22: פרוקריוטים - חיידקים וארכיאה
- Page ID
- 206306
\( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)
- 22.0: הקדמה לפרוקריוטים
- בהתבסס על הבדלים במבנה ממברנות התא וב- rRNA, הציע ווס ועמיתיו שכל החיים על פני כדור הארץ יתפתחו לאורך שלוש שושלות, הנקראות תחומים. התחום חיידקים כולל את כל האורגניזמים בממלכה חיידקים, התחום Archaea כולל את שאר הפרוקריוטים, והתחום Eukarya כולל את כל האוקריוטים - כולל אורגניזמים בממלכות Animalia, Plantae, Fungi ו- Protista.
- 22.1: גיוון פרוקריוטי
- פרוקריוטים נמצאים בכל מקום. הם מכסים כל משטח שניתן להעלות על הדעת שבו יש מספיק לחות, והם חיים על ובתוך יצורים חיים אחרים. בגוף האדם הטיפוסי, התאים הפרוקריוטים עולים על מספר תאי גוף האדם בכעשרה לאחד. הם מהווים את רוב היצורים החיים בכל המערכות האקולוגיות. חלק מהפרוקריוטים משגשגים בסביבות שאינן מסבירות פנים לרוב היצורים החיים.
- 22.2: מבנה הפרוקריוטים
- ישנם הבדלים רבים בין תאים פרוקריוטים לתאים אוקריוטיים. עם זאת, לכל התאים ארבעה מבנים משותפים: קרום הפלזמה, המתפקד כמחסום לתא ומפריד בין התא לסביבתו; הציטופלזמה, חומר דמוי ג'לי בתוך התא; חומצות גרעין, החומר הגנטי של התא; וריבוזומים, בהם מתרחשת סינתזת חלבון.
- 22.3: מטבוליזם פרוקריוטי
- פרוקריוטים הם אורגניזמים מגוונים מבחינה מטבולית. ישנן סביבות רבות ושונות על פני כדור הארץ עם מקורות אנרגיה ופחמן שונים ותנאים משתנים. פרוקריוטים הצליחו לחיות בכל סביבה על ידי שימוש בכל מקורות האנרגיה והפחמן הזמינים. פרוקריוטים ממלאים נישות רבות על פני כדור הארץ, כולל מעורבות במחזורי תזונה כגון מחזורי חנקן ופחמן, פירוק אורגניזמים מתים ושגשוג בתוך אורגניזמים חיים, כולל בני אדם.
- 22.4: מחלות חיידקיות בבני אדם
- מחלות ומגפות הרסניות הנגרמות על ידי פתוגנים, הן ויראליות והן חיידקיות באופיין, השפיעו על בני האדם מאז תחילת ההיסטוריה האנושית. הסיבה האמיתית למחלות אלה לא הובנה אז, וכמה אנשים חשבו שמחלות הן עונש רוחני. עם הזמן, אנשים הבינו כי התרחקות מאנשים נגועים, וסילוק הגוויות והחפצים האישיים של קורבנות המחלה, הפחיתו את סיכוייהם לחלות.
- 22.5: פרוקריוטים מועילים
- לא כל הפרוקריוטים הם פתוגניים. נהפוך הוא, פתוגנים מייצגים רק אחוז קטן מאוד מהמגוון של העולם המיקרוביאלי. למעשה, חיינו לא יתאפשרו ללא פרוקריוטים. רק תחשוב על תפקידם של פרוקריוטים במחזורים ביו-גיאוכימיים.
תמונה ממוזערת: סריקת מיקרוגרף אלקטרונים של נויטרופילים הבולעים חיידקי Staphylococcus aureus עמידים למתיצילין. (נחלת הכלל; NIAID/NIH).