Skip to main content
Global

37.7: ויסות תהליכי גוף - ויסות הורמונלי של מערכת הרבייה

  1. Last updated
  2. Save as PDF
  • Page ID
    209899

    • Boundless
    • Boundless
    \( \newcommand{\vecs}[1]{\overset { \scriptstyle \rightharpoonup} {\mathbf{#1}} } \) \( \newcommand{\vecd}[1]{\overset{-\!-\!\rightharpoonup}{\vphantom{a}\smash {#1}}} \)\(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \(\newcommand{\id}{\mathrm{id}}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\) \( \newcommand{\kernel}{\mathrm{null}\,}\) \( \newcommand{\range}{\mathrm{range}\,}\) \( \newcommand{\RealPart}{\mathrm{Re}}\) \( \newcommand{\ImaginaryPart}{\mathrm{Im}}\) \( \newcommand{\Argument}{\mathrm{Arg}}\) \( \newcommand{\norm}[1]{\| #1 \|}\) \( \newcommand{\inner}[2]{\langle #1, #2 \rangle}\) \( \newcommand{\Span}{\mathrm{span}}\)\(\newcommand{\AA}{\unicode[.8,0]{x212B}}\)

    מטרות למידה
    • הסבר את הרגולציה של מערכות הרבייה הזכריות והנקבות

    ויסות הורמונלי של מערכת הרבייה

    ויסות מערכת הרבייה הוא תהליך הדורש פעולת הורמונים מבלוטת יותרת המוח, קליפת האדרנל והגונדות. במהלך ההתבגרות, אצל גברים ונשים כאחד, ההיפותלמוס מייצר הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), הממריץ ייצור ושחרור של הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון luteinizing (LH) מבלוטת יותרת המוח הקדמית. הורמונים אלה מווסתים את בלוטות המין (אשכים אצל גברים ושחלות אצל נקבות); הם נקראים גונדוטרופינים. אצל זכרים ונקבות כאחד, FSH ממריץ את ייצור הגמטות ו-LH ממריץ ייצור הורמונים על ידי הגונדות. עלייה ברמות הורמוני הגונדה מעכבת את ייצור GnRH באמצעות לולאת משוב שלילית.

    דמות
    איור\(\PageIndex{1}\): לולאת המשוב השלילית של מערכת הרבייה הגברית: GnRH, המופרש על ידי ההיפותלמוס, מגרה את ייצור FSH ו- LH מבלוטת יותרת המוח. הורמונים אלו מעודדים התפתחות של תאי זרע בתוך האשכים, אשר מייצרים לאחר מכן מעכבים ומעכבים את ייצור GnRH, FSH ו-LH בלולאת משוב שלילית.

    ויסות מערכת הרבייה הגברית

    בבלוטת יותרת המוח, GnRH ממריץ את הסינתזה וההפרשה של הגונדוטרופינים, FSH ו- LH. תהליכים אלה נשלטים על ידי גודל ותדירות של פולסים GnRH, כמו גם על ידי משוב של אנדרוגנים ואסטרוגנים. פולסי GnRH בתדירות נמוכה מובילים לשחרור FSH, ואילו פולסי GnRH בתדר גבוה מעוררים שחרור LH. אצל גברים, FSH מגרה זרעונים ראשוניים לעבור את החלוקה הראשונה של המיוזה, ליצירת זרעונים משניים, מה שמוביל להתבגרות של תאי זרע. FSH גם משפר את ייצור החלבון המחייב אנדרוגן על ידי תאי הסרטולי של האשכים על ידי קשירה לקולטני FSH על הממברנות הבזולטרליות שלהם. ייצור FSH מעוכב על ידי ההורמון inhibin, המשתחרר על ידי האשכים.

    LH ממריץ את ייצור הורמוני המין (אנדרוגנים) על ידי תאי ליידיג של האשכים. זה נקרא גם הורמון מגרה תאים ביניים. אנדרוגן הידוע ביותר אצל גברים הוא טסטוסטרון, אשר מקדם את הייצור של זרע ומאפיינים גבריים. קליפת האדרנל מייצרת גם כמויות קטנות של מבשר טסטוסטרון, אם כי תפקידו של ייצור הורמונים נוסף זה אינו מובן לחלוטין.

    דמות
    איור\(\PageIndex{1}\): ויסות מערכת הרבייה הנשית: ויסות הורמונלי של מערכת הרבייה הנשית כולל הורמונים מההיפותלמוס, יותרת המוח והשחלות. GnRH מופרש על ידי ההיפותלמוס מגרה את שחרורו של FSH, אשר מגרה את הצמיחה של תאי ביצה, ו- LH, אשר מסמן את הביוץ של ביצית מן הזקיק שלה. השחלות, בתורן, מפרישות הורמונים הממלאים תפקיד במאפיינים המיניים הנשיים.

    ויסות מערכת הרבייה הנשית

    אצל נקבות, FSH מגרה התפתחות של תאי ביצה (או ביציות) במבנים הנקראים זקיקים. תאי זקיק מייצרים את ההורמון inhibin, המעכב את ייצור FSH במערכת הרבייה הנשית. LH ממלא גם תפקיד בהתפתחות ביציות, השראת ביוץ וגירוי ייצור אסטרדיול ופרוגסטרון על ידי השחלות. אסטרדיול ופרוגסטרון הם הורמונים סטרואידים שמכינים את הגוף להריון. אסטרדיול מייצר מאפייני מין משניים אצל נשים, בעוד שגם אסטרדיול וגם פרוגסטרון מווסתים את המחזור החודשי.

    בנוסף לייצור FSH ו- LH, החלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח מייצר גם את ההורמון פרולקטין (PRL) אצל נקבות. פרולקטין מגרה את ייצור החלב על ידי בלוטות החלב, לאחר הלידה. רמות הפרולקטין מוסדרות על ידי ההורמונים ההיפותלמיים, הורמון משחרר פרולקטין (PRH) והורמון מעכב פרולקטין (PIH) (הידוע כיום כדופמין). PRH מגרה את שחרורו של פרולקטין, בעוד PIH מעכב אותו.

    יותרת המוח האחורית משחררת את ההורמון אוקסיטוצין, המעורר התכווצויות רחם במהלך הלידה. השרירים החלקים של הרחם אינם רגישים במיוחד לאוקסיטוצין עד סוף ההיריון, כאשר מספר קולטני האוקסיטוצין ברחם מגיע לשיאו. מתיחה של רקמות ברחם וצוואר הרחם מגרה שחרור אוקסיטוצין במהלך הלידה. התכווצויות עולות בעוצמה ככל שרמות האוקסיטוצין בדם עולות באמצעות מנגנון משוב חיובי עד לסיום הלידה. אוקסיטוצין גם מגרה את התכווצות תאי המיאופיתל סביב בלוטות החלב המייצרות חלב. כאשר תאים אלה מתכווצים, חלב נאלץ מהאלוואולי המפרישים לתעלות חלב ונפלט מהשדיים ברפלקס פליטת חלב ("let-down"). שחרור אוקסיטוצין מגורה על ידי יניקה של תינוק, מה שמפעיל את הסינתזה של אוקסיטוצין בהיפותלמוס ושחרורו למחזור יותרת המוח האחורית.

    נקודות מפתח

    • אצל גברים, FSH מגרה את ייצור תאי הזרע על ידי איתות להם לעבור מיוזה, ואילו אצל נקבות FSH מגרה את צמיחת הביצית בתוך זקיק השחלה.
    • אצל גברים, LH מגרה את תאי ליידיג בתוך האשכים לייצר טסטוסטרון, המעודד ייצור זרע ומוביל למאפיינים מיניים משניים.
    • אצל נשים, LH ממלא תפקיד מכריע באיתות הביוץ, כמו גם בגירוי ייצור הורמונים אחרים שיכינו את הגוף להריון.
    • הורמונים אחרים המעורבים במערכת הרבייה הנשית הם אוקסיטוצין, המסמן את הרחם להתכווץ במהלך הלידה, ופרולקטין, המעורר את ייצור החלב.

    מונחי מפתח

    • הורמון משחרר גונדוטרופין: טרופיקפפטיד האחראי לשחרור הורמון מגרה זקיק והורמון lutenizing מהיפופיזה הקדמית, מסונתז ומשתחרר מההיפותלמוס
    • הורמון מגרה זקיק: הורמון גליקופרוטאין גונדוטרופי, המופרש בבלוטת יותרת המוח הקדמית, הממריץ את צמיחת זקיקי השחלות אצל יונקים נקבות, ומעורר זרע אצל יונקים זכרים
    • הורמון luteinizing: הורמון, המיוצר על ידי חלק מבלוטת יותרת המוח, המעורר ביוץ והתפתחות הקורפוס לוטה אצל יונקים נקבות, וייצור אנדרוגנים על ידי יונקים זכרים
    • גונדה: איבר מין המייצר גמטות; באופן ספציפי, אשך או שחלה
    • inhibin: הורמון פפטיד, המופרש על ידי הגונדות, המעכב הפרשת הורמון מגרה זקיק
    • פרולקטין: הורמון גונדוטרופי פפטיד המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח; זה מגרה את הצמיחה של בלוטות החלב והנקה אצל נקבות
    • אנדרוגן: המונח הגנרי לכל תרכובת טבעית או סינתטית, בדרך כלל הורמון סטרואידים, הממריץ או שולט בהתפתחות ותחזוקה של מאפיינים גבריים בחוליות