Skip to main content
Global

6.1: השפעות התנאים הסביבתיים

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    207845

    • \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    החברה המתועשת שלנו זורקת כמויות אדירות של מזהמים ופסולת רעילה לביוספרה של כדור הארץ מבלי לשקול באופן מלא את ההשלכות. פעולות כאלה פוגעות קשות בבריאות המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, והשפלה זו משפיעה בסופו של דבר על בריאותם ורווחתם של אוכלוסיות אנושיות.

    במשך רוב ההיסטוריה האנושית, סוכנים ביולוגיים היו הגורם המשמעותי ביותר בבריאות. אלה כללו אורגניזמים פתוגניים (הגורמים למחלות) כגון חיידקים, וירוסים, פרוטוזואה וטפילים פנימיים. בעידן המודרני, מחלות לב וכלי דם, סרטן ותאונות הם הרוצחים המובילים ברוב חלקי העולם. עם זאת, מחלות זיהומיות עדיין גורמות לכ -22 מיליון מקרי מוות בשנה, בעיקר במדינות לא מפותחות. מחלות אלה כוללות: שחפת, מלריה, דלקת ריאות, שפעת, שיעול, דיזנטריה ותסמונת מחסור חיסוני נרכש (איידס). רוב הנפגעים הם ילדים. תת תזונה, מים לא נקיים, תנאים סניטריים ירודים וחוסר טיפול רפואי הולם ממלאים תפקידים במקרי מוות אלה. מרכיבים את הבעיות של מחלות זיהומיות הם גורמים כגון פתוגנים עמידים לתרופות, נשאים עמידים לקוטלי חרקים ואוכלוסיית יתר. שימוש יתר באנטיביוטיקה אפשר לפתוגנים לפתח עמידות לתרופות. לדוגמה, שחפת (TB) כמעט בוטלה ברוב חלקי העולם, אך זנים עמידים לתרופות הפכו כעת את המגמה הזו. דוגמה נוספת היא מלריה. קוטל החרקים DDT (כימיקל הנקרא דיכלורודיפנילטריכלורואתאן) היה בשימוש נרחב לשליטה באוכלוסיות יתושים נושאות מלריה באזורים טרופיים. עם זאת, לאחר שנים רבות היתושים פיתחו עמידות טבעית ל- DDT ושוב הפיצו את המחלה באופן נרחב. גם תרופות נגד מלריה נקבעו יתר על המידה, מה שאיפשר לפתוגן המלריה להפוך לעמיד לתרופות.

    לחומרים כימיים יש גם השפעות משמעותיות על בריאות האדם. מתכות כבדות רעילות, דיוקסינים, חומרי הדברה ומשבשים אנדוקריניים הם דוגמאות לחומרים כימיים אלה. מתכות כבדות (למשל כספית, עופרת וקדמיום) מיוצרות בדרך כלל כתוצרי לוואי של תהליכי כרייה וייצור. כולם ביולוגיים (הופכים מרוכזים יותר במינים עם רמת שרשרת המזון הגוברת). לדוגמה, כספית ממים מזוהמים יכולה להצטבר בדגי חרב לרמות רעילות לבני אדם. כאשר מתכות כבדות רעילות נכנסות לגוף, הן מצטברות ברקמות ועלולות לגרום בסופו של דבר למחלה או למוות. מחקרים מראים כי לאנשים עם רמות עופרת מעל הממוצע בעצמותיהם יש סיכון מוגבר לפתח הפרעת קשב והתנהגות אגרסיבית. עופרת יכולה גם לפגוע בתאי המוח ולהשפיע על תיאום השרירים.

    התמדה סביבתית של DDT

    DDT_Powder.jpg
    איור\(\PageIndex{1}\). DDT היה חומר הדברה נפוץ. "עבודה זו" על ידי OpenStax מורשה תחת CC BY 4.0.

    חומר ההדברה DDT היה בשימוש נרחב במשך עשרות שנים. הוא נתפס כחומר הדברה אידיאלי מכיוון שהוא זול ומתפרק לאט בסביבה. למרבה הצער, המאפיין האחרון מאפשר לסוכן כימי זה לבצע biomagnify דרך שרשרת המזון. אוכלוסיות של מיני ציפורים בראש שרשרת המזון, למשל נשרים ושקנאים, מושפעות מאוד מ-DDT בסביבה. כאשר לציפורים אלה יש רמות מספיקות של DDT, קליפות הביצים שלהן דקות עד כדי כך שהן נשברות, מה שהופך את הרבייה לבלתי אפשרית. לאחר שנאסר DDT בארצות הברית בשנת 1972, אוכלוסיות הציפורים שנפגעו ביצעו התאוששות ניכרת, כולל הנשר הקירח האייקוני.