלה. לדיון נוסף עיין במודול בנושא "ביוגיאוגרפיה" וראה וויילי, 1981, ו המפריס ופרנטי, 1999.

רשימת מילים

ביוגאוגרפיה: חקר התפלגות האורגניזמים בחלל ובזמן

ייחוס אלופטרי: התגלמות מושגת בין אוכלוסיות המופרדות גיאוגרפית לחלוטין (הטווחים שלהן אינם חופפים או אינם רציפים).

ביוגאוגרפיה היסטורית: חקר האירועים בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ והשימוש בהם כדי להסביר דפוסים בהתפלגות המרחבית והזמנית של אורגניזמים (בדרך כלל מינים או דרגות טקסונומיות גבוהות יותר)

ביוגאוגרפיה אקולוגית:: חקר פיזור האורגניזמים (בדרך כלל פרטים או אוכלוסיות) והמנגנונים המשפיעים על פיזור זה, והשימוש במידע זה להסברת דפוסי התפלגות מרחביים